לוין וגלי
צילום: אבי אוחיון ונתן וייל לעמ

העימות בין שר המשפטים ליועמ"שית נמשך: דורש ייצוג עצמאי בבג"צ

תחלופת המכתבים בין שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה לא מפסיקה. היום שלח לוין מכתב ליועמ"שית בו הודיע לה כי החליט לדרוש ייצוג עצמאי בעתירה בעליון כנגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. לוין כתב "בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה, אני נאלץ להודיעך כי גם הפעם הזו אדרש לייצוג עצמאי". מכתבו של לוין הגיע לאחר שבחמישי האחרון תקפה מיארה את לוין וטענה כי "איומים בפיטורים הנשמעים באמצעי התקשורת, לא ירתיעו אותי"

נחמן שפירא | (4)

שר המשפטים יריב לוין ממשיך את העימות עם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי  בהרב מיארה, והכל בתחלופת מכתבים בין השניים. לאחר שבחמישי האחרון תקפה היועצת המשפטית את לוין בחריפות וטענה כי האיומים בפיטורין לא ירתיעו אותה וכי הטענה כאילו יחסה לממשלה הנוכחית שונה מהקודמת הוא חסר שחר", מגיב היום לוין וטוען כי הוא דורש לקבל ייצוג עצמאי בעתירה בעליון.

לוין כתב "הנני דוחה מכל וכל את האמור במכתבך, ואין לי אלא לחזור על הדברים שכתבתי במכתבי הקודם אליך.

"נוכח מצב הדברים שיצרת גם בעניין העתירות שבנדון, בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה, ובמענה לשאלה שהפנית אליי לעניין אופן ייצוגי בעתירות שבנדון, אני נאלץ להודיעך כי גם הפעם הזו אדרש לייצוג עצמאי. כל זאת, מבלי לגרוע מכך שמצב הדברים אותו את יוצרת הוא בלתי תקין, וכי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה ולא לאלץ אותם להזדקק פעם אחר פעם לייצוג עצמאי".

לוין סיכם "בלית ברירה, מובן כי במצב שיצרת ראוי להעמיד לרשותי פרק זמן הולם לשם איתור מייצג וכן לשם הכנת תשובה על ידו. אבקשך לעדכן את בית המשפט".

 

מתעמתים במכתבים

כזכור ביום חמישי האחרון כתבה היועצת המשפטית ללוין במענה למכתבו הקודם כי "דבריך ביחס למקרה הפרטני וביחס לתפקוד הייעוץ המשפטי לממשלה בכלל, אינם תואמים את העובדות. הם גם סותרים מושכלות יסוד של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ובעיקר מתעלמים מחובתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה להקפיד על כך שפעולות הרשות המבצעת יעלו בקנה אחד עם החוק, לטובת הציבור כולו".

היועצת טענה כי "כך נוצר יש מאין רושם מוטעה לפיו הייעוץ המשפטי לממשלה בהנהגתי אינו מקדם באופן שוטף מקצועי, ענייני, ובהתאם לדין את מדיניות הממשלה ועשייתה". לטענתה "המציאות הפוכה לגמרי".

מיארה כתבה ללוין כי "הייעוץ המשפטי לממשלה בהנהגתי, ימשיך למלא את תפקידו לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, ויעצב, ככל הניתן, פתרונות משפטיים חוקיים לקידום עשיית הממשלה, גם כאשר מתעוררים קשיים משפטיים".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

היועצת ציינה כי "לצד זאת, ציפייה לפיה הייעוץ המשפטי לממשלה יחטא לתפקידו ויימנע מלשקף לדרג המדיני את המצב המשפטי לאשורו, יחריש קולו במסגרת בירור עתירות בבית המשפט או יירתע מלשמש כשומר סף - היא ציפייה לא לגיטימית. היענות לה תפגע פגיעה קשה בשלטון החוק, בתקינות עבודת הממשלה, ולמעשה בציבור. טענות המועלות, יש מאין, במטרה ליצור מצג של חוסר שיתוף פעולה או האשמות, חסרות שחר, לפיהן הממשלה הנוכחית מקבלת יחס שונה מזו הקודמת, כמו גם איומים בפיטורים הנשמעים באמצעי התקשורת, לא ירתיעו אותי ואת אנשיך מלהמשיך למלא את תפקידנו, על כל היבטיו".

 לוין נגד היועצת צילום אבי אוחיון ונתן וייל לעמ

קיראו עוד ב"משפט"

​לוין והיועצת. ראש בראש. צילום אבי אוחיון ונתן וייל לע"מ​

מכתבה של היועצת הגיע במענה למכתבו הקודם של לוין בו תקף אותה בחריפות וטען כי הוא מרגיש כי הוא אינו מיוצג וכי היא לא עושה את עבודתה כיועצת משפטית לממשלה.

כזכור, במכתבו הקודם, לוין טען כי הוא מרגיש עצמו כמי שאינו מיוצג בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. לוין התייחס במכתבו לעתירות שהוגשו לבג"צ לגבי כינוס הוועדה לבחירת שופטים אשר הדיון בהם ייערך ב-7 לספטמבר.

לוין כתב כי  ב"אופן תמוה, איש ממשרדך לא יצר קשר עם הח"מ בעניין העתירות בנושא שבנדון, וזאת אף בחלוף ימים לא מעטים מאז הגשתן. רק בעקבות פנייתי למשרדך בעניין, התקיימה פגישה בנושא זה ביום 13/08/2023 אולם, גם במהלך פגישה זו לא ניתנה לי כל תשובה הן באשר לעצם החלטתך לעניין ייצוגי בעתירות, והן לעניין התשובה שעתידה להינתן על ידך לבג"צ".

שר המשפטים הוסיף כי "מאז אותה פגישה חלף למעלה משבוע, עד שפנית אלי וביקשת לדבר אתי בעניין זה ביום 24/08/2023, בשיחת הטלפון שקיימנו למחרת הודעת לי את החלטתך לייצג אותי בעתירות שבנדון אך ציינת כי את חולקת על עמדתי באשר להיותה של סמכות כינוס הוועדה סמכות שברשות, וכי תביאי לידי ביטוי את עמדתך זו גם בתשובה לעתירה, לצד הבאת עמדתי".

לוין תקף את היועצת המשפטית לממשלה וטען כי היא לא עושה את עבודתה "קיבלתי ממך טיוטא קצרצרה של עמדתי העקרונית ללא שנעשה מאמץ כלשהו לייצג עמדה זו בהיבטיה המשפטיים ולפרט אותה כנהוג בתשובה לעתירות לבג"צ. כך, מצאתי את עצמי נאלץ לבצע שורה של תיקונים בנוסח שהועבר על ידך, על מנת שלפחות עיקרי עמדתי ייכתבו באופן המינימאלי הדרוש".

לוין טען  "הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו".

לוין ציין כי "גם בסטנדרטים הלא מקובלים וחסרי התקדים בהם מתנהל הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלתך, מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט, בעתירות המופנות כלפי. הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו". 

לוין סיכם כי "בהקשר זה איני יכול להימנע מלציין כי מאז תחילת כהונת הממשלה, הממשלה ושרי הממשלה נותרים פעם אחר פעם ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי בעניינים מהותיים הנמצאים בליבת מדיניות הממשלה. לא זו אף זו, אפשר לצערי לומר כי ההיפך הוא הנכון, בשעה שהייעוץ המשפטי לממשלה מציג פעם אחר פעם בפני הכנסת ובג"צ עמדות קיצוניות וחסרות תקדים, המנוגדות לחלוטין לעמדת הממשלה ושריה. כל זאת, לא פעם ללא קיום כל שיח עם השרים הנוגעים בדבר, וללא שום ניסיון ולו המינימאלי לסייע לממשלה ולשרים בקידום מדיניותם ובהגנה עליה בפני בית המשפט".

 

שר המשפטים פוגע בפעילות הממשלה

מיארה טענה במכתב התשובה שלה ללוין בחמישי האחרון כי  "ביטול או התעלמות מרכיב שמירת הסף בתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה, למשל בדרך של השתקת הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס למקרים בהם הממשלה פועלת בניגוד לדין, פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק. למען הסר ספק: מקום בו היועצת המשפטית לממשלה מתריעה בפני הממשלה מפני מהלכים המנוגדים לדרך, הדבר אינן מותיר את הממשלה ושריה, ללא ייעוץ משפטי וללא הגנה משפטית" כנטען במכתבך. ההפך - ואין בכך כל חידוש - הנחת היסוד בשיטת משטרנו היא כי כל נבחר ציבור מבקש לפעול אך ורק בתוך גבולות הדין. על כן, במקרים אלה, היועצת המשפטית לממשלה מסייעת לממשלה, וממלאת את תפקידה וחובתה כלפי הציבור". 

מיארה טענה כי לוין הוא זה שפוגע בממשלה "דווקא פעולה ממשלתית שנעשית בניגוד לדין היא זו שפוגעת בממשלת ישראל, בתקינות פעילות המנהל, בטוהר המידות של משרתי הציבור, באינטרס הציבורי ובאמון הציבור במשרתיו". 

"במקרים שציינת במכתבך, הממשלה זכתה לייעוץ משפטי מהמעלה הראשונה, ובכל אחד מהם נעשה ניסיון למצוא פתרון מעשי העולה בקנה אחד עם החוק, הגם שבסופו של דבר בחרה הממשלה לפעול בניגוד לייעוץ שניתן. בהמשך לכך, במקרים המתאימים, הציגה הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בעתירות על-ידי עורך דין חיצוני". 

בניגוד לסיכום

היועצת ציינה במכתבה כי היא נפגשה עם לוין ב-13.8.23 והשניים הסכימו בפגישה לפעול לקבלת הנתונים בדבר התקנים הבלתי מאוישים של שופטים ורשמים ומשמעותם מהנהלת בתי המשפט. לפי הנתונים טוענת היועצת קיים עומס חריג במערכת המשפט בישראל. וכי כבר עתה יש צורך במינוי של כ-20 שופטים במסגרת תקנים שהתפנו, ועד לסוף השנה צפויים להיות 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, ובכלל זאת תקנים חדשים שהוקצו. עוד הובהר כי אי איוש התקנים יגדיל עוד יותר את העומס על המערכת. 

היועצת ציינה כי לאור הפערים היה זה לוין שרצה שעמדתו  תוצג במסגרת התגובה, לצד עמדת היועצת השונה, וכך נעשה. "בשלב זה, לבקשתך, נוסחה עמדתך ביחס לחובת כינוס הוועדה, כפי שהצגת בפנינו, והיא שולבה באופן מודגש וברור בתחילת טיוטת התגובה ובהמשכה, והועברה לעיונך, הכל כפי שסוכם. בתהליך העבודה, לבקשתך, גם העברנו אליך סקירה בנוגע להליכי החקיקה הרלוונטיים". 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יונגרמן 03/09/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    יש לפצל את תפקיד היועמ"ש ולהחזירו לייעודו המקורי: ייעוץ.
  • 3.
    אורן 03/09/2023 13:06
    הגב לתגובה זו
    לוין הזה הוא ביזיון
  • 2.
    אורן 03/09/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    בטח מושתל הבן אדם עושה הכל כדי לפגוע במדינת ישראל עד סופה
  • 1.
    בורסה מפחיד 03/09/2023 12:57
    הגב לתגובה זו
    עם דיוני בג"ץ...
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

בית המשפט
צילום: Pixbay

עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?

אחרי קריסה כלכלית של רשת עסקי מזון שהיו בבעלותו, חובות בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ונכות מלאה שהובילה לאובדן כושר עבודה מוחלט, האם בית המשפט יחייב את החייב בתשלומים עתידיים או שיפטור אותו מהחוב?

עוזי גרסטמן |

במשך שנים ניהל אדם עסקי מזון, חתם על ערבויות, גלגל כספים וניסה להחזיק את הראש מעל המים. אלא שכמו לא מעט סיפורים אחרים בענף עתיר הסיכונים הזה, גם כאן הקרקע הכלכלית נשמטה. העסקים קרסו, החובות תפחו לממדים עצומים, וברקע הידרדרה והלכה בריאותו של האיש, עד שבשלב מסוים כבר לא נותרה לו כל יכולת לעבוד. כשפנה להליך חדלות פירעון, הוא מצא את עצמו לא רק מול נושים עם חובות בסכומי עתק, אלא גם מול שאלות קשות של תום לב, מחדלים בהליך וגבולות החמלה של הדין. בפסק דין שניתן באחרונה, הכריע בית משפט השלום בבאר שבע כי למרות המחדלים, יש להעניק לו הפטר מחובותיו, אך לא בלי תנאים.

ההליך נפתח באוגוסט 2023, אז ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ונקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 1,500 שקל. כבר אז היה ברור כי מדובר בתיק מורכב: זהו ההליך השני בעניינו, לאחר שהליך קודם בוטל בשל מחדלים. היקף החובות שאושרו על ידי הנאמן הגיע לכ-5.47 מיליון שקל, סכום חריג לכל קנה מידה, בעוד שבקופת הנשייה הצטברו רק כ-4,300 שקל - נתון שממחיש היטב את הפער בין גובה החוב לבין יכולת הפירעון בפועל.

במרץ 2024 פנה החייב בבקשה להפחתת צו התשלומים, על רקע החמרה במצבו האישי והכלכלי. לאחר קבלת עמדת הנאמן, שהתנגד לבקשה, החליט הממונה על חדלות פירעון להפחית את התשלום החודשי ל-500 שקל בלבד, ואף קבע כי ההפחתה תחול רטרואקטיבית ממועד פתיחת ההליך. זמן קצר לאחר מכן, במאי 2024, הגיש החייב בקשה למתן הפטר לאלתר, בטענה כי מצבו אינו מאפשר ממנו להמשיך בהליך ממושך.

הממונה סבר אז כי מוקדם מדי להכריע בבקשה, בין היתר משום שעדיין לא התקיים דיון מסודר בעניינו של החייב, וביקש להמתין להשלמת הבדיקות. עם זאת, הדיון הוקדם, ובספטמבר 2024 ניתן בעניינו של החייב צו שיקום כלכלי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, תוך קביעה כי יש לבחון שורה של סוגיות מהותיות: האם המחדלים שצבר החייב מצדיקים ביטול ההליך, האם החובות נוצרו בתום לב, האם קיימת לו יכולת השתכרות חרף נכותו, והאם יש מקום להעניק לו הפטר לאלתר או רק בכפוף לתנאים.

חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו

במסגרת הדיון החוזר, הונחו בפני בית המשפט נתונים אישיים קשים. החייב, יליד 1967, סובל שנים רבות מסוכרת מסוג 1 ומסיבוכיה. בינואר 2024 נקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 80%, ולצדה אובדן כושר עבודה מלא בשיעור 100%. בעקבות זאת הוא פוטר מעבודתו, ומאז לא הצליח לשוב למעגל התעסוקה. הכנסתו היחידה מגיעה לכ-4,400 שקל בחודש, מקצבת נכות. החייב טען כי חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו, פעל בשיתוף פעולה עם הנאמן, וכי חובותיו נוצרו בתום לב כתוצאה מקריסת עסקי המזון שניהל והערבויות שנתן להם.