בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה תביעה שהגיש קוסמטיקאי קליני נגד בעלת עסק למקצועות הקוסמטיקה והפדיקור, בטענה כי פרסום שעשתה של תמונותיו ללא הסכמתו היווה פגיעה בפרטיותו והפרת זכויות יוצרים. השופט אורי גולדקורן קבע כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק או שהפרסום בוצע בכוונה לפגוע בו, ודחה את התביעה - תוך חיובו בתשלום הוצאות משפט.

התובע, קוסמטיקאי ופדיקוריסט מוסמך, השתתף ב-2020 בהשתלמות מקצועית אצל הנתבעת, בעלת קליניקה לקוסמטיקה ופדיקור. במסגרת הקורס, היא צילמה את המשתתפים ושיתפה את התמונות ברשתות החברתיות, כולל בדף העסקי שלה בפייסבוק ובאינסטגרם.

התובע טען כי הנתבעת פרסמה את תמונותיו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, תוך יצירת מצג כאילו היה תלמיד שלה ולא בעל מקצוע מנוסה. לטענתו, הדבר פגע במעמדו וגרם לו להשפלה בפני לקוחותיו. "התמונות פורסמו בתפוצה נרחבת והוצגתי כמתחיל בתחום, בזמן שאני מקצוען מוכר", טען התובע. הוא הוסיף כי לא הסכים לפרסום, וכי גם לאחר שדרש להסיר את התמונות - הן נותרו זמינות למשך זמן. לדבריו, הנתבעת "עשתה בו שימוש כפרזנטור" ללא רשותו.

מנגד, הנתבעת טענה כי היא נוהגת לצלם משתתפים בהשתלמויות שהיא עורכת, כי הפרסום היה חלק מקידום של התלמידים וכי התובע לא הביע התנגדות לכך בזמן אמת. היא הציגה עדויות של משתתפות נוספות בקורס, שאישרו כי כולם ידעו על הצילומים, וכי הדבר אף סייע לחשיפתם המקצועית. לדבריה, "במהלך הקורסים, התלמידים מבקשים ממני לפרסם את התמונות כדי לקדם את עצמם", והוסיפה כי התובע עצמו הגיב בחיוב כשהתמונה הועלתה בקבוצת הווטסאפ.

• מאחורי הספרים: הקרב על הספרייה הגיע לביה"ד
• מה הקשר בין איכוני הסלולרי של הבן לצוואת האם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט גולדקורן בחן את טענות הצדדים וקבע כי אין בפרסום משום פגיעה בפרטיות. הוא ציין כי אמנם התובע לא נתן אישור מפורש בכתב לפרסום תמונתו, אך מנגד, גם לא הביע התנגדות בזמן אמת. "התובע ידע כי מקובל בקורסים מסוג זה לצלם את המשתתפים, ואף הגיב בצורה חיובית כאשר תמונתו פורסמה בקבוצת הווטסאפ", נכתב בפסק הדין שפורסם. לפי חוק הגנת הפרטיות, פרסום תצלומו של אדם ללא הסכמתו יכול להוות פגיעה אם יש בכך כדי להשפילו או לבזותו. ואולם, כאמור, השופט קבע כי "לא ניתן לראות בפרסום משום ביזוי או השפלה – מדובר בתמונה מקצועית של התובע עוסק במלאכתו, ללא כיתוב משפיל או פוגעני".

עוד קבע השופט כי התמונות אינן חושפות פרטים מזהים או מבזות את התובע. "מדובר בתמונה שבה נראה התובע עוטה מסכה ומשקפי שמש, מבצע טיפול מקצועי, כאשר סביבו תלמידים נוספים. לא ניתן לזהותו באופן מובהק, והתוכן שלצד התמונה אינו פוגעני", ציין השופט בפסק הדין שלו.

בנוסף לפגיעה בפרטיות, התובע טען כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלו בכך שפרסמה תמונות שבהן הוא מופיע, ללא רשותו. השופט דחה את הטענה הזו על הסף, וקבע כי הזכות לתמונה שייכת למי שצילם אותה – כלומר לנתבעת – ולא למצולם. "אדם שמצולם אינו הופך לבעל זכויות היוצרים על התמונה. הנתבעת צילמה את התמונות במסגרת הקורס שהיא העבירה, ולכן אין מדובר בהפרת זכויות יוצרים", הבהיר בית המשפט בהכרעתו. השופט גם ציין כי, "גם אם התובע סבר שהפרסום פגע בו, היה עליו לפנות ישירות לנתבעת ולבקש את הסרת התמונה, אך הוא בחר לנקוט מיד בהליך משפטי".

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?

התובע טען כי הנתבעת השתמשה בתמונתו כדי לקדם את עסקיה, אך השופט קבע כי "העובדה שהתובע מופיע באחת מתוך מספר תמונות שהוצגו בפוסט שיווקי אינה מספיקה כדי לקבוע שהיתה כוונה להשתמש בו כפרזנטור". הוא אף ציין בפסק הדין שלו כי התובע עצמו השתמש באותן שיטות לקידום העסק שלו, כשפרסם תמונות של תלמידיו בקורסים שהוא עצמו העביר. "התובע עצמו פרסם תמונות של משתתפי הקורסים שלו, ולכן אין מקום לטענה כי הפרסום פגע בו או חרג מהמקובל בענף", כתב השופט. בעקבות ההכרעה, חויב התובע בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 8,000 שקל לנתבעת.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בספטמבר האחרון בתביעה שהוגשה בדרישה לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. התובעת תבעה את בעלה לשעבר ואת אחיו, בטענה שהציגו תמונות אינטימיות שלה להוריה ללא רשותה - דבר שגרם לה להשפלה ולפגיעה בפרטיותה. פסק הדין עסק בהיבטים משפטיים ורגשיים של המקרה, תוך שהוא מציב דילמות לגבי גבולות הפרטיות, לשון הרע, ותפקידה של המשפחה במצבים רגישים. הצדדים, האשה והבעל לשעבר, נישאו ב-2012 והתגרשו לאחר כמה שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים משותפים. במהלך הליך הגירושים, האיש נחשף לתמונות אינטימיות של אשתו עם גבר אחר, שצולמו בזמן שהם עדיין היו נשואים רשמית אך חיו בנפרד. על פי טענות האשה, האיש פרץ לטלפון שלה וגנב את התמונות והסרטונים, ולאחר מכן הציג אותם לאחיו ולהוריה של האשה. הצגת התמונות נעשתה בנוכחות הוריה של האשה, ואמה סירבה לראות את התמונות, אך אלה הוצגו לה על ידי האח בכל זאת. הנתבעים, הבעל ואחיו, טענו כי לא היתה כוונה לפגוע באשה, וכי המעשה נעשה במסגרת שיחה משפחתית שביקשה לדון בעתיד המשפחה - בייחוד לאור בגידת האשה, כך לטענתם.