מדד מעו"ף פרץ את ה-1,103 נקודות, האם זה מספיק?
מבט על מדד בודד, מוביל ומשפיע ככל שיהיה עלול להתברר בחלק מהמקרים כלא מספיק ולא מספק. מה שנראה כפריצה משמעותית במדד אחד, עלול להותיר את האחרים אדישים ונטולי חיים לחלוטין.
פריצה של רמת 1,103 הנקודות במדד המעו"ף הוגדרה על ידיי שלא מספקת. היא דרשה, לעניות דעתי אישורים נוספים. אלא שכאשר מביטים על מדד תל אביב 75, הבנקים והנדל"ן, עולה השאלה האם מדד המעו"ף מנסה לעשות את הבלתי אפשרי ולגרור מהבוץ שלושה אחרים ששקועים בו כמעט עד השאסי.
מדד תל אביב 75, שימו לב כיצד הוא מתנהג
1. אין תאימות בינו לבין מדד המעו"ף. הדשדוש שהתקיים במדד המעו"ף נעדר במדד תל אביב 75. המגמה בגרף היומי היא מגמת ירידה, שלא לדבר על השבועי והחודשי.
2. במהלך העליות האחרון רמות התנגדות לא נשברו מעלה. הממוצעים הנעים נותרו שליליים כפי שאפשר לראות על הגרף.
מדד הבנקים, שימו לב כיצד הוא מתנהג
1. שבר לא מזמן את רמת 836 הנקודות, המקבילה לרמת 1,000 במעו"ף כלפי מטה, אך עדיין לא חזר מעליה.
2. המחזורים בניסיון העליות האחרון נמוכים. המגמה בטווח הקצר היא מגמת ירידה (ולא נזכיר את הטווחים הארוכים יותר). הממוצעים הנעים תומכים בקיומה של מגמת ירידה.
מדד נדל"ן, שימו לב כיצד הוא מתנהג
1. אין תאימות בינו לבין מדד המעו"ף. הדשדוש שהתקיים במדד המעו"ף נעדר במדד נדל"ן. המגמה בגרף היומי היא מגמת ירידה, שלא לדבר על השבועי והחודשי.
2. במהלך העליות האחרון רמות התנגדות לא נשברו מעלה. הממוצעים הנעים נותרו שליליים כפי שאפשר לראות על הגרף.
לסיכום, מבוכה. מדד המעו"ף לא ביצע פריצה מובהקת של רמת 1,103 הנקודות וחובת ההוכחה עדיין עליו. על כך מצטרפת העובדה שהמדדים האחרים מסרבים ללכת בעקבותיו. השלושה שסיקרתי מצויים במגמת ירידה ועולה האפשרות שהם עלולים לגרור אותו בחזרה מטה. רמת הסיכון עודנה גבוהה.
לאתר בית הספר ולפרטים נוספים בנושא
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 2.אייל גורביץ , התשובה לשאלתך : אולי כן , או אולי לא (ל"ת)shlomcho 05/08/2012 10:47הגב לתגובה זו
- 1.אייל מאוד מכבד סקירות שלך! (ל"ת)בוריס. נפגשנו ברכבת 05/08/2012 10:19הגב לתגובה זו
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

