קרן ישראל סקנדרי מגייסת קרן שלישית בהיקף 312 מיליון דולר
גיוס הון קרן הסקנדרי, Israel Secondary Fund, מדווחת על גיוס קרן שלישית בסכום של 312 מיליון דולר. בשנת 2017 גייסה ISF קרן שנייה בהיקף של 100 מיליון דולר ובסך הכל מנהלת כיום ISF הון בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר, שנועדו לביצוע עסקאות סקנדרי בשוק הטכנולוגיה הישראלי.
בין המשקיעים שלקחו חלק בגיוס הנוכחי ניתן למצוא את הגופים המוסדיים הגדולים בישראל כמו מגדל, אלטשולר שחם, בנק הפועלים, וכן משקיעים זרים, בהם גופים מוסדיים, קרנות פנסיה מאירופה וארה"ב וחברות לניהול הון משפחתי.
ISF (Israel Secondary Fund) הינה קרן טק סקנדרי מובילה בישראל ובראשה עומדים דרור גלס, ניר לינצ'בסקי ואווה הובשמן. הקרן הוקמה בשנת 2008 על ידי דרור גלס ושמואל שילה. הקרן מאפשרת נזילות בשוק לא סחיר באמצעות עסקאות מהירות ומודלים יצירתיים לרכישת אחזקות בחברות פרטיות ובקרנות הון סיכון. קהל היעד של הקרן הינו יזמים, משקיעים ועובדים בעלי אופציות ומניות וכן משקיעים בקרנות, מקומיים וזרים.
דרור גלס, שותף מנהל ומייסד ISF אמר: "בשנים האחרונות, הובילה הקרן 80 עסקאות סקנדרי בחברות סטארטאפ בשלבי צמיחה ובקרנות הון סיכון. העיתוי של גיוס הקרן הנוכחית הינו משמעותי במיוחד לאור שינוי המגמה בשוק, לאחר עשור של צמיחה חסרת תקדים. אנו צופים כי על רקע אי הוודאות הגוברת בתעשייה ודחייה אפשרית של הנפקות ורכישת חברות, הביקוש לעסקאות סקנדרי והצורך בנזילות צפוי לגדול משמעותית. ISF הינה קרן מובילה בשוק הסקנדרי לתעשיית הטכנולוגיה בעולם ואנו סבורים שעם הקרן החדשה אנו נמלא תפקיד מרכזי בזירת ההשקעות המקומית".
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניר לינצ'בסקי, שותף מנהל בקרן, הוסיף: "ISF מילאה תפקיד מרכזי בהפיכת שוק הסקנדרי לשוק של ערך. דרכה של חברת סטארטאפ לאקזיט משמעותי עשויה לארוך 10 שנים או יותר. העובדה שאנחנו מאפשרים ליזמים, עובדים ומשקיעים לממש ערך משמעותי לאורך הדרך- ולא רק בסופה- מאפשר להם להנות מפירות עמלם בשלב מוקדם יותר, ולהנהלת החברה להתמקד בהמשך הבנייה של חברה גדולה לטווח הארוך. המודל שלנו מבטיח שכל הצדדים יצאו נשכרים – המשקיעים, החברות ווהעובדים -וזהו המפתח להמשך הצמיחה של השוק".
AI שעון חול (גרוק)אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
הפער בין הביקוש לאנרגיה, להיצע האנרגיה - לא ייסגר בעשרות השנים הבאות"; וגם - השקעות עתק ב-AI, למה חברת הייעוץ הגדולה סבורה שההשקעה לא מוצדקת
הביקוש לאנרגיה בעידן הבינה המלאכותית מאתגר את היכולת של מערכות החשמל ברחבי העולם. בקבוצת אפולו מעריכים כי הפער בין ההיצע הקיים לצרכים החדשים לא ייסגר בעשורים הקרובים. דייב סטנגיס, לשעבר ראש תחום הקיימות באפולו, אומר לבולמברג כי מדובר במגבלה גדולה שתאט את המהפכה. אפולו משקיעה כ-60 מיליארד דולר בתחום התשתיות והאנרגיה, מתוך יעד של 100 מיליארד דולר עד 2030. במקביל, היא רכשה חלק ב-Stream Data Centers כדי לענות על הביקוש למרכזי נתונים, תשתיות וקירור.
אבל כל זה לא מספיק. אתם קוראים בחודשים האחרונים על עסקאות ענק בין חברות ה-AI לבין עצמם ובין מרכזי נתונים, הכל כדי לתפוס חוות שרתים ומקורות אנרגיה, ועדיין זה לא יספיק. הכוח החישובי שנזקקים לו בהסקת AI הוא דרמטתי ועל פי מחקרים שונים לא ניתן יהיה לסגור אותו - משמעות, מערכות AI איטיות, או מערכות AI רק לחלק מהציבור - בתשלום גבוה.
השקעות ענק, מחסור באנרגיה, החזר השקעה נמוך
השקעות הענק שנעשות כעת ויעשו בהמשך לא יוכלו להצליח ללא מקורות אנרגיה. ההשקעה בתשתית אנרגיה היא הבסיס ל-AI ולכן שומעים על הרחבה מאוד משמעותית של פעילות האנרגיה התומכת ב-AI.
דוח של חברת הייעוץ ביין & קומפני מצייר תמונה מדאיגה. קיים פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.
בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת.
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרנימהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני
שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה
אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.
המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.
Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP.
ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.
אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."
