זוג מבוגר בהלם מהסמארטפון
צילום: מערכת ביזפורטל

הציג תמונות אינטימיות של גרושתו להוריה - וזה הפיצוי שישלם לה

האיש נחשף לתמונות אינטימיות של אשתו עם גבר אחר, שצולמו בזמן שהם עדיין היו נשואים רשמית אך חיו בנפרד, והציג אותן להורים, אנשים דתיים, ביחד עם אחיו. האיש לא הביע חרטה על מעשיו בתביעת לשון הרע שהוגשה, והפיצויים שנגזרו עליו הם בהתאם
עוזי גרסטמן | (3)

האם הצגת תמונות אינטימיות של אשה בפני הוריה היא לשון הרע? פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, על ידי השופטת מורן ואלך-ניסן, נדונה תביעה שנסיבה סביב הסוגייה הזו. התביעה הוגשה בדרישה לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. התובעת תבעה את בעלה לשעבר ואת אחיו, בטענה שהם הציגו תמונות אינטימיות שלה להוריה ללא רשותה - דבר שגרם לה להשפלה ולפגיעה בפרטיותה. פסק הדין עסק בהיבטים משפטיים ורגשיים של המקרה, תוך שהוא מציב דילמות לגבי גבולות הפרטיות, לשון הרע, ותפקידה של המשפחה במצבים רגישים.

הצדדים, האשה והבעל לשעבר, נישאו ב-2012 והתגרשו לאחר כמה שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים משותפים. במהלך הליך הגירושים, האיש נחשף לתמונות אינטימיות של אשתו עם גבר אחר, שצולמו בזמן שהם עדיין היו נשואים רשמית אך חיו בנפרד. על פי טענות האשה, האיש פרץ לטלפון שלה וגנב את התמונות והסרטונים, ולאחר מכן הציג אותם לאחיו ולהוריה של האשה.

האם סירבה לראות התמונות, אך האח הציג לה אותן בכל זאת צילום: מערכת ביזפורטל

הצגת התמונות נעשתה בנוכחות הוריה של האשה, ואמה סירבה לראות את התמונות, אך אלה הוצגו לה על ידי האח בכל זאת. הנתבעים, הבעל ואחיו, טענו כי לא היתה כוונה לפגוע באשה, וכי המעשה נעשה במסגרת שיחה משפחתית שביקשה לדון בעתיד המשפחה - בייחוד לאור בגידת האשה, כך לטענתם.

האשה טענה שהמעשה של הגרוש ואחיו היה מכוון להשפילה

האשה טענה כי המעשים של האיש ואחיו היו מכוונים לפגוע בה ולהשפיל אותה בפני הוריה, בייחוד לאור העובדה שהוריה הם אנשים דתיים. היא ביקשה לקבל פיצויים בסכום כולל של 288 אלף שקל, לפי חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע. בנוסף, האשה טענה כי בעלה לשעבר השתמש בחומר האינטימי כמנוף ללחוץ עליה לוותר על זכויותיה במסגרת הסכם הגירושים.

מנגד, הנתבעים טענו כי הם לא התכוונו לפגוע באשה, וכי האמת בפרסום עומדת להם כהגנה, מכיוון שהתמונות שיקפו את המציאות - קשר אינטימי של האשה עם גבר אחר בזמן שהיתה נשואה. הם גם טענו כי מדובר בשיחה פרטית בתוך המשפחה ולא בפרסום ציבורי, ולכן אין לראות במעשה כפרסום לשון הרע.

השופטת ואלך-ניסן קבעה כי הצגת התמונות האינטימיות של האשה להוריה אכן מהווה פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בפסק הדין שפרסמה נכתב כי, "הצגת התמונות והסרטונים האינטימיים של האשה עם גבר אחר לפני הוריה של האשה עולה כדי 'לשון הרע' כהגדרתה בחוק", מכיוון שהמעשה גרם להשפלתה של האשה ולפגיעה בשמה הטוב. השופטת הדגישה כי יש לראות בכך פרסום פסול, שכן היה בו כדי לבזות את האשה בפני בני משפחתה הקרובים.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, ציינה השופטת כי הנתבעים היו מודעים לחלוטין לכך שהצגת התמונות בפני הוריה הדתיים של האשה תגרום לפגיעה קשה במעמדה וביחסים המשפחתיים שלה. "האיש ואחיו פעלו מתוך כוונה ברורה לפגוע באשה, כאשר הם ידעו היטב שמעשיהם יביאו להחרפת הסכסוך ולניתוק הקשר המשפחתי שלה עם הוריה", כתבה השופטת בפסק הדין.

כמו כן, הודגשו בפסק הדין שני חוקים מרכזיים: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. חוק איסור לשון הרע מגן על כבודו ושמו הטוב של אדם מפני פרסומים שקריים או מבזים. השופטת ציינה גם כי "פרסום לשון הרע הוא כל מעשה אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לבזותו", והוסיפה כי הצגת התמונות האינטימיות בהחלט נופלת תחת ההגדרה הזו.

לצד זאת, השופטת הדגישה את חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על פרטיותו של אדם ולמנוע שימוש בלתי מורשה בפרטים אישיים שלו. בפסק הדין נכתב כי "הצגת תמונות אינטימיות של אדם ללא הסכמתו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות", והנתבעים, בכך שהציגו את התמונות, חרגו מהתחום הסביר של התנהגות.

בפסק הדין פסקה השופטת לטובת האשה, וקבעה כי על הנתבעים לשלם לה פיצויים בסך של 200 אלף שקל בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הסכום נקבע בהתחשב בפגיעה החמורה שגרמה הצגת התמונות למערכת היחסים של האשה עם הוריה, ובמיוחד עם אביה. האשה העידה כי בעקבות האירוע, היא כמעט שלא מדברת עם אביה, והדבר גרם לשבר משמעותי במשפחתה. כמו כן, מגזרו על הגרוש ואחיו הוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל.

"לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור"

השופטת גם הדגישה כי לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם מהצגת התמונות: "מרגע שהתמונות נחשפו לעיני הוריה של האשה, לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור". בנוסף, השופטת ציינה כי הנתבעים לא הביעו חרטה ולא התנצלות על מעשיהם - דבר שתרם לקביעת סכום הפיצוי הגבוה.

פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על כבודו ופרטיותו של אדם, במיוחד במצבים אישיים רגישים כמו גירושים. השופטת ואלך-ניסן הבהירה כי הצגת תמונות אינטימיות ללא הסכמת האדם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו, וכי יש להגן על פרטיותם של אנשים גם בתוך סכסוכים משפחתיים מורכבים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספייק 26/09/2024 07:33
    הגב לתגובה זו
    אישה נשואה, עם גבר אחר מצלמת את עצמה בתמונות אינטימיות, שהגיעו לבעלה, שחשף את התמונות? ומעשים שלה לא השפילו את בעלה?
  • סמוראי 26/09/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    התמונות לא הגיעו לבעלה, הוא גנב אותם מהטלפון שלה. הזוג היה פרוד, זה לא משנה גם אם היו ביחד, וזכותה של האישה להיןת עם מי שהיא רוצה. לא מבין למה מישהו צריך להעלב וממה אתה מופתע
  • נכון מאוד! אסור לעשות שיימינג! קפיש? (ל"ת)
    צרי 26/09/2024 08:23
    הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים