הנישומה סברה שרשות המיסים טעתה ב-1998 - והבקשה לייצוגית נדחתה
אשרת פלורנטין טענה לטעות במידוד תקרת ההפרשות לקרן השתלמות לעצמאים, אך לא ידעה להצביע על מקור הטעות. בית המשפט: לא ניתן לבדוק את הטענה לאחר שנים כה רבות
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יוסי ברכיה, דחה ברובה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות המיסים והביטוח הלאומי בנוגע לניכוי בגין הפרשות לקרן השתלמות לעצמאים. המבקשת, אשרת פלורנטין, טענה שתקרת הניכוי נמוכה מדי בשל טעות עתיקת יומין בחישוב המדד, וכי היא עוגלה ל-1,000 השקלים הקרובים במקום לשקל הקרוב. ברכיה דחה את הטענה לגבי המדד, ורשות המיסים תיקנה לאחר הגשת הבקשה את נושא העיגול.
פקודת מס הכנסה מכירה כהוצאה בהפרשה לקרן השתלמות לעצמאים, בשיעור של עד 4.5% מההכנסה החייבת ועד לתקרת הכנסה שנתית שמפרסמת הרשות. פלורנטין טענה, כי בשנת 1996 נקבעה תקרה של 156,000 שקל, אך מאז 1998 הוא לא הוצמד כראוי למדד - כנראה בשל טעות של הרשות לאחר הסכם תוספת היוקר מ-1996. בשנת 2022 עמדה התקרה על 270,000 שקל. עוד טענה, כי העיגול ל-1,000 השקלים הקרובים נעשה ללא עיגון חוקי. פלורנטין ביקשה לחייב את רשות המיסים להשיב את הסכומים שלשיטתה גבתה ביתר, ואת הביטוח הלאומי - להשיב את דמי הביטוח, הנגזרים מן ההכנסה החייבת לצורכי מס.
"לחפור" אחרי פעולות הרשות משנות ה-90
ברכיה מציין, כי פלורנטין לא ידעה להצביע על מקור הטעות הנטענת והעלתה השערות בלבד. הוא מקבל את טענת רשות המיסים לנזק ראייתי משמעותי, "מכיוון שעתה אנו צריכים 'לחפור' ולתור אחר פעולות הרשות מאמצע שנות ה-90 ולנסות להתחקות אחר טעמי הפעולות שננקטו, ואולם כיום, לאחר חלוף שנים כה רבות, ישנו קושי ניכר להגיע לגורמים שביצעו את פעולות המידוד ולהתחקות אל נכון אחר טיב פעולותיהם". מדובר בשיהוי כבד, גם בעניינה של פלורנטין עצמה, שהיא עצמאית מאז 2012.
השנים הרבות שחלפו גרמו לנזק במספר היבטים נוספים, ממשיך ברכיה. המדינה הסתמכה לאורך שנים על מידודו של הסכום מ-1996, הקופה הציבורית תיפגע אם תחויב כעת להחזיר כסף לנישומים, ואף יהיה צורך להקצות לכך משאבים על חשבון משימות אחרות. הרשות נהנית מחזקת תקינות המעשה המינהלי ויש לצאת מתוך הנחה שפעלה בתום לב.
- ביהמ"ש: להימנע מפרשנות מצומצמת מדי של הפטור ממע"מ בהשכרת דירות
- מדריך לזכויות ירושה בפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מדובר בפגם שחזר על עצמו מדי שנה, אלא בטענה לפגם אחד לפני 28 שנים - וגם בכך יש כדי להקהות את עוקצו, ממשיך ברכיה. הזמן שחלף גם מפחית את המשקל של תמרוץ הרשות לפעול כיאות, ולו מהסיבה שלא מדובר באותם עובדים. מי שלכאורה נפגעו מגביית היתר גם נהנו מהשימוש שנעשה בכספים אלו, הפגם לא היה ידוע לנישומים והם לא ציפו שהכסף יוחזר להם. ולבסוף: במשך שנים לא העלו רואי חשבון מנוסים ומתוחכמים את טענת המידוד, וחזקה עליהם שהיו פונים לרשות אם היו מוצאים פגם שכזה.
הביטוח הלאומי גבה כספים כדין
לגבי הביטוח הלאומי אומר ברכיה, כי הוא גבה כדין את דמי הביטוח, שכן החוק אינו מאפשר לו להתחשב בהפרשות של עצמאי לקרן השתלמות בעת חישוב דמי הביטוח, אלא רק בהפרשות לקופת גמל. לכן, גם אם גבה אותם על פי הכנסה לצורכי מס שהייתה שגויה בנושא זה - הוא עדיין פעל כדין.
בנוגע לעיגול אומר ברכיה, כי הדבר נעשה מתוקף סמכותו של שר האוצר, אם כי כאמור הרשות הסכימה שהעיגול יהיה לשקל הקרוב וכך היא נוהגת מאז פברםאר 2022 לגבי דוחות שמאז 2017. מאחר שהרשות מסרה הודעת חדילה, היא ביקשה שלא לאשר את התביעה נגדה בנושא זה. ברכיה יכריע בנושא בהמשך, יחד עם שאלת הגמול לפלורנטין ושכר הטרחה לבאי כוחה. בשלב זה היא חויבה בתשלום הוצאוך בסך 10,000 שקל לביטוח הלאומי.
