הרשמת מחקה חוב של 300 אלף שקל לאזרח פורטוגל ששוהה בישראל בניגוד לחוק
האם חובות של 30 אלף שתפחו במהלך השנים ל-300 אלף הם חוב שצריך לשלם? והאם יש מקרים מיוחדים בהם סיפור החיים של החייב גובר על החוב? נושא זה הגיע לפתחה של רשמת ההוצאה בתל אביב לפועל חן לוי בדיון שנערך לאחרונה.
עורכות דין מטעם הסיוע המשפטי הגישו בקשה בשם החייב לביטול צווי עיכוב היציאה שהוצאו כנגדו וכן דרשו לבטל את ההגבלות על יציאתו מן הארץ, ובנוסף טענו כנגד ההליכים שבוצעו כנגדו בנושא החובות. הרשמת חן לוי, הורתה על הפחתת ריביות וסגירת תיקי הוצאה לפועל שהתנהלו כנגד חייב ששהה בארץ למעלה מ-10 שנים חסר בית וללא מעמד.
בהחלטה צוין, כי כנגד החייב פתוחים 8 תיקים כאשר יתרת החוב העדכנית בתיק עומדת על 310 אלף שקל, כאשר גובה החובות של החייב בפתיחת התיקים עמד על 30 אלף שקל. מתוך 8 תיקים - 6 תיקים הינם תיקי מגה קמעונאות, תיק אחד של המשביר הישן, וכן תיק אחד שנפתח בשנת 2000, בסך של 1,802 שקל וכיום עומד על סך של 18,937 שקל.
הרשמת איחדה את תיקי החייב ונתנה לזוכים זכות תגובה. לאחר שלא הגישו תגובה, זימנה הרשמת את הצדדים לדיון שנערך בשבוע שעבר. הרשמת לא יכלה להתעלם מסיפור החיים של החייב: "בן 49, אזרח פורטוגל. בגיל 5 התייתם מאמו ועבר יחד עם אביו בגיל 7 לישראל לאחר שאביו התחתן עם אזרחית ישראלית. בגיל 14 עזב יחד עם אחיו את בית אביו ושלושת האחים נאלצו לשרוד בכוחות עצמם. החייב התגייס לצבא אך תקופת שירותו קוצה עקב אי התאמה למערכת. לקראת גיל 23 עזב את הארץ לפורטוגל ולארה"ב, שם נולדה ביתו של החייב. בשנת 2011 עקב בריאותו של אביו, הגיע לארץ ומאותו מועד עקב ההגבלות וצווי עיכוב היציאה מן הארץ, לא יכל לעזוב את הארץ".
הרשמת ציינה כי מעמדו של החייב אשר ניתן לו מטעמים הומניטריים פקע ולמעשה לחייב אין כל מעמד בארץ - לא אזרח, לא תושב. בשל כך, לחייב לא קיימות זכויות, אינו זכאי לקצבאות, אינו יכול לפעול לפתיחת הליך חדלות פירעון, ולמעלה מכך - אינו יכול לעבוד שכן העסקתו הינה בניגוד להוראות הדין.
החייב במעמד מוחלש, ללא סיוע, למעשה "כלוא" בארץ, חי באוהל בים ובחורף במערה בים, נעזר בחבריו ובחסדי אנשים לשם מזון ואוכל ואוסף בקבוקים בים על מנת לקבל את הפקדון לשם קיום מינימלי. החייב לא ידע כיצד לפנות לרשויות, כיצד להשיב מעמדו ולמעשה כל ניסיון שלו לפעול מול גופים לשם בחינת אפשרויותיו (טיפול בחובות, מעמדו, קצבאות) נחל כישלון. לחייב אין כסף, אין בית, אין נכסים, אין עבודה ואין מעמד בארץ.
פגיעה בזכויות אדם
החייב ביקש למחול לו על חובותיו, לבדוק מהותית את העילות בגינן נפתחו התיקים, לסגור את התיקים, להפחית ריביות בתיקים ולאפשר לו לצאת מן הארץ בנסיבות שהוצגו".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
הרשמת קבעה בהחלטתה, כי בתיקי החייב עולות שאלות מהותיות בדבר פגיעה בזכויות אדם, הזכות לכבוד, לחירותו, הזכות להליך הוגן, לרבות שאלות בדבר מסירת האזהרה שאפשרה פעילות גבייה בתיקים, בדבר חוסר המעש בתיקים ובדבר הפחתת ריביות.
הרשמת הוסיפה, כי עו"ד שייצגה את בעלי החוב ב-7 מהתיקים הותירה את ההחלטה לשיקול דעתה, וזאת לאחר שחקרה את החייב. לפיכך, נקבע, כי בנסיבות אלו, כל תיקי מגה קמעונאות והמשביר הישן ייסגרו וכל ההליכים מכוחם יבוטלו.
באשר לתיקו של הזוכה הנוסף ציינה הרשמת, כי מדובר בתיק משנת 2000, בו גובה החוב במקור עמד על 1,802 שקל הזוכה הגיש בקשה לאישור מסירה מלאה. החייב טען כי האזהרות בתיקים לא הומצאו לו, אך הזוכה לא התייצב לדיון על מנת לסתור טענותיו.
הרשמת קיבלה את טענות החייב בדבר פגם ההמצאה בתיק ולפיכך גובה החוב בתיק יעודכן בהתאם למועד פתיחתו. בנוסף, קבעה כי משנת 2017 לא ביצע הזוכה פעולות בתיק מלבד עיקול רכב, אשר הינו הליך שיעילותו פחותה וממילא משלא הניב הליך זה דבר הרי שהיה עליו לבחון חלופות גבייה אחרות בהתאם להוראות הדין, ולכן "בנסיבות אלו, אני מוצאת כי בתיק קיים חוסר מעש מתמשך, אשר מתיישב גם עם היעדרו של הזוכה מהדיון והיעדר התגובה לבקשת החייב, ולפיכך, מורה על סגירת התיק מחוסר מעש".
מקרה מדאיג
בסיום ההחלטה הדגישה הרשמת, כי "תיק זה הינו מקרה מדאיג, אשר מלמד על חשיבות הסיוע המשפטי של חייבים שידם אינה משגת. החייב בתיק זה, הינו חייב שהצליח לשרוד משך שנים בתנאים קשים מנשוא, באוהל על חוף הים, ובעת גשם במערה. התמונות שהוצגו לח"מ וחקירתו העלתה מצב מדאיג בדבר מצבם של דרי רחוב רבים, אשר מלבד הקושי לשרוד ולהתקיים ולו במחייה שוטפת מינימלית, הם אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם, אינם יודעים מהם זכויותיהם, אינם יודעים למי לפנות ומסתפקים במעט שקיים להם. החייב לא פגש את בתו במשך כ-13 שנים, כי לא ידע שיכל להגיש בקשה, אף בכתב ידו בתיק, לאפשר את יציאתו מן הארץ. ההחלטה לא תרפא את העוול שנגרם לחייב משך השנים, אך יתכן כי עתידו של החייב בארץ מוצאו תאפשר לו לשוב למעגל העבודה, להפגש עם משפחתו ועם ביתו ולרפא את השנים הבאות".
הרשמת הורתה על סגירת כל התיקים הפתוחים נגד החייב, וכן על ביטול כל ההליכים והמגבלות שהוטלו על החייב.
- 3.מבין2 04/06/2023 22:25הגב לתגובה זולכלוא אדם בלי אפשרות לעבוד 10 שנים?
- 2.צפריר 04/06/2023 14:13הגב לתגובה זוכיצד נותנים אשראי בלי בטחונות
- 1.דויד 04/06/2023 13:27הגב לתגובה זוגם דופקים את האזרחים החוקיים שמשלמים מיסים מטורפים וגם מממנים טמטום של משרד לרשמת שדוגלת בזכויות אדם לפושע והאזרחים לא בני אדם? אם מערכת המשפט הייתה פועלת מיידית לגירוש המסתנן לא היו כל הפשעים הללו באים לעולם. אגב בית המשפט אישר שהיית מסתננים ועכשיו ממשיך לתת הגנה לפשע... נו איך הרשמים והשופטים והפרקליטים יגנבו את האזרח הקטן שמשלם בגדול לדיקטטורה המשפטית?!
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
