גרוק (X)

Grok 3 הושק - מה יש בו שאין לאחרים?

מאסק השיק את הצ'אט המשודרג "הטוב ביותר הקיים, עם כוח חישוב של פי 10 לעומת הדור הקודם"; השוואה לצ'אטים אחרים

עמית בר | 18/02/2025 11:47 (2)

נושאים בכתבה מהפכת ה-AI גרוק

הנה זה הגיע. הגרוק3/ Grok 3 של X של אילון מאסק הושק ומאסק מסביר שמדובר בצ'אטAI הטוב ביותר בשוק. לפי xAI, במבחני מתמטיקה, מדעים ותכנות, Grok-3 ניצח את Gemini של גוגל, את דגם V3 של DeepSeek, את קלוד של Anthropic ואת GPT-4o של OpenAI. מאסק אמר כי Grok-3 מצויד ב"כוח חישוב הגבוה פי עשרה מקודמו" וכי הוא השלים את שלב האימון הראשוני כבר בתחילת ינואר.

"אנחנו משפרים את המודלים שלנו בכל יום, ובתוך 24 שעות כבר תראו שיפורים", אמר מאסק במהלך שידור חי עם שלושה מהמהנדסים של xAI.

חיפוש חכם ודור חדש של בינה מלאכותית

החברה הציגה גם מנוע חיפוש חכם חדש בשם DeepSearch, שהוא צ'אטבוט מבוסס ניתוח לוגי שיכול להסביר כיצד הוא מבין שאלה וכיצד הוא מתכנן את תשובתו. בהדגמה, ניתן היה לראות כיצד DeepSearch מציע אפשרויות למחקר, סיעור מוחות וניתוח נתונים. מאסק ציין כי החברה מתכננת להשיק גם צ'אטבוט מבוסס קול "בהקדם האפשרי".

זמינות ומנויים חדשים

Grok-3 יוצע למנויי Premium+ בפלטפורמת X באופן מיידי, לצד השקת מנוי חדש בשם SuperGrok עבור משתמשי האפליקציה הניידת של הצ'אטבוט ואתר Grok.com. מאסק הוסיף כי xAI תפתח את קוד המקור של הדגמים הקודמים של Grok כאשר הגרסה החדשה תתייצב לחלוטין, והעריך כי Grok-3 יהיה מוכן לשחרור בקוד פתוח תוך מספר חודשים.

יריבות גוברת מול OpenAI

הטענות של מאסק לגבי ביצועי Grok-3, שטרם אומתו באופן עצמאי, מחריפות את היריבות ההולכת וגוברת בין xAI ל-OpenAI. מאסק הקים את xAI בשנת 2023 כחלופה ל-OpenAI, אותה ביקר בפומבי על כך שהפכה לחברה רווחית.

מאסק אף הגיש שתי תביעות נגד OpenAI, בטענה שהחברה סטתה מהעקרונות שלשמן הוקמה, ואף ניסה לרכוש את הזרוע ללא מטרות הרווח של OpenAI תמורת 97.4 מיליארד דולר – הצעה שנדחתה בשבוע שעבר. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, כינה את ההצעה של מאסק "ניסיון להאט אותנו".

מאסק היה אחד מהמשקיעים הראשונים של OpenAI, אך מאז עזב את דירקטוריון החברה בשנת 2018 והפך למבקר חריף שלה.

קיראו עוד ב"BizTech"

גיוסי הון במירוץ לבינה מלאכותית

ענקיות הבינה המלאכותית xAI ו-OpenAI מגייסות הון בהיקפים משמעותיים. לפי דיווח של בלומברג, xAI נמצאת במגעים לגיוס של כ-10 מיליארד דולר, מהלך שעשוי להקפיץ את שווי החברה לכ-75 מיליארד דולר. בפעם האחרונה שדווח על שווייה, החברה הוערכה בכ-51 מיליארד דולר.

במקביל, OpenAI מחפשת לגייס עד 40 מיליארד דולר, מה שעשוי להוביל אותה לשווי של עד 300 מיליארד דולר.

השקעות ענק בתשתיות AI

השקעות בבינה מלאכותית דורשות הון עצום ותשתיות מחשוב אדירות. בינואר הכריזו SoftBank, OpenAI, Oracle ו-MGX מאבו דאבי על תוכנית להשקעה של 100 מיליארד דולר בתשתיות AI בארה"ב, עם יעד להגיע להשקעה של חצי טריליון דולר בעתיד.

במקביל, Dell Technologies נמצאת במגעים מתקדמים למכירת שרתים מותאמים ל-xAI בעסקה בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר.

תחרות נוספת ממזרח

עם זאת, תחרות חדשה עשויה לערער את המודלים המובילים בשוק. חודש שעבר, חברת הבינה המלאכותית DeepSeek הסינית הציגה מודל AI חדש בקוד פתוח בשם R1, שלדבריה השתווה או עלה על ביצועי המתחרים האמריקאים במגוון מבחני תעשייה – בעלות נמוכה משמעותית

להרחבה והשוואה בין הצ'אטים השונים:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
אנונימי 18/02/2025 11:59
הגב לתגובה זו
מה שנשאר למאסק זה להצי מחיר דמיוני לרכישת ARM של סופט בנק לרכוש בשוק ולהכנס שותף לopenAIבדלת האחורית. כסף זה לא הבעיה לאיש העשיר בעולם.
1.
אנונימי 18/02/2025 11:55
הגב לתגובה זו
Grok3 של מאסק היא הטרידר הטוב ביותר שopenA.Iוספטבנק יכולים לבקש. הפער באיכות יוכח תוך מס חודשים כשהציפ שלARMיושק כבר בקיץ הקרוב.

צילום: טוויטר

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית

החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית

אדיר בן עמי | 04/01/2026 21:25

נושאים בכתבה אילון מאסק ג'ף בזוס חלל

בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.

למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?

הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.

בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.

כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.

בין חלום למציאות

בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.

עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.

להמשך הכתבה לחץ כאן