בג"צ דחה את העתירה של נוכל הנדל"ן גיא מונסונגו - לא יוכל לפרוס לתשלומים את החוב בהיקף של מיליוני שקלים
בלעדי:
נוכל הנדל"ן גיא מונסונגו (ששינה את שמו לחגי שטראוס) שהורשע במסגרת הסדר טיעון בשנת 2018 בהונאת נדל"ן של 16 מיליון שקל עליה הוא מרצה עונש מאסר של 77 חודשי מאסר, עתר לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בכדי שיחייב את המרכז לגביית קנסות לפרוס לו לתשלומים את סכום הפיצוי של 8 מיליון שקל אותו עליו לשלם לקורבנות ההונאה שלו.
מונסונגו לא שילם עד כה כמעט כל תשלום למרכז לגביית קנסות בגין חוב הפיצוי. סכום שעומד היום על מעל ל-12 מיליון שקל. כזכור בשנת 2018, הורשע מונסונגו (חגי שטראוס) בביצוע שורה של עבירות כלכליות, הונאה, זיוף ומרמה בהיקף 16 מיליון שקל. בגזר דינו של החייב נאמר "מדובר בפרשת מרמה חמורה במסגרתה הונה הנאשם עשרות רבות של אזרחים תמימים".
גיא מונסונגו צילום שלומי יוסף
עבירות הונאה מרובות
מונסונגו הורשע בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. כמו כן, הוא הורשע בזיוף, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות. הוא הואשם בקבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס, תמורת פרויקטים של נדל"ן שידע כי לא יצאו לפועל.- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מונסונגו הודה במסגרת הסדר הטיעון, כי פעל למכור זכויות בפרויקטים של נדל"ן, תמ"א ופינוי בינוי למרות שידע שהם לא יצאו לפועל. מטרתו הייתה לקבל במרמה 'דמי רצינות', בסכום הגבוה ביותר האפשרי, שהגיע בחלק מהמקרים גם ל-200 אלף שקל. לשם כך יצר מצג כוזב של תכנון הפרויקטים שלא היו אמיתיים, אלא נלקחו מהאינטרנט ושיווק את הפרויקטים הללו על ידי מערך מכירות אותו הקים ועל ידי פרסום בכל המדיות. בנוסף הכין החתים את הלקוחות על מסמכים והציג אותם כאילו נערכו בידי עורכי דין מוכרים. בכספים שקיבל עשה שימוש למטרות אישיות.
מונסונגו עתר לבג"צ נגד המרכז לגביית קנסות, מאחר שהמרכז סירב לפרוס את חוב הפיצוי לנפגעים לתשלומים. הוא עתר כי בית המשפט יחייב את המרכז לפרוס את חובו לקורבנות ההונאה לתשלומים של 1,000 עד 2,000 שקל בחודש, ובהמשך לאחר שישתחרר ויקבל קצבת נכות יעלה ל-5,000 שקל בחודש. זאת בהתאם ליכולתו הכלכלית, נוכח שהותו במאסר ממושך ולאור מצבו הבריאותי.
המרכז הבהיר בהחלטתו לדחות את בקשות החייב והשגותיו, כי הצעות הפריסה של החייב אינן ריאליות כלל ביחס לגובה החוב וכי זכותם של נפגעי העבירה לקבל את מלוא הפיצוי שנפסק להם, בייחוד לאור העובדה כי מונסונגו לא הבהיר מה נעשה עם כספי המרמה והיכן הם מצויים, ולא פעל להשיבם ולו באופן חלקי.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
מונסונגו גם טען למצב בריאותי מורכב ואולם לא ידע להבהיר כיצד זה, לצד היותו מרצה עונש מאסר, משליך על יכולת הפירעון שלו, המבוססת בראש ובראשונה על הרווחים שהפיק מביצוע העבירות.
קבלת העתירה משמעותה אי תשלום הפיצוי
השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין והשופטת רות רונן קבעו כי מונסונגו לא הצביע על כל נימוק ממשי כדי להצדיק את פריסת תשלום החוב לתשלומים כה נמוכים ביחס לגובהו. כך שלמעשה, קבלת העתירה משמעותה, כי הפיצוי במלואו לא ישולם לנפגעי העבירה משך שנים ארוכות. בנוסף קבעו, כי מונסונגו לא ביסס את טענתו בדבר המצב הרפואי הקשה בו הוא מצוי ולא ידע להבהיר היכן נמצא הכסף שהושג כתוצאה מהעבירות החמורות שבוצעו על ידו.
מונסונגו הוא פושט רגל מאז שנת 2015, אז ניתן צו כינוס נכסים כנגדו על כן הוקפאו הליכי הגבייה בתיקים שנפתחו בעניין הקנס והפיצוי. בשנת 2020 הוא הגיש בקשות להסדר חוב שנדחו על ידי המרכז, משום שלא ניתן להסדיר חוב בתקופה בה נמצאים בהליך פשיטת רגל, אלא בכפוף לאישור של הנאמן או להחלטת בית המשפט בו מתנהל הליך פשיטת הרגל. בשנת 2022 בוטל צו כינוס הנכסים, וחודשו הליכי הגבייה.
לאחר מכן הגיש מונסונגו בקשה לפריסת החוב ששוב נדחו בנימוק כי "הוא הואשם בהונאה רחבת היקף, לא מסר פרטים להיכן נעלם הכסף, ולכן אין מקום להפחתת הפיגורים". לגיב הפיצוי לקורבנות נקבע כי הבקשה נדחית "בשל היותה בלתי ריאלית ביחס לגובה החוב". לאחר מכן הגיש מונסונגו את העתירה לבג"צ.
בדיון התברר כי סך חובותיו של מונסונגו לפיצוי לקורבנותיו עומד כיום על 12.24 מיליון שקל. עתירתו נדחתה בחודש מרץ האחרון על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. לאחר מכן פנה שוב לבקשה להסדר למרכז לגביית קנסות לפיו ישלם כל חודש 2,000 שקל. בקשתו שוב נדחתה משום שהיא לא סבירה ולא מידתית כאשר חובו עומד על מעל 12 מיליון שקל. "ולאור זכותם של נפגעי העבירה הרבים לקבל את הפיצוי שנפסק להם. זאת בייחוד שלא פעל להשיב את כספי המרמה ולא הבהיר מה נעשה איתם והיכן הם מצויים". מונסונגו גם טען כי הוא חולה אונקולוגי אך לא צירף מסמכים עדכניים על מצב בריאותו וכן לא הבהיר כיצד זה משליך על תשלום הפיצוי שכן התשלום מתבסס על הרווחים שהפיק כתוצאה מביצוע העבירות.
השופטים רונן, שטיין ומינץ ציינו בפסק הדין, כי למעט טענה שלא הוכחה, שמונסונגו שילם לנפגעים 2 מיליון שקל אותם יש לקזז מהחוב ותשלום אחד בסך 1,000 שקל, הוא לא שילם כל תשלום לטובת פירעון חוב הפיצוי שנקבע לנפגעים. לאור כל זאת נקבע כאמור, כי העתירה נדחית.
מנהל המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, דורון תשתית, בירך על החלטת בג"צ ואמר "בית המשפט קבע מפורשות, כי חייב אשר הורשע בעוקץ של מיליונים לא יכול לקבל הסדרי חוב ארוכי טווח מבלי שהסביר להיכן נעלמו הכספים הרבים שעשק".
מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, אמר, כי "החלטות המרכז לגביית קנסות בבקשות לפריסות חוב פיצוי לנפגעי עבירה, ניתנו וימשיכו להינתן באופן מידתי וקפדני מאוד. היות ובגביית החוב אנו פועלים כנאמנים עבור הנפגעים ומשמשים שלוחיהם לגביית החוב. לנפגעי עבירה נושאים רבים ומורכבים לטפל בהם לשם שיקומם ונכון עשה המחוקק כאשר העביר את מלאכת הגבייה עבורם לפתחנו".
- 2.אבנר 19/09/2023 19:12הגב לתגובה זובבואך לבית המשפט, שים כיפה לבנה גדולה על ראשך ומלמל ללא הרף: יהוה, אדוני, אדושם ואלוקים.
- 1.אנונימי 19/09/2023 15:30הגב לתגובה זוהגיע הזמן שיספר היכן הסתיר את כל הכספים שגנב ולא שירקב בכלא כל חייב .
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
