הציג תמונות אינטימיות של גרושתו להוריה - וזה הפיצוי שישלם לה
האם הצגת תמונות אינטימיות של אשה בפני הוריה היא לשון הרע? פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, על ידי השופטת מורן ואלך-ניסן, נדונה תביעה שנסיבה סביב הסוגייה הזו. התביעה הוגשה בדרישה לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. התובעת תבעה את בעלה לשעבר ואת אחיו, בטענה שהם הציגו תמונות אינטימיות שלה להוריה ללא רשותה - דבר שגרם לה להשפלה ולפגיעה בפרטיותה. פסק הדין עסק בהיבטים משפטיים ורגשיים של המקרה, תוך שהוא מציב דילמות לגבי גבולות הפרטיות, לשון הרע, ותפקידה של המשפחה במצבים רגישים.
הצדדים, האשה והבעל לשעבר, נישאו ב-2012 והתגרשו לאחר כמה שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים משותפים. במהלך הליך הגירושים, האיש נחשף לתמונות אינטימיות של אשתו עם גבר אחר, שצולמו בזמן שהם עדיין היו נשואים רשמית אך חיו בנפרד. על פי טענות האשה, האיש פרץ לטלפון שלה וגנב את התמונות והסרטונים, ולאחר מכן הציג אותם לאחיו ולהוריה של האשה.
האם סירבה לראות התמונות, אך האח הציג לה אותן בכל זאת צילום: מערכת ביזפורטל
הצגת התמונות נעשתה בנוכחות הוריה של האשה, ואמה סירבה לראות את התמונות, אך אלה הוצגו לה על ידי האח בכל זאת. הנתבעים, הבעל ואחיו, טענו כי לא היתה כוונה לפגוע באשה, וכי המעשה נעשה במסגרת שיחה משפחתית שביקשה לדון בעתיד המשפחה - בייחוד לאור בגידת האשה, כך לטענתם.
האשה טענה שהמעשה של הגרוש ואחיו היה מכוון להשפילה
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האשה טענה כי המעשים של האיש ואחיו היו מכוונים לפגוע בה ולהשפיל אותה בפני הוריה, בייחוד לאור העובדה שהוריה הם אנשים דתיים. היא ביקשה לקבל פיצויים בסכום כולל של 288 אלף שקל, לפי חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע. בנוסף, האשה טענה כי בעלה לשעבר השתמש בחומר האינטימי כמנוף ללחוץ עליה לוותר על זכויותיה במסגרת הסכם הגירושים.
מנגד, הנתבעים טענו כי הם לא התכוונו לפגוע באשה, וכי האמת בפרסום עומדת להם כהגנה, מכיוון שהתמונות שיקפו את המציאות - קשר אינטימי של האשה עם גבר אחר בזמן שהיתה נשואה. הם גם טענו כי מדובר בשיחה פרטית בתוך המשפחה ולא בפרסום ציבורי, ולכן אין לראות במעשה כפרסום לשון הרע.
השופטת ואלך-ניסן קבעה כי הצגת התמונות האינטימיות של האשה להוריה אכן מהווה פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בפסק הדין שפרסמה נכתב כי, "הצגת התמונות והסרטונים האינטימיים של האשה עם גבר אחר לפני הוריה של האשה עולה כדי 'לשון הרע' כהגדרתה בחוק", מכיוון שהמעשה גרם להשפלתה של האשה ולפגיעה בשמה הטוב. השופטת הדגישה כי יש לראות בכך פרסום פסול, שכן היה בו כדי לבזות את האשה בפני בני משפחתה הקרובים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בנוסף, ציינה השופטת כי הנתבעים היו מודעים לחלוטין לכך שהצגת התמונות בפני הוריה הדתיים של האשה תגרום לפגיעה קשה במעמדה וביחסים המשפחתיים שלה. "האיש ואחיו פעלו מתוך כוונה ברורה לפגוע באשה, כאשר הם ידעו היטב שמעשיהם יביאו להחרפת הסכסוך ולניתוק הקשר המשפחתי שלה עם הוריה", כתבה השופטת בפסק הדין.
כמו כן, הודגשו בפסק הדין שני חוקים מרכזיים: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. חוק איסור לשון הרע מגן על כבודו ושמו הטוב של אדם מפני פרסומים שקריים או מבזים. השופטת ציינה גם כי "פרסום לשון הרע הוא כל מעשה אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לבזותו", והוסיפה כי הצגת התמונות האינטימיות בהחלט נופלת תחת ההגדרה הזו.
לצד זאת, השופטת הדגישה את חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על פרטיותו של אדם ולמנוע שימוש בלתי מורשה בפרטים אישיים שלו. בפסק הדין נכתב כי "הצגת תמונות אינטימיות של אדם ללא הסכמתו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות", והנתבעים, בכך שהציגו את התמונות, חרגו מהתחום הסביר של התנהגות.
בפסק הדין פסקה השופטת לטובת האשה, וקבעה כי על הנתבעים לשלם לה פיצויים בסך של 200 אלף שקל בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הסכום נקבע בהתחשב בפגיעה החמורה שגרמה הצגת התמונות למערכת היחסים של האשה עם הוריה, ובמיוחד עם אביה. האשה העידה כי בעקבות האירוע, היא כמעט שלא מדברת עם אביה, והדבר גרם לשבר משמעותי במשפחתה. כמו כן, מגזרו על הגרוש ואחיו הוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל.
"לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור"
השופטת גם הדגישה כי לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם מהצגת התמונות: "מרגע שהתמונות נחשפו לעיני הוריה של האשה, לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור". בנוסף, השופטת ציינה כי הנתבעים לא הביעו חרטה ולא התנצלות על מעשיהם - דבר שתרם לקביעת סכום הפיצוי הגבוה.
פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על כבודו ופרטיותו של אדם, במיוחד במצבים אישיים רגישים כמו גירושים. השופטת ואלך-ניסן הבהירה כי הצגת תמונות אינטימיות ללא הסכמת האדם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו, וכי יש להגן על פרטיותם של אנשים גם בתוך סכסוכים משפחתיים מורכבים.
- 1.ספייק 26/09/2024 07:33הגב לתגובה זואישה נשואה, עם גבר אחר מצלמת את עצמה בתמונות אינטימיות, שהגיעו לבעלה, שחשף את התמונות? ומעשים שלה לא השפילו את בעלה?
- סמוראי 26/09/2024 09:09הגב לתגובה זוהתמונות לא הגיעו לבעלה, הוא גנב אותם מהטלפון שלה. הזוג היה פרוד, זה לא משנה גם אם היו ביחד, וזכותה של האישה להיןת עם מי שהיא רוצה. לא מבין למה מישהו צריך להעלב וממה אתה מופתע
- נכון מאוד! אסור לעשות שיימינג! קפיש? (ל"ת)צרי 26/09/2024 08:23הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
