בלעדי:

נוכל הנדל"ן גיא מונסונגו (ששינה את שמו לחגי שטראוס) שהורשע במסגרת הסדר טיעון בשנת 2018 בהונאת נדל"ן של 16 מיליון שקל עליה הוא מרצה עונש מאסר של 77 חודשי מאסר, עתר לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בכדי שיחייב את המרכז לגביית קנסות לפרוס לו לתשלומים את סכום הפיצוי של 8 מיליון שקל אותו עליו לשלם לקורבנות ההונאה שלו.

מונסונגו  לא שילם עד כה כמעט כל תשלום למרכז לגביית קנסות בגין חוב הפיצוי. סכום שעומד היום על מעל ל-12 מיליון שקל. כזכור בשנת 2018, הורשע מונסונגו (חגי שטראוס) בביצוע שורה של עבירות כלכליות, הונאה, זיוף ומרמה בהיקף 16 מיליון שקל. בגזר דינו של החייב נאמר "מדובר בפרשת מרמה חמורה במסגרתה הונה הנאשם עשרות רבות של אזרחים תמימים". 

גיא מונסונגו צילום שלומי יוסף​

עבירות הונאה מרובות

מונסונגו הורשע בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. כמו כן, הוא הורשע בזיוף, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות. הוא הואשם בקבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס, תמורת פרויקטים של נדל"ן שידע כי לא יצאו לפועל.

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מונסונגו הודה במסגרת הסדר הטיעון, כי פעל למכור זכויות בפרויקטים של נדל"ן, תמ"א ופינוי בינוי למרות שידע שהם לא יצאו לפועל. מטרתו הייתה לקבל במרמה 'דמי רצינות', בסכום הגבוה ביותר האפשרי, שהגיע בחלק מהמקרים גם ל-200 אלף שקל. לשם כך יצר מצג כוזב של תכנון הפרויקטים שלא היו אמיתיים, אלא נלקחו מהאינטרנט ושיווק את הפרויקטים הללו על ידי  מערך מכירות אותו הקים ועל ידי פרסום בכל המדיות. בנוסף הכין החתים את הלקוחות על מסמכים והציג אותם כאילו נערכו בידי עורכי דין מוכרים. בכספים שקיבל עשה שימוש למטרות אישיות.

מונסונגו  עתר לבג"צ נגד המרכז לגביית קנסות, מאחר שהמרכז סירב לפרוס את חוב הפיצוי לנפגעים לתשלומים.   הוא עתר כי בית המשפט יחייב את המרכז לפרוס את חובו לקורבנות ההונאה לתשלומים של 1,000 עד 2,000 שקל בחודש, ובהמשך לאחר שישתחרר ויקבל קצבת נכות יעלה ל-5,000 שקל בחודש. זאת בהתאם ליכולתו הכלכלית, נוכח שהותו במאסר ממושך ולאור מצבו הבריאותי.

המרכז הבהיר בהחלטתו לדחות את בקשות החייב והשגותיו, כי הצעות הפריסה של החייב אינן ריאליות כלל ביחס לגובה החוב וכי זכותם של נפגעי העבירה לקבל את מלוא הפיצוי שנפסק להם, בייחוד לאור העובדה כי  מונסונגו  לא הבהיר מה נעשה עם כספי המרמה והיכן הם מצויים, ולא פעל להשיבם ולו באופן חלקי.

• המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
• 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

מונסונגו  גם טען למצב בריאותי מורכב ואולם לא ידע להבהיר כיצד זה, לצד היותו מרצה עונש מאסר, משליך על יכולת הפירעון שלו, המבוססת בראש ובראשונה על הרווחים שהפיק מביצוע העבירות.

 

קבלת העתירה משמעותה אי תשלום הפיצוי

השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין והשופטת רות רונן קבעו כי מונסונגו  לא הצביע על כל נימוק ממשי כדי להצדיק את פריסת תשלום החוב לתשלומים כה נמוכים ביחס לגובהו. כך שלמעשה, קבלת העתירה משמעותה, כי הפיצוי במלואו לא ישולם לנפגעי העבירה משך שנים ארוכות. בנוסף קבעו, כי מונסונגו  לא ביסס את טענתו בדבר המצב הרפואי הקשה בו הוא מצוי ולא ידע להבהיר היכן נמצא הכסף שהושג כתוצאה מהעבירות החמורות שבוצעו על ידו.

מונסונגו הוא פושט רגל מאז שנת 2015, אז ניתן צו כינוס נכסים כנגדו  על כן הוקפאו הליכי הגבייה בתיקים שנפתחו בעניין הקנס והפיצוי. בשנת 2020 הוא הגיש בקשות להסדר חוב שנדחו על ידי המרכז, משום שלא ניתן להסדיר חוב בתקופה בה נמצאים בהליך פשיטת רגל, אלא בכפוף לאישור של הנאמן או להחלטת בית המשפט בו מתנהל הליך פשיטת הרגל. בשנת 2022 בוטל צו כינוס הנכסים, וחודשו הליכי הגבייה.

לאחר מכן הגיש מונסונגו בקשה לפריסת החוב ששוב נדחו בנימוק כי "הוא הואשם בהונאה רחבת היקף, לא מסר פרטים להיכן נעלם הכסף, ולכן אין מקום להפחתת הפיגורים". לגיב הפיצוי לקורבנות נקבע כי הבקשה נדחית "בשל היותה בלתי ריאלית ביחס לגובה החוב". לאחר מכן הגיש מונסונגו את העתירה לבג"צ. 

בדיון התברר כי סך חובותיו של מונסונגו לפיצוי לקורבנותיו עומד כיום על 12.24 מיליון שקל. עתירתו נדחתה בחודש מרץ האחרון על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. לאחר מכן פנה שוב לבקשה להסדר למרכז לגביית קנסות לפיו ישלם כל חודש 2,000 שקל. בקשתו שוב נדחתה משום שהיא לא סבירה ולא מידתית כאשר חובו עומד על מעל 12 מיליון שקל. "ולאור זכותם של נפגעי העבירה הרבים לקבל את הפיצוי שנפסק להם. זאת בייחוד שלא פעל להשיב את כספי המרמה ולא הבהיר מה נעשה איתם והיכן הם מצויים". מונסונגו גם טען כי הוא חולה אונקולוגי אך לא צירף מסמכים עדכניים על מצב בריאותו וכן לא הבהיר כיצד זה משליך על תשלום הפיצוי שכן התשלום מתבסס על הרווחים שהפיק כתוצאה מביצוע העבירות.

השופטים רונן, שטיין ומינץ ציינו בפסק הדין, כי למעט טענה שלא הוכחה, שמונסונגו שילם לנפגעים 2 מיליון שקל אותם יש לקזז מהחוב ותשלום אחד בסך 1,000 שקל, הוא לא שילם כל תשלום לטובת פירעון חוב הפיצוי שנקבע לנפגעים. לאור כל זאת נקבע כאמור, כי העתירה נדחית.

מנהל המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, דורון תשתית, בירך על החלטת בג"צ ואמר "בית המשפט קבע מפורשות, כי חייב אשר הורשע בעוקץ של מיליונים לא יכול לקבל הסדרי חוב ארוכי טווח מבלי שהסביר להיכן נעלמו הכספים הרבים שעשק".

מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, אמר, כי "החלטות המרכז לגביית קנסות בבקשות לפריסות חוב פיצוי לנפגעי עבירה, ניתנו וימשיכו להינתן באופן מידתי וקפדני מאוד. היות ובגביית החוב אנו פועלים כנאמנים עבור הנפגעים ומשמשים שלוחיהם לגביית החוב. לנפגעי עבירה נושאים רבים ומורכבים לטפל בהם לשם שיקומם ונכון עשה המחוקק כאשר העביר את מלאכת הגבייה עבורם לפתחנו".