קובי וינוקור מגל
צילום: יח"צ
ראיון

"הרווחיות בפרויקטים נמוכה; במוצרים נתחרה כעת בשחקני סיב אופטי"

לאחר שחברת פתרונות האבטחה למתקנים הודיעה כי תמכור לאירונאוטיקס של רפאל את חטיבת הפרויקטים שלה, סמנכ"ל הכספים מספר לביזפורטל מה עומד מאחורי המהלך, וכיצד הם מתכננים להמשיך לצמוח עם חטיבת המוצרים סנסטאר
איתי פת-יה | (1)

סנסטאר, חטיבת המוצרים של חברת מגל מערכות, המפתחת פתרונות לאבטחת מתקנים, היתה אחראית ללמעלה ממחצית מהרווח הגולמי של מגל ב-2020, בעוד שפחות ממחצית מההכנסות היו מיוחסות לה – כך מעריכים בחברה. מגל הודיעה השבוע על מכירת חטיבת הפרויקטים לאירונאוטיקס של רפאל ואביחי סטולרו בתמורה ל-35 מיליון דולר, ותתמקד בהפעלת חטיבת המוצרים. בראיון לביזפורטל סמנכ"ל הכספים של מגל, קובי וינוקור, מסביר מה עומד מאחורי המהלך ואיך הם מתכננים למעשה לצמוח עם סנסטאר.

את שלושת הרבעונים הראשונים של 2020 סגרה מגל עם הכנסות של 52 מיליון דולר, נמוך ב-17% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. בשורה התחתונה רשמה החברה רווחיות נמוכה של 1.2 מיליון דולר, אולם מדובר בכפול ויותר מסכום של 0.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים שנה קודם לכן. ב-12 החודשים האחרונים עלתה במנייה בכ-30% וכיום מגל נסחרת לפי שווי של 117 מיליון דולר. בעלת המניות הגדולה בה היא קרן פימי (42.6%).

ובחזרה לעסקה, אירונאוטיקס תקבל לידיה חטיבה הפועלת בישראל, באפריקה, במקסיקו בספרד בהודו וברומניה, ועיסוקה ייזום וביצוע של פרויקטי בטחון-מולדת בדגש על אתרים קריטיים/רגישים דוגמת בתי סוהר, גבולות, שדות תעופה, נמלי ים ותשתיות גז ונפט. אז למה במגל החליטו לוותר על החטיבה? בכל התחומים הללו, "וקטורים", כפי שמכנה אותם וינוקור, פועלת גם חטיבת המוצרים של מגל, והאחרון מפרט על ההבדלים בהקשר זה בין שתי החטיבות.

"שיעורי הרווחיות בביצוע פרוייקטים נמוכים יותר מבתחום המוצרים", הוא אומר, "פרויקטים מצריכים רכש של מרכיבים רבים, למשל מצלמות, בקרי כניסה וחיישנים, ולצד זאת הוצאות על עבודות תשתית וקבלנות. פעילות פרויקטלית מאופיינת בתנודתיות בהיבט ההכנסה וההתקדמות בעבודות. לעומת כל אלה, הפעילות של חטיבת המוצרים מוטית הרבה יותר לכיוון הטכנולוגי".

 מה עושה סנסטאר ומהם אזורי הפעילות המרכזיים?

"זו חטיבה שבה אנחנו מפתחים, מייצרים ומוכרים מערכות חיישנים כמוצר מדף, רישיונות לתכנת ניהול מערכות וידאו (שמתקבל ממצלמות אבטחה – א.פ) ואנליטיקה מתוחכמת. אנחנו מוכרים ברחבי העולם בעיקר לאינטגרטורים. עיקר השוק שלנו הוא צפון אמריקה, ארצות הברית בפרט, שם מתרכזות 40-45% מהמכירות שלנו. עיקר השוק כיום הוא צפון אמריקה, ארה"ב זה השוק הכי גדול, שם אנחנו מוכרים בערך 40-45% מהמכירות. הטריטוריה השניה בגודלה היא אירופה, כשגם בה וגם בארה"ב אנחנו פועלים באמצעות חברות הפצה. שני מרכזי מכירות נוספים הם אסיה-פסיפיק ואמריקה הלטינית".

 אז נשארתם עם סנסטאר, איך עכשיו אתם מתכננים לצמוח?

"נתמקד בשווקים הקיימים ונרחיב את החדירה באתרים קריטיים, לרבות תשתיות של גז ונפט וגם אנרגיה מתחדשת ולוגיסטיקה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את שחקניות הלוגיסטיקה מקימות מרכזים לוגיסטיים שהולכים וגדלים ויש להן צורך בפתרונות אבטחה. אגב, בגלל שבסנסטאר אנחנו מוכרים בעצם מוצר מדף ותכנה, עם אותם משאבים אנחנו יכולים לצמוח בעשרות אחוזים. כל דולר שאנחנו מכניסים מתורגם ל-0.6 דולר בשורה התחתונה".

 

ובמה אתם מתרכזים כרגע במחקר ופיתוח שלכם? איזו בשורה חדשה תביאו מעבר למוצרים הקיימים?

"ראשית כל אנחנו עובדים על שדרוג ליין המוצרים מבוססי טכנולוגיית סיב-אופטי. בעולמות שלנו, השימוש בסיב מאפשר לגלות באופן מדויק יותר את מיקום החדירה למתקן כלשהו ולספק מידע מהימן יותר שיביא למינימום התראות שווא – שזה אלמנט קריטי בתחום.

קיראו עוד ב"גלובל"

"אם עד היום החיישנים במוצרים שלנו היו כלכליים יותר עבור לקוחות שמחזיקים במתקנים גדולים, כמו גבול ארוך שצריך לאבטח, אז בזכות השימוש בסיב נוכל להביא דור חדש של סנסורים לטווחים יותר קצרים, וכך נתחרה בשחקנים אחרים שכבר משתמשים בטכנולוגיית סיב אופטי. במקביל אנחנו מצמצמים את הפורטפוליו שלנו ומתמקדים במספר נמוך יותר של טכנולוגיות. לאט לאט נוציא את המוצרים הישנים מהמחזור ונספק בתהליך מסודר חלופה ללקוחות הקיימים.

"בתחום התוכנה אנחנו עובדים על גרסה חדשה לתכנת ניהול הוידאו שלנו סימפוני שאמורה לצאת בהמשך השנה. נוסיף פיצ'ר של ניהול בקרי כניסה – כלומר מנגנונים שנותנים פקודה לפתוח או לסגור דלת כשמצמידים צ'יפ, כרטיס, טביעת אצבע וכו'. כך למשל, בבית סוהר יוכלו לנעול ברגע את כל הדלתות אם יזהו פריצה. התכונה הזאת תקושר לניתוח הוידאו, ואם האנליזה תזהה אדם מסוים כמי שאינו מורשה להיכנס באופן אוטומטי ינעלו הדלתות".

"הפיתוח השלישי שלנו הוא יצירה של מולטי-סנסור. במקום שחיישן אחד יזהה חדירה ותהיה בנפרד מצלמה שקולטת תמונה של האירוע, חיישן בודד יתחבר למצלמה ולרדאר וישדר את הדאטה החוצה. לדוגמה, היום יכול לקרות מצב שחיישן מקפיץ התראה על נגיעה בגדר למרות שבמצלמה רואים שזה בגלל בעל חיים שהתקרב אליו. השאיפה היא שעוד לפני ההתראה החיישן יזהה בעצמו את העצם ולא יקפיץ צוות אבטחה לשווא. זה לא יקרה ברבעון הבא – אבל בגדול זה הרעיון".

בדוחות הקודמים שפרסמתם ציינתם את ההשפעה של משבר הקורונה על חטיבת הפרויקטים, איך סנסטאר הושפעה מהמשבר ואיפה הדברים עומדים כיום?

"מכירות סנסטאר בסך הכל ירדו באחוזים בודדים בשנה החולפת, ועדיין זו כן פגיעה מסוימת בהתחשב בכך שהיינו אמורים לצמוח. ציפינו לרשום ב-2020 הכנסות של מעל ל-40 מיליון דולר אבל נגיע לקצת פחות, למרות שבמו"פ ובתשתיות המכירה לא פגענו. צריך לציין שהמכירות בארה"ב נותרו כמו שהיו והפגיעה הייתה בעיקר באירופה ובאסיה. בחטיבת המוצרים ההיצע המגוון שלנו מביא לפיזור הפעילות על פני שווקים שונים באזורים גיאוגרפיים רחבים, וזה מה שקיזז את הפגיעה בוקטורים כמו הגז והנפט, הלוגיסטיקה ובתי הכלא".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חובבנים, תקועים שנים מאחור מול המיתחרים ( כמונו..) (ל"ת)
    צורי 10/02/2021 10:40
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social