לוין וגלי
צילום: אבי אוחיון ונתן וייל לעמ

העימות בין שר המשפטים ליועמ"שית נמשך: דורש ייצוג עצמאי בבג"צ

תחלופת המכתבים בין שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה לא מפסיקה. היום שלח לוין מכתב ליועמ"שית בו הודיע לה כי החליט לדרוש ייצוג עצמאי בעתירה בעליון כנגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. לוין כתב "בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה, אני נאלץ להודיעך כי גם הפעם הזו אדרש לייצוג עצמאי". מכתבו של לוין הגיע לאחר שבחמישי האחרון תקפה מיארה את לוין וטענה כי "איומים בפיטורים הנשמעים באמצעי התקשורת, לא ירתיעו אותי"

נחמן שפירא | (4)

שר המשפטים יריב לוין ממשיך את העימות עם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי  בהרב מיארה, והכל בתחלופת מכתבים בין השניים. לאחר שבחמישי האחרון תקפה היועצת המשפטית את לוין בחריפות וטענה כי האיומים בפיטורין לא ירתיעו אותה וכי הטענה כאילו יחסה לממשלה הנוכחית שונה מהקודמת הוא חסר שחר", מגיב היום לוין וטוען כי הוא דורש לקבל ייצוג עצמאי בעתירה בעליון.

לוין כתב "הנני דוחה מכל וכל את האמור במכתבך, ואין לי אלא לחזור על הדברים שכתבתי במכתבי הקודם אליך.

"נוכח מצב הדברים שיצרת גם בעניין העתירות שבנדון, בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה, ובמענה לשאלה שהפנית אליי לעניין אופן ייצוגי בעתירות שבנדון, אני נאלץ להודיעך כי גם הפעם הזו אדרש לייצוג עצמאי. כל זאת, מבלי לגרוע מכך שמצב הדברים אותו את יוצרת הוא בלתי תקין, וכי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה ולא לאלץ אותם להזדקק פעם אחר פעם לייצוג עצמאי".

לוין סיכם "בלית ברירה, מובן כי במצב שיצרת ראוי להעמיד לרשותי פרק זמן הולם לשם איתור מייצג וכן לשם הכנת תשובה על ידו. אבקשך לעדכן את בית המשפט".

 

מתעמתים במכתבים

כזכור ביום חמישי האחרון כתבה היועצת המשפטית ללוין במענה למכתבו הקודם כי "דבריך ביחס למקרה הפרטני וביחס לתפקוד הייעוץ המשפטי לממשלה בכלל, אינם תואמים את העובדות. הם גם סותרים מושכלות יסוד של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ובעיקר מתעלמים מחובתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה להקפיד על כך שפעולות הרשות המבצעת יעלו בקנה אחד עם החוק, לטובת הציבור כולו".

היועצת טענה כי "כך נוצר יש מאין רושם מוטעה לפיו הייעוץ המשפטי לממשלה בהנהגתי אינו מקדם באופן שוטף מקצועי, ענייני, ובהתאם לדין את מדיניות הממשלה ועשייתה". לטענתה "המציאות הפוכה לגמרי".

מיארה כתבה ללוין כי "הייעוץ המשפטי לממשלה בהנהגתי, ימשיך למלא את תפקידו לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, ויעצב, ככל הניתן, פתרונות משפטיים חוקיים לקידום עשיית הממשלה, גם כאשר מתעוררים קשיים משפטיים".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

היועצת ציינה כי "לצד זאת, ציפייה לפיה הייעוץ המשפטי לממשלה יחטא לתפקידו ויימנע מלשקף לדרג המדיני את המצב המשפטי לאשורו, יחריש קולו במסגרת בירור עתירות בבית המשפט או יירתע מלשמש כשומר סף - היא ציפייה לא לגיטימית. היענות לה תפגע פגיעה קשה בשלטון החוק, בתקינות עבודת הממשלה, ולמעשה בציבור. טענות המועלות, יש מאין, במטרה ליצור מצג של חוסר שיתוף פעולה או האשמות, חסרות שחר, לפיהן הממשלה הנוכחית מקבלת יחס שונה מזו הקודמת, כמו גם איומים בפיטורים הנשמעים באמצעי התקשורת, לא ירתיעו אותי ואת אנשיך מלהמשיך למלא את תפקידנו, על כל היבטיו".

 לוין נגד היועצת צילום אבי אוחיון ונתן וייל לעמ

קיראו עוד ב"משפט"

​לוין והיועצת. ראש בראש. צילום אבי אוחיון ונתן וייל לע"מ​

מכתבה של היועצת הגיע במענה למכתבו הקודם של לוין בו תקף אותה בחריפות וטען כי הוא מרגיש כי הוא אינו מיוצג וכי היא לא עושה את עבודתה כיועצת משפטית לממשלה.

כזכור, במכתבו הקודם, לוין טען כי הוא מרגיש עצמו כמי שאינו מיוצג בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. לוין התייחס במכתבו לעתירות שהוגשו לבג"צ לגבי כינוס הוועדה לבחירת שופטים אשר הדיון בהם ייערך ב-7 לספטמבר.

לוין כתב כי  ב"אופן תמוה, איש ממשרדך לא יצר קשר עם הח"מ בעניין העתירות בנושא שבנדון, וזאת אף בחלוף ימים לא מעטים מאז הגשתן. רק בעקבות פנייתי למשרדך בעניין, התקיימה פגישה בנושא זה ביום 13/08/2023 אולם, גם במהלך פגישה זו לא ניתנה לי כל תשובה הן באשר לעצם החלטתך לעניין ייצוגי בעתירות, והן לעניין התשובה שעתידה להינתן על ידך לבג"צ".

שר המשפטים הוסיף כי "מאז אותה פגישה חלף למעלה משבוע, עד שפנית אלי וביקשת לדבר אתי בעניין זה ביום 24/08/2023, בשיחת הטלפון שקיימנו למחרת הודעת לי את החלטתך לייצג אותי בעתירות שבנדון אך ציינת כי את חולקת על עמדתי באשר להיותה של סמכות כינוס הוועדה סמכות שברשות, וכי תביאי לידי ביטוי את עמדתך זו גם בתשובה לעתירה, לצד הבאת עמדתי".

לוין תקף את היועצת המשפטית לממשלה וטען כי היא לא עושה את עבודתה "קיבלתי ממך טיוטא קצרצרה של עמדתי העקרונית ללא שנעשה מאמץ כלשהו לייצג עמדה זו בהיבטיה המשפטיים ולפרט אותה כנהוג בתשובה לעתירות לבג"צ. כך, מצאתי את עצמי נאלץ לבצע שורה של תיקונים בנוסח שהועבר על ידך, על מנת שלפחות עיקרי עמדתי ייכתבו באופן המינימאלי הדרוש".

לוין טען  "הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו".

לוין ציין כי "גם בסטנדרטים הלא מקובלים וחסרי התקדים בהם מתנהל הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלתך, מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט, בעתירות המופנות כלפי. הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו". 

לוין סיכם כי "בהקשר זה איני יכול להימנע מלציין כי מאז תחילת כהונת הממשלה, הממשלה ושרי הממשלה נותרים פעם אחר פעם ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי בעניינים מהותיים הנמצאים בליבת מדיניות הממשלה. לא זו אף זו, אפשר לצערי לומר כי ההיפך הוא הנכון, בשעה שהייעוץ המשפטי לממשלה מציג פעם אחר פעם בפני הכנסת ובג"צ עמדות קיצוניות וחסרות תקדים, המנוגדות לחלוטין לעמדת הממשלה ושריה. כל זאת, לא פעם ללא קיום כל שיח עם השרים הנוגעים בדבר, וללא שום ניסיון ולו המינימאלי לסייע לממשלה ולשרים בקידום מדיניותם ובהגנה עליה בפני בית המשפט".

 

שר המשפטים פוגע בפעילות הממשלה

מיארה טענה במכתב התשובה שלה ללוין בחמישי האחרון כי  "ביטול או התעלמות מרכיב שמירת הסף בתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה, למשל בדרך של השתקת הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס למקרים בהם הממשלה פועלת בניגוד לדין, פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק. למען הסר ספק: מקום בו היועצת המשפטית לממשלה מתריעה בפני הממשלה מפני מהלכים המנוגדים לדרך, הדבר אינן מותיר את הממשלה ושריה, ללא ייעוץ משפטי וללא הגנה משפטית" כנטען במכתבך. ההפך - ואין בכך כל חידוש - הנחת היסוד בשיטת משטרנו היא כי כל נבחר ציבור מבקש לפעול אך ורק בתוך גבולות הדין. על כן, במקרים אלה, היועצת המשפטית לממשלה מסייעת לממשלה, וממלאת את תפקידה וחובתה כלפי הציבור". 

מיארה טענה כי לוין הוא זה שפוגע בממשלה "דווקא פעולה ממשלתית שנעשית בניגוד לדין היא זו שפוגעת בממשלת ישראל, בתקינות פעילות המנהל, בטוהר המידות של משרתי הציבור, באינטרס הציבורי ובאמון הציבור במשרתיו". 

"במקרים שציינת במכתבך, הממשלה זכתה לייעוץ משפטי מהמעלה הראשונה, ובכל אחד מהם נעשה ניסיון למצוא פתרון מעשי העולה בקנה אחד עם החוק, הגם שבסופו של דבר בחרה הממשלה לפעול בניגוד לייעוץ שניתן. בהמשך לכך, במקרים המתאימים, הציגה הממשלה או השר הנוגע בדבר את עמדתם בעתירות על-ידי עורך דין חיצוני". 

בניגוד לסיכום

היועצת ציינה במכתבה כי היא נפגשה עם לוין ב-13.8.23 והשניים הסכימו בפגישה לפעול לקבלת הנתונים בדבר התקנים הבלתי מאוישים של שופטים ורשמים ומשמעותם מהנהלת בתי המשפט. לפי הנתונים טוענת היועצת קיים עומס חריג במערכת המשפט בישראל. וכי כבר עתה יש צורך במינוי של כ-20 שופטים במסגרת תקנים שהתפנו, ועד לסוף השנה צפויים להיות 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, ובכלל זאת תקנים חדשים שהוקצו. עוד הובהר כי אי איוש התקנים יגדיל עוד יותר את העומס על המערכת. 

היועצת ציינה כי לאור הפערים היה זה לוין שרצה שעמדתו  תוצג במסגרת התגובה, לצד עמדת היועצת השונה, וכך נעשה. "בשלב זה, לבקשתך, נוסחה עמדתך ביחס לחובת כינוס הוועדה, כפי שהצגת בפנינו, והיא שולבה באופן מודגש וברור בתחילת טיוטת התגובה ובהמשכה, והועברה לעיונך, הכל כפי שסוכם. בתהליך העבודה, לבקשתך, גם העברנו אליך סקירה בנוגע להליכי החקיקה הרלוונטיים". 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יונגרמן 03/09/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    יש לפצל את תפקיד היועמ"ש ולהחזירו לייעודו המקורי: ייעוץ.
  • 3.
    אורן 03/09/2023 13:06
    הגב לתגובה זו
    לוין הזה הוא ביזיון
  • 2.
    אורן 03/09/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    בטח מושתל הבן אדם עושה הכל כדי לפגוע במדינת ישראל עד סופה
  • 1.
    בורסה מפחיד 03/09/2023 12:57
    הגב לתגובה זו
    עם דיוני בג"ץ...
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בעימות הממושך בין יזמי הנדל"ן איציק תשובה וחיים (ז’אן־מרק) ולנסי. לאחר שנים של שותפות, שתי עסקות היפרדות ושורה ארוכה של הליכים, קבע השופט גלעד הס כי תשובה לא חייב לשלם ריבית של מיליונים, אך מחויב להשלים לולנסי פער של שטחים בנכס שנמסר לו. הפער הקטן נהפך למכריע: כ-40 מ״ר שהובילו לפיצוי של 375,725 שקל

עוזי גרסטמן |

בסופו של יום, בין השותפות ארוכת השנים לבין התהומות של הסכסוך שהעמיקו יותר ויותר, ניצבו שני אנשי נדל"ן מנוסים - חיים (ז’אן־מרק) ולנסי ואיציק תשובה - כשהם מציגים באופן עקבי גרסאות הפוכות כמעט בכל נקודת מחלוקת. הם החלו כשותפים, הניעו יחד פרויקטים, קידמו עסקות, ובמשך תקופה ארוכה ניהלו שורה של חברות משותפות. אלא שהדרך העסקית המשותפת התפצלה, ובית המשפט נדרש שוב ושוב להכריע במחלוקות שהתעוררו לאחר ההיפרדות. פסק הדין שניתן על ידי השופט גלעד הס חושף מערכת יחסים שהידרדרה באטיות אך בעקביות, עד שנהפכה למערכת משפטית ענפה, כזו שנפרשת על פני שלושה תיקים שאוחדו לתיק אחד. השופט עצמו כתב כי מדובר ב"מחלוקות נקודתיות יחסית שהתגלעו בין הצדדים", אך כל אחת מהן צמחה מתוך אותו סדק שנפער בעסקים המשותפים.

ולנסי ותשובה הגיעו בעבר לשני הסכמי היפרדות - האחד ב-2018 והשני, המקיף יותר, באפריל 2019. הרעיון היה לסיים את כל העסקים ביניהם ולהפריד את החברות. תשובה התחייב לשלם לולנסי סכומים גבוהים או לחלופין להעביר נכסים בערך של התשלום. ואולם גם הסכמים אלה לא סתמו את הגולל, אלא נהפכו לנקודת מוצא למחלוקות חדשות.

אחת הטענות המרכזיות שהעלה ולנסי היתה כי תשובה ביצע "איחור עצום" במתן ערבות חוק מכר לנכסים שנמסרו כחליף לכסף, ולכן הוא זכאי לריבית של 9% לשנה, ריבית שלטענתו הגיעה לסכומים מצטברים של יותר מ-10 מיליון שקל. תשובה מצדו טען שאין בסיס לדרישה, וכי כל התשלומים, בין אם בכסף ובין אם בנכס, בוצעו במועדים המדויקים שנקבעו בהסכמי המכר.

השופט: ההסכם ברור - אין ריבית בלי איחור

הכרעתו של השופט הס בנושא הזה היתה חדה. הוא קבע שלפי ההסכם, ריבית בשיעור של 9% תחול רק על תשלום שלא בוצע במועד שנקבע בהסכמי המכר, ולא בכל מקרה שבו עדיין לא הוענקה ערבות חוק מכר. השופט כתב בהחלטתו כי, "לשונו של סעיף 34 ברורה… סעיף זה עוסק במקרה של תשלום שלא שולם במועדו… וקובע סנקציה בדמות ריבית של 9% על אי תשלום במועדים אלו". השופט גם הדגיש כי אין כל חובה חוזית או חוקית להמציא ערבות חוק מכר לפני שהגיע מועד התשלום בהסכם המכר, וכי הפירוש של ולנסי "אינו מתיישב עם לשון ההסכם ואף לא עם תכליתו".

ולנסי ניסה לטעון כי חתם על הסכמי המכר "תחת מחאה", אך השופט הסביר כי לא ניתן לטעון לכפייה בדיעבד, ובכל מקרה, אם ולנסי היה סבור שההסכמים נכפו עליו, היה עליו לבטל אותם ולא להמשיך לפעול על פיהם. בית המשפט כתב בהכרעת הדין כי, "ולנסי חתם על ההסכם לאחר משא ומתן… ומכאן חתימתו מחייבת אותו". בסופו של דבר, דרישתו של ולנסי לריבית נדחתה במלואה.

שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

צוואת של קשיש בבית החולים הועדפה על זו מלפני 20 שנה

כחודש לפני שמת, כשגופו חלש אך דעתו צלולה, חתם אלמן ללא ילדים על צוואה חדשה ממיטת בית החולים. הוא הוריש את כל רכושו לאחותו היחידה, בניגוד לצוואה קודמת שהותירה כמעט הכל למשפחת מעסיקו לשעבר. מאבק משפטי טעון התנהל סביב שאלת כשירותו, מעורבות אחותו בתהליך והאם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת. פסק הדין חושף סיפור חיים, סכסוך משפחתי, והכרעה ברורה של בית המשפט לגבי רצונו החופשי של המנוח

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא החל הרבה לפני הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הרבה לפני שחוות דעת רפואיות הוגשו וחקירות נגדיות נפרשו לאורך עשרות עמודים של פרוטוקולים. הוא החל בחדר אשפוז בבית החולים בילינסון, שבו שכב ש.ש., גבר ערירי בן 80, לאחר נפילה בביתו. מצבו הגופני היה קשה, כך טענו הנתבעים, אך מי שבאמת הכיר אותו באותם ימים העיד כי למרות חולשתו, הוא היה צלול, מתקשר, ומודע למצבו ולרצונותיו. בתוך המציאות הזאת, בפברואר 2022, כשהוא מבין שהזמן ואוזל והולך, הוא ביקש לערוך מחדש את צוואתו.

המנוח, אלמן ללא ילדים, השאיר אחריו שתי צוואות שונות מאוד זו מזו. הראשונה, מ-2004, היתה מנוסחת בחריפות רגשית יוצאת דופן. הוא כתב בה כי את רכושו הוא מותיר ל”אנשים הקרובים והיקרים לי מכל ואשר שימשו לי תחליף למשפחה שהפנתה לי עורף ומשענת בשעות הקשות”, ובחר להעניק לאחותו, התובעת, אך ורק מקרר. מנגד, צוואה חדשה, שנחתמה ב-25 בפברואר 2022 בבית החולים, העניקה את כל רכושו דווקא לאותה אחות. השינוי הדרמטי הזה עמד בלב המחלוקת המשפטית.

הנתבעים, מעסיקו לשעבר של המנוח וארבעת ילדיו, שאליהם ייעד את מרבית רכושו בצוואה הישנה, טענו שהצוואה המאוחרת פסולה מיסודה. הם טענו שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, שהוא לא ידע להבחין בטיבה, שהתובעת השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בצורה פסולה בעריכתה. ואולם ככל שהעמיק בית המשפט בחומר הראיות, כך הלכו טענותיהם ונחלשו. השופט תומר שלם פתח את פסק דינו בקביעה ברורה כי ראשית יש לבחון את הצוואה האחרונה, שכן “רואים צוואה חדשה כמבטלת את קודמתה, ככל שהוראותיה סותרות את הוראות קודמתה”. מכאן נפתח מסע בירור ארוך, שכלל שלושה הליכים משפטיים במקביל, חוות דעת רפואיות, עדויות ממקור ראשון, וניתוח מדוקדק של התנהלות הצדדים.

לא סבל מדמנציה או מליקוי שפגע בכושרו המשפטי

במוקד ההכרעה עמדה שאלת כשירותו של המנוח בעת שחתם על צוואתו האחרונה. התמונה שעלתה מהמסמכים הרפואיים ומעדויות המומחים היתה אחידה וברורה. ד"ר אליעזר פלדינגר, פסיכוגריאטר שבדק את המנוח ביום עריכת הצוואה לבקשת הנוטריון, כתב במפורש כי המנוח “בדעה צלולה, מצבו הקוגניטיבי שמור, וללא הפרעה נפשית... הוא מבחין היטב בטיבה של צוואה אותה מבקש לעשותה על פי רצונו החופשי”. הוא אף הדגיש שמבחן המיני־מנטל שבוצע לו הניב תוצאה גבוהה של 27 מתוך 30, וכי על אף ירידה קוגניטיבית קלה, לא מדובר בדמנציה או בליקוי שפגע בכושרו המשפטי.

גם מומחה מטעם בית המשפט, פרופ’ שלמה נוי, בחן את מלוא הרשומות וקבע בחוות דעתו כי, “לא ניתן לשלול את כשירותו המשפטית במועד הנדון... בסבירות גבוהה יותר, היה כשיר לבצע פעולות משפטיות במועד הנדון”. הנתבעים, אף שהנטל הוטל עליהם, ויתרו על חקירת המומחה - ויתור שבית המשפט ראה בו חיזוק למסקנתו. לצד חוות הדעת, הציג בית המשפט גם ראיות שהעידו על תפקודו השכלי של המנוח בימים שקדמו לחתימה. עדותה של העובדת הסוציאלית שביקרה את המנוח בבית החולים תיארה אדם “ערני... אולי עייף, אבל רגיל. לא מבולבל”. המטפל הסיעודי שלו העיד כי, “תמיד הייתי יכול לדבר איתו”. גם הרישומים הרפואיים הצביעו שוב ושוב על התמצאות מלאה בזמן, במקום ובאנשים.