Grok 3 הושק - מה יש בו שאין לאחרים?
מאסק השיק את הצ'אט המשודרג "הטוב ביותר הקיים, עם כוח חישוב של פי 10 לעומת הדור הקודם"; השוואה לצ'אטים אחרים
הנה זה הגיע. הגרוק3/ Grok 3 של X של אילון מאסק הושק ומאסק מסביר שמדובר בצ'אטAI הטוב ביותר בשוק. לפי xAI, במבחני מתמטיקה, מדעים ותכנות, Grok-3 ניצח את Gemini של גוגל, את דגם V3 של DeepSeek, את קלוד של Anthropic ואת GPT-4o של OpenAI. מאסק אמר כי Grok-3 מצויד ב"כוח חישוב הגבוה פי עשרה מקודמו" וכי הוא השלים את שלב האימון הראשוני כבר בתחילת ינואר.
"אנחנו משפרים את המודלים שלנו בכל יום, ובתוך 24 שעות כבר תראו שיפורים", אמר מאסק במהלך שידור חי עם שלושה מהמהנדסים של xAI.
חיפוש חכם ודור חדש של בינה מלאכותית
החברה הציגה גם מנוע חיפוש חכם חדש בשם DeepSearch, שהוא צ'אטבוט מבוסס ניתוח לוגי שיכול להסביר כיצד הוא מבין שאלה וכיצד הוא מתכנן את תשובתו. בהדגמה, ניתן היה לראות כיצד DeepSearch מציע אפשרויות למחקר, סיעור מוחות וניתוח נתונים. מאסק ציין כי החברה מתכננת להשיק גם צ'אטבוט מבוסס קול "בהקדם האפשרי".
זמינות ומנויים חדשים
Grok-3 יוצע למנויי Premium+ בפלטפורמת X באופן מיידי, לצד השקת מנוי חדש בשם SuperGrok עבור משתמשי האפליקציה הניידת של הצ'אטבוט ואתר Grok.com. מאסק הוסיף כי xAI תפתח את קוד המקור של הדגמים הקודמים של Grok כאשר הגרסה החדשה תתייצב לחלוטין, והעריך כי Grok-3 יהיה מוכן לשחרור בקוד פתוח תוך מספר חודשים.
- רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף
- קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יריבות גוברת מול OpenAI
הטענות של מאסק לגבי ביצועי Grok-3, שטרם אומתו באופן עצמאי, מחריפות את היריבות ההולכת וגוברת בין xAI ל-OpenAI. מאסק הקים את xAI בשנת 2023 כחלופה ל-OpenAI, אותה ביקר בפומבי על כך שהפכה לחברה רווחית.
מאסק אף הגיש שתי תביעות נגד OpenAI, בטענה שהחברה סטתה מהעקרונות שלשמן הוקמה, ואף ניסה לרכוש את הזרוע ללא מטרות הרווח של OpenAI תמורת 97.4 מיליארד דולר – הצעה שנדחתה בשבוע שעבר. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, כינה את ההצעה של מאסק "ניסיון להאט אותנו".
מאסק היה אחד מהמשקיעים הראשונים של OpenAI, אך מאז עזב את דירקטוריון החברה בשנת 2018 והפך למבקר חריף שלה.
- דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
גיוסי הון במירוץ לבינה מלאכותית
ענקיות הבינה המלאכותית xAI ו-OpenAI מגייסות הון בהיקפים משמעותיים. לפי דיווח של בלומברג, xAI נמצאת במגעים לגיוס של כ-10 מיליארד דולר, מהלך שעשוי להקפיץ את שווי החברה לכ-75 מיליארד דולר. בפעם האחרונה שדווח על שווייה, החברה הוערכה בכ-51 מיליארד דולר.
במקביל, OpenAI מחפשת לגייס עד 40 מיליארד דולר, מה שעשוי להוביל אותה לשווי של עד 300 מיליארד דולר.
השקעות ענק בתשתיות AI
השקעות בבינה מלאכותית דורשות הון עצום ותשתיות מחשוב אדירות. בינואר הכריזו SoftBank, OpenAI, Oracle ו-MGX מאבו דאבי על תוכנית להשקעה של 100 מיליארד דולר בתשתיות AI בארה"ב, עם יעד להגיע להשקעה של חצי טריליון דולר בעתיד.
במקביל, Dell Technologies נמצאת במגעים מתקדמים למכירת שרתים מותאמים ל-xAI בעסקה בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר.
תחרות נוספת ממזרח
עם זאת, תחרות חדשה עשויה לערער את המודלים המובילים בשוק. חודש שעבר, חברת הבינה המלאכותית DeepSeek הסינית הציגה מודל AI חדש בקוד פתוח בשם R1, שלדבריה השתווה או עלה על ביצועי המתחרים האמריקאים במגוון מבחני תעשייה – בעלות נמוכה משמעותית
להרחבה והשוואה בין הצ'אטים השונים:
- 2.אנונימי 18/02/2025 11:59הגב לתגובה זומה שנשאר למאסק זה להצי מחיר דמיוני לרכישת ARM של סופט בנק לרכוש בשוק ולהכנס שותף לopenAIבדלת האחורית. כסף זה לא הבעיה לאיש העשיר בעולם.
- 1.אנונימי 18/02/2025 11:55הגב לתגובה זוGrok3 של מאסק היא הטרידר הטוב ביותר שopenA.Iוספטבנק יכולים לבקש. הפער באיכות יוכח תוך מס חודשים כשהציפ שלARMיושק כבר בקיץ הקרוב.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
