האם הצגת תמונות אינטימיות של אשה בפני הוריה היא לשון הרע? פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, על ידי השופטת מורן ואלך-ניסן, נדונה תביעה שנסיבה סביב הסוגייה הזו. התביעה הוגשה בדרישה לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. התובעת תבעה את בעלה לשעבר ואת אחיו, בטענה שהם הציגו תמונות אינטימיות שלה להוריה ללא רשותה - דבר שגרם לה להשפלה ולפגיעה בפרטיותה. פסק הדין עסק בהיבטים משפטיים ורגשיים של המקרה, תוך שהוא מציב דילמות לגבי גבולות הפרטיות, לשון הרע, ותפקידה של המשפחה במצבים רגישים.

הצדדים, האשה והבעל לשעבר, נישאו ב-2012 והתגרשו לאחר כמה שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים משותפים. במהלך הליך הגירושים, האיש נחשף לתמונות אינטימיות של אשתו עם גבר אחר, שצולמו בזמן שהם עדיין היו נשואים רשמית אך חיו בנפרד. על פי טענות האשה, האיש פרץ לטלפון שלה וגנב את התמונות והסרטונים, ולאחר מכן הציג אותם לאחיו ולהוריה של האשה.

האם סירבה לראות התמונות, אך האח הציג לה אותן בכל זאת צילום: מערכת ביזפורטל

הצגת התמונות נעשתה בנוכחות הוריה של האשה, ואמה סירבה לראות את התמונות, אך אלה הוצגו לה על ידי האח בכל זאת. הנתבעים, הבעל ואחיו, טענו כי לא היתה כוונה לפגוע באשה, וכי המעשה נעשה במסגרת שיחה משפחתית שביקשה לדון בעתיד המשפחה - בייחוד לאור בגידת האשה, כך לטענתם.

האשה טענה שהמעשה של הגרוש ואחיו היה מכוון להשפילה

• עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
• האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האשה טענה כי המעשים של האיש ואחיו היו מכוונים לפגוע בה ולהשפיל אותה בפני הוריה, בייחוד לאור העובדה שהוריה הם אנשים דתיים. היא ביקשה לקבל פיצויים בסכום כולל של 288 אלף שקל, לפי חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע. בנוסף, האשה טענה כי בעלה לשעבר השתמש בחומר האינטימי כמנוף ללחוץ עליה לוותר על זכויותיה במסגרת הסכם הגירושים.

מנגד, הנתבעים טענו כי הם לא התכוונו לפגוע באשה, וכי האמת בפרסום עומדת להם כהגנה, מכיוון שהתמונות שיקפו את המציאות - קשר אינטימי של האשה עם גבר אחר בזמן שהיתה נשואה. הם גם טענו כי מדובר בשיחה פרטית בתוך המשפחה ולא בפרסום ציבורי, ולכן אין לראות במעשה כפרסום לשון הרע.

השופטת ואלך-ניסן קבעה כי הצגת התמונות האינטימיות של האשה להוריה אכן מהווה פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בפסק הדין שפרסמה נכתב כי, "הצגת התמונות והסרטונים האינטימיים של האשה עם גבר אחר לפני הוריה של האשה עולה כדי 'לשון הרע' כהגדרתה בחוק", מכיוון שהמעשה גרם להשפלתה של האשה ולפגיעה בשמה הטוב. השופטת הדגישה כי יש לראות בכך פרסום פסול, שכן היה בו כדי לבזות את האשה בפני בני משפחתה הקרובים.

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...

בנוסף, ציינה השופטת כי הנתבעים היו מודעים לחלוטין לכך שהצגת התמונות בפני הוריה הדתיים של האשה תגרום לפגיעה קשה במעמדה וביחסים המשפחתיים שלה. "האיש ואחיו פעלו מתוך כוונה ברורה לפגוע באשה, כאשר הם ידעו היטב שמעשיהם יביאו להחרפת הסכסוך ולניתוק הקשר המשפחתי שלה עם הוריה", כתבה השופטת בפסק הדין.

כמו כן, הודגשו בפסק הדין שני חוקים מרכזיים: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. חוק איסור לשון הרע מגן על כבודו ושמו הטוב של אדם מפני פרסומים שקריים או מבזים. השופטת ציינה גם כי "פרסום לשון הרע הוא כל מעשה אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לבזותו", והוסיפה כי הצגת התמונות האינטימיות בהחלט נופלת תחת ההגדרה הזו.

לצד זאת, השופטת הדגישה את חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על פרטיותו של אדם ולמנוע שימוש בלתי מורשה בפרטים אישיים שלו. בפסק הדין נכתב כי "הצגת תמונות אינטימיות של אדם ללא הסכמתו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות", והנתבעים, בכך שהציגו את התמונות, חרגו מהתחום הסביר של התנהגות.

בפסק הדין פסקה השופטת לטובת האשה, וקבעה כי על הנתבעים לשלם לה פיצויים בסך של 200 אלף שקל בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הסכום נקבע בהתחשב בפגיעה החמורה שגרמה הצגת התמונות למערכת היחסים של האשה עם הוריה, ובמיוחד עם אביה. האשה העידה כי בעקבות האירוע, היא כמעט שלא מדברת עם אביה, והדבר גרם לשבר משמעותי במשפחתה. כמו כן, מגזרו על הגרוש ואחיו הוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל.

"לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור"

השופטת גם הדגישה כי לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם מהצגת התמונות: "מרגע שהתמונות נחשפו לעיני הוריה של האשה, לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור". בנוסף, השופטת ציינה כי הנתבעים לא הביעו חרטה ולא התנצלות על מעשיהם - דבר שתרם לקביעת סכום הפיצוי הגבוה.

פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על כבודו ופרטיותו של אדם, במיוחד במצבים אישיים רגישים כמו גירושים. השופטת ואלך-ניסן הבהירה כי הצגת תמונות אינטימיות ללא הסכמת האדם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו, וכי יש להגן על פרטיותם של אנשים גם בתוך סכסוכים משפחתיים מורכבים.