ישלם לגרושתו 155 אלף על פרסום לשון הרע
בתקופה שבה הרשתות החברתיות נהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, מתעוררות שוב ושוב סוגיות משפטיות סביב חופש הביטוי לעומת שמירת שמו הטוב של האדם. פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, מדגיש את הקונפליקט הזה ומספק תובנות חשובות על האיזון שבין שתי הזכויות.
כינויים משפילים לגרושה לשעברבמרכז המחלוקת עמדו כמה פרסומים מכפישים שביצע הנתבע כלפי התובעת, אשתו לשעבר, תוך פרסום תמונותיה ותיאורן במלים קשות ברשתות החברתיות. התובעת טענה כי הנתבע הפיץ אודותיה מידע שקרי ומכפיש, תוך שימוש בכינויים משפילים והאשמות חסרות בסיס. לדבריה, פרסומים אלה פגעו בשמה הטוב וגרמו לה נזק רב.
במסגרת התביעה, התובעת דרשה פיצוי כספי משמעותי על הנזק שנגרם לה, וטענה כי הפרסומים גרמו לה לא רק לפגיעה במוניטין אלא גם לפגיעה נפשית עמוקה.
השופטת מיכל ברגר, שדנה בתביעה, היתה צריכה להכריע בשאלת הגבולות שבין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. מצד אחד עומדת זכותו של כל אדם לחופש ביטוי, זכות המוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מצד שני, יש לזכור שגם זכותו של אדם לשם טוב מוגנת בחוק, ולשון הרע היא עוולה שניתן לתבוע בגינה.
גבולות חופש הביטוי
בפסק הדין נקבע כי חלק מהפרסומים שביצע הנתבע אכן חורגים מגבולות חופש הביטוי ומהווים לשון הרע. בית המשפט השתמש במבחנים שקבעו פסיקות קודמות, כדי לקבוע אם הפרסומים מהווים לשון הרע ואם הם מוגנים תחת חוק לשון הרע או חוקים אחרים הקשורים לחופש הביטוי.- מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסופו של דבר, השופטת ברגר קבעה בפסק הדין שפרסמה כי על הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בסכום כולל של 125 אלף שקל עבור שלושה פרסומים שנמצאו פוגעניים במיוחד. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסכום של 30 אלף שקל, בשל סירובו לפעול להקטנת נזקיה ולפשרה שהוצעה על ידי בית המשפט.
פסק דין זה מבהיר את הגבולות המשפטיים של חופש הביטוי ברשתות החברתיות. הפרסומים שבוצעו על ידי הנתבע לא עמדו באף אחד מהמבחנים שמגנים על פרסומים שכאלה במסגרת חופש הביטוי. בית המשפט הבהיר כי אין לשכוח שחופש הביטוי הוא זכות חשובה, אך הוא אינו בלתי מוגבל. כשחופש הביטוי משמש לפגיעה בשמו הטוב של אדם אחר, הרי שהוא עלול להוביל לתוצאות משפטיות.
זכותו של כל אדם לשם טוב
במהלך המשפט, דנו הצדדים בשאלות עקרוניות הנוגעות לאופן שבו יש לבחון את עוולת לשון הרע, את זכותו של כל אדם לשם טוב, ואת האיזון שבין זכויות אלה לבין חופש הביטוי. כמו כן, נדונו מקרים קודמים שבהם נפסקו פיצויים במקרים דומים, והובאו דוגמאות כיצד פסיקות אלה השפיעו על החברה והמשפט.- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
פסק הדין מדגיש את הצורך בזהירות יתרה כשמדובר בפרסומים ברשתות החברתיות. גם אם כוונת הפרסום היא הבעת דעה או מחאה, יש להיזהר שהפרסום לא יפגע בזכויות יסוד של אנשים אחרים. מעבר לפגיעה האפשרית בשמו הטוב של אדם, יש לזכור כי גם רשתות החברתיות הן במה ציבורית, והפרסום בהן יכול לגרום לנזק רב ובמהירות רבה.
פסק דין זה משמש כתזכורת חשובה לכך שהשימוש ברשתות החברתיות חייב להיות אחראי ומבוקר. חופש הביטוי הוא ערך חשוב, אך כשהוא מתנגש עם זכויותיהם של אחרים - על בתי המשפט להתערב וליצור את האיזון הנכון. ההחלטה שהתקבלה במקרה זה מחזקת את ההבנה כי הפצת מידע שקרי ומכפיש עלולה להוביל לתוצאות משפטיות חמורות, וכי על כל אדם לקחת אחריות על המילים שהוא מפרסם ברשת.
במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע ביוני האחרון בתיק שבו הגישו אם ובתה תביעת לשון הרע נגד האב, לאחר שזה שלח מייל המשמיץ אותן לאנשים שונים שהן מכירות - קרובי משפחה, חברים ואף קולגות ממקום העבודה. המייל נשלח ב-18 לדצמבר 2017. בין השאר, נכתב במייל כי "ניסיתי לפתח עסק יחד עם הילדים שלי ורימו אותי, עשיתי השקעה של 103 אלף דולר ברכישת דירה. בתי החליטה שהדירה תירשם על שם האם, לאחר מכן לא נתנו לי כל הסבר שהוא, רק אמרו שלטענתן הן קיבלו את הכסף כמתנה מצדי. בנוסף פיתחנו יוזמה חשובה לייבוא סחורה, על מנת למכור אותה בישראל בהשקעה של 12 אלף דולר. בתי ואשתי לשעבר נשארו עם הסחורה ומעולם לא קיבלתי תשובה בנושא זה". התביעה הגיעה בעקבות תביעה קודמת, שהגיש האב נגד הבת והאם (תמ"ש 42646-07-18, שבה ניתן פסק דין ב-6 בנובמבר 2022. בתביעה הקודמת תבע האב בדרישה שבתו תשיב לו כספים שקיבלה ממנו. הבת והאם טענו כי הכספים ניתנו כמתנה, ואילו האב טען שניתנו כהשקעה שתניב לו הכנסה. התביעה נדחתה.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
