בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

גרוק 3 ו-DeepSeek: דגמי הבינה המלאכותית החדשים והמעניינים ביותר

בזמן שההיצע של מודלים ופלטפורמות של בינה מלאכותית הולך וגדל מיום ליום, המשתמשים לא תמיד מצלחים לעקוב אחרי ההתפתחויות והאפשרויות השונות שהם מציעות; מי הם המודלים החדשים בשוק ואיך ניתן לגשת אליהם?

איתן גרסטנפלד | (1)

מאז פרצה לחיינו בסוף שנת 2022, מהפכת הבינה המלאכותית לא עוצרת לרגע, כשעל פי ההערכות ישנם בשוק יותר מ-1 מיליון מודלים ופלטפורמות שעושות שימוש בטכנולוגיה המתקדמת. בזמן שאין כמעט שבוע ללא השקה או עדכון לאחד המודלים הגדולים, המשתמשים מתקשים לעקוב אחרי ההתפתחויות והאפשרויות החדשות. על כן, ניסינו לעשות קצת סדר במודלים החדשים שהשוק מאז תחילת שנת 2025.


גרוק 3

המודל הכי חדש בשוק הוא גרוק 3 (Grok 3) שפותח על ידי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, של היזם ואיש העסקים אילון מאסק. המודל שהושק בתחילת השבוע נועד להתחרות במודלים המובילים והפופולאריים של ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן GPT-4o של OpenAI ו-Gemini של גוגל. בדומה לפלטפורמות הללו, גרוק מסייע למשתמשים לנתח תמונות ומספק מענה לשאלות אך כולל גם כמה פיצ'רים ברשת החברתית שבבעלות של מאסק, X (לשעבר טוויטר).


על פי החברה ומאסק, המודל מתעלה על מודלים מובילים אחרים בכל הקשור לפתרונות של בעיות ושאלות בתחומי המתמטיקה, המדעים והתוכנה. לצורך בנייתו xAI השתמשה במרכז נתונים עצום בממפיס המכיל כ-200,000 מעבדים. מאסק אף טען בעבר ש-Grok 3 פותח עם "פי 10" יותר כוח מחשוב מקודמו, Grok 2. בכדי לעשות שימוש במודל יש צורך לחזיק במנוי פרימיום ברשת החברתית X (50 דולר לחודש).


DeepSeek R1

המודל של סטארט-אפ הבינה המלאכותית הסינית, אמנם הושק בסוף השנה שעברה, אך ההשקה של הצ'אטבוט שנסמך עליו הצליחה עורר הדים רבים בתעשייה כולה בחודש החולף. המודל הסיני, שעל פי הטענות של החברה פותח באמצעות שימוש בכוח מחשוב קטן בהרבה מזה של המתחרות המערביות, כבש בסערה את עמק הסיליקון. R1 של DeepSeek, מספק מענה מיטבי לשאלות ובעיות בתחום התכנות והמתמטיקה. בנוסף, העובדה שהוא נמצא בקוד פתוח, משמעותה שכל אחד יכול להפעיל אותו באופן מקומי ואם לא די בכך הרי שהוא מציע את שירותיו בחינם. עם זאת, R1 ספג לא מעט ביקורות בנוגע לצנזורה ממשלתית סינית, וצפוי לעמוד בפני רגולציה מחמירה בשל השימוש בנתוני משתמשים.


OpenAI o3-mini 


o3-mini הוא למעשה המודל החדש ביותר של ענקית הבינה המלאכותית OpenAI. כמו רבים מהמודלים הוא מותאם למשימות הקשורות לתכנות, מתמטיקה ומדעים. אלא שבניגוד לרוב המודלים o3-mini, בודק את עצמו היטב לפני שהוא נותן את התוצאות. זה עוזר להם להימנע מכמה מהמלכודות שבדרך כלל מכשילות דגמים. לא מדובר בדגם החזק ביותר של OpenAI, אבל בגלל שהוא קטן יותר, החברה טוענת כי העלות של הפעלתו נמוכה משמעותית. 


O3-mini זמין לכל המשתמשים דרך ChatGPT, אך משתמשים שמשלמים עבור תוכניות ChatGPT Plus ו- Team של OpenAI יוכלו לבצע 150 שאילתות ביום, בעוד מנויי ChatGPT Pro יקבלו גישה בלתי מוגבלת למודל. משתמשים עם תוכניות פרימיום יכולים לבחור ב-o3-mini באמצעות התפריט הנפתח ChatGPT, בזמן שהמשתמשים החינמים יכולים ללחוץ או להקיש על הלחצן החדש בסרגל הצ'אט, או לבקש מ-ChatGPT "ליצור מחדש" תשובה. 



 OpenAI Deep Research 

OpenAI Deep Research הוא למעשה סוכן בינה מלאכותית שנועד לעזור לאנשים לבצע מחקרים באמצעות ChatGPT.על פי החברה, היכולת החדשה הזו תוכננה עבור "אנשים שעושים עבודת מחקר מקיפות בתחומים כמו פיננסים, מדע, מדיניות והנדסה וזקוקים למחקר יסודי, מדויק ואמין". עם זאצ, לדבריהם זה יכול גם להיות שימושי, למי שמבצע "רכישות שדורשות בדרך כלל מחקר קפדני, כמו מכוניות, מכשירי חשמל ורהיטים". בשלב זה, השירות זמין רק עבור מנויי Pro של ChatGPT בעלות של 200 דולר לחודש.

קיראו עוד ב"BizTech"



OpenAI Operator

סוכן בינה מלאכותית נוסף שהושק על ידי OpenAI הוא Operator, שיכול להשתלט על דפדפן אינטרנט ולבצע באופן עצמאי פעולות מסוימות. הסוכן מציע אוטומציה של משימות כמו הזמנת מקומות לינה, מסעדות וקניות מקוונות. ישנן מספר קטגוריות משימות שמשתמשים יכולים לבחור מהן, כולל קניות, משלוחים, אוכל ונסיעות. לצורך כך משתפת OpenAI פעולה עם שורה של חברות כמו DoorDash, eBay, Instacart, Priceline, StubHub ו- Uber.בדומה ל-Deep Research, השירות זמין רק עבור מנויי Pro של ChatGPT, אך בחברה הבטיחו להעניק גישה למשתמשים נוספים בהמשך.


Google Gemini 2.0 Pro Experimental

מי שעוד השיקה מודל מתקדם מאז תחילת השנה היא המתחרה הגדולה של OpenAI - גוגל. על פי החברה, המודל החדש, מספק "תשובות טובות יותר" ו"ביצועים חזקים יותר" עבור משימות תכנות ומתמטיקה. המודל הוא חלק מתוכנית הפרימיום של החברה בעלות של 20 דולר בחודש.


מיסטרל לה צ'ט

בחודש שעבר השיקה חברת הבינה המלאכותית Mistral את צ'ט הבינה המלאכותית שלה - Le Chat. לאחרונה, החברה חתמה על עסקה רחבת היקף עם סוכנות הידיעות הצרפתית AFP כדי לבסס את התוצאות על מקורות מידע מהימנים. אחד החסרונות של האפליקציה, שזכתה כבר למיליון הורדות לאפליקציה לנייד, הוא שאין מצב קולי בניגוד למה שמציעות רוב המתחרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול ליצור לי תמונה של ירח
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.