האם מחירי הדירות בת"א הם בועה? זה מה שחושבים ב-UBS
מחירי הדירות בתל אביב גבוהים - כ-60 אלף שקל למ"ר בממוצע כשבשכונות במרכז ובצפון הישן המחיירם עולים על 70 אלף שקל למ"ר. אם מדובר במגדל יוקרה או דירות אחרי שיפוץ המחירים גבוהים יותר. בשדה דב המחיירם באזור 80 אלף שקל למ"ר ויש קונים.
האם זאת "בועת נדל"ן"? על השאלה הזו מנסים כלכלני UBS לענות במובן עולמי. הם עוברים על ערים מרכזיות בעולם ומפרטים את הסיכוי למחיירם בועתיים.
לפי הממצאים, מיאמי מציגה כעת את הסיכון הגבוה ביותר לבועת נדל"ן, אחריה טוקיו וציריך, אבל גם תל אביב נמצאת במקום טוב ברשימה. סיכון מוגבר לבועת דיור נמצא גם בלוס אנג'לס, טורונטו וז'נבה, אבל אם מסתכלים על השורה התחתונה, אז על פי הממצאים, סיכון הבועות בשוקי הדיור ירד עוד יותר השנה.
סיכון ממוצע לבועת נדל"ן בת"א - במקום ה-13 מבין הערים המרכזיות בעולם
אז מה עוד נמצא במדד והיכן מדורגת תל אביב? ובכן, נמצא שמחירי הדירות מותאמי-אינפלציה בערים המנותחות נמוכים כעת בממוצע בכ-15% לעומת אמצע 2022, אז החלו הריביות לעלות ברחבי העולם. עוד נמצא, כי עובד שכיר ממוצע יכול להרשות לעצמו 40% פחות שטחי מחייה מאשר ב-2021, לפני עליית הריבית העולמית - כלומר, שרבים מצמצמים את שטח הדירות שלהם בעקבות המצב הכלכלי.
בסיכון גבוה. טוקיו (Jezael Melgoza/UNSPLASH)
באמסטרדם, סידני ובוסטון נרשם רק סיכון בינוני. באותה קטגוריית סיכון נמצאות, לאחר צמצום משמעותי בחוסר האיזון, פרנקפורט, מינכן והונג קונג, יחד עם תל אביב. נמצא כי מצוקת דיור גוברת, שהתבטאה בעליית דמי השכירות, סייעה לייצב שווקי דיור עירוניים רבים. דמי השכירות הריאליים עלו ב-5% בממוצע בשנתיים האחרונות וגברו על גידול ההכנסה ברוב המקרים.
מה קורה בתל אביב?
בעקבות ירידת הריבית ומצוקת דיור מתעצמת, מחירי הדירות הריאליים בתל אביב שילשו את עצמם בין השנים 2002 ל-2022. לדברי UBS, "עליית ריבית המשכנתא 'עצרה את הבום' של לפני שנתיים והביקוש עבר לשוק השכירות. כתוצאה מכך, המחירים הריאליים ירדו ב-10% עד סוף 2023. עם זאת, עסקאות דיור החלו להתאושש ב-2024 מחשש להחמצה, למרות חששות ביטחוניים".
העלייה במחירי הדירות בת"א - מקום טוב באמצע; בהונג קונג המחיירם נפלו ב-10%
באמסטרדם, סידני ובוסטון נרשם רק סיכון בינוני. באותה קטגוריית סיכון נמצאות, לאחר צמצום משמעותי בחוסר האיזון, פרנקפורט, מינכן, תל אביב והונג קונג. ונקובר, דובאי, סינגפור ומדריד משלימות את הקבוצה הזו של ערים בעלות סיכון בינוני לבועות. דובאי רשמה את העלייה החזקה ביותר בציון הסיכון מכל הערים שנותחו.
על פי המדד, בסן פרנסיסקו שינו סיכון נמוך לבועת נדל"ן, וכך גם בניו יורק וסאו פאולו. באירופה, לאחר ירידות נוספות בציון המדד, גם לונדון, פריז, שטוקהולם ומילאנו נכנסות לקטגוריית הסיכון הנמוך. הסיכון לבועות בוורשה נותר נמוך גם כן. סאו פאולו מציגה את סיכון הבועה הנמוך ביותר מבין הערים המנותחות.
מחירי הדירות מותאמי-אינפלציה בערים המנותחות נמוכים כעת בממוצע בכ-15% לעומת אמצע 2022, אז החלו הריביות לעלות ברחבי העולם. קלאודיו סאפוטלי, ראש תחום הנדל"ן במשרד ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, מסביר: "הערים שרשמו את תיקוני המחירים החזקים ביותר הן אלו שהציגו סיכון גבוה לבועת נדל"ן בשנים קודמות". המחירים הריאליים בפרנקפורט, מינכן, שטוקהולם, הונג קונג ופריז נמצאים מתחת לשיאים שלאחר המגפה ב-20% או יותר. ונקובר, טורונטו ואמסטרדם רשמו ירידות מחירים חדות של כ-10% במונחים ריאליים.
בסך הכל, ארבעת הרבעונים האחרונים התאפיינו בעליית מחירי דיור מושתקת. אבל תיקונים חזקים נמשכו בפריז ובהונג קונג. לעומת זאת, במקומות המבוקשים של דובאי ומיאמי, מחירי הדיור עלו עוד יותר. כמו כן, בערים בודדות עם מצוקת דיור בולטת, כמו ונקובר, סידני ומדריד, המחירים הריאליים עלו ביותר מ-5% בהשוואה לשנה שעברה.
מצוקת דיור כגורם מייצב
כאמור, בממוצע, עובד מיומן בתחום השירותים יכול להרשות לעצמו 40% פחות שטחי מחיה מאשר ב-2021, לפני עליית הריבית העולמית. רמות המחירים הנוכחיות נראות רחוקות מלהיות בנות קיימא ברמות הריבית הגבוהות השוררות - במיוחד בשווקים עם שיעורי בעלות על בתים גבוהים. עם זאת, הרעה משמעותית במחיר הנגישות אינה גורמת בהכרח לתיקון מחירים.
בועה? עדיין לא. שכונת בבלי, תל אביב (גוגל מאפס)
נמצא כי מצוקת דיור גוברת, שהתבטאה בעליית דמי השכירות, סייעה לייצב שווקי דיור עירוניים רבים. דמי השכירות הריאליים עלו ב-5% בממוצע בשנתיים האחרונות וגברו על גידול ההכנסה ברוב המקרים. ברוב הערים המנותחות צמיחת השכירות אף הואצה בארבעת הרבעונים האחרונים. שום הקלה לא מגיעה מצד ההיצע, שכן ריביות גבוהות ועלויות בנייה מוגדלות הכבידו מאוד על בניית הדיור. היתרי הבנייה ירדו ברוב הערים במהלך השנתיים האחרונות.
במה אפשר להתנחם?
המומנטום בשוק הדיור צפוי להשתפר. עליית שכר הדירה תומכת בביקוש לבעלות על בתים באזורים עירוניים. ירידת שיעורי הריבית תעביר את היתרון בעלויות המשתמש בחזרה לקנייה. רוכשי דירות בפעם הראשונה יחזרו לשוק ככל שהמחיר משתפר.
- 10.בוא נניח שהצלחת לקנות דירה בתל אביב, איפוא תחנה ? (ל"ת)אין חניה 29/09/2024 10:36הגב לתגובה זו
- 9.מחירי הדירות צרכים לרדת ב 70% על מנת להתחיל להיות שפויים לא לקנות דירות בישראל. (ל"ת)מחירי הדירות בישראל הבלוף של המאה 29/09/2024 09:21הגב לתגובה זו
- 8.קרטל הקבלנים בחסות אספני הדירות בממשלה עושקים את עם ישראל ביוקר מחירי הדירות .מחירי הדירות צריכים לרדת בלפחות 50%. (ל"ת)בישראל מחירי הדיור מההזויים בעולם 29/09/2024 09:18הגב לתגובה זו
- 7.אשקלוני 27/09/2024 11:08הגב לתגובה זודירות ישנות מתפוררות 3 מיליון דירות קטנות שלא שוות
- 6.אני ואני 25/09/2024 08:04הגב לתגובה זוהממשלות שלא מגבילות וממסות. בעלי הבתים החזירים
- 5.אוהל 24/09/2024 22:30הגב לתגובה זואני מחכה למחיר למשתכן,, אולי אני יזכה בעוד 10 שנים עם המזל שלי....אבל עדיין יותר זול מהשוק החופשי, בנתיים מקווה להכפיל את המיליון שלי בשוק ההון האמריקאי,, פשוט נותנים כסף ''בחינם'', לא כמו אצלנו למות כדי לעשות תשואה של אחוז ברבעון.
- 4.אור 24/09/2024 22:11הגב לתגובה זואת כל החסכונות שלו על השתעבדות לבנק??? אנשים מסכנים בישראל
- 3.בבר מהממד 24/09/2024 13:46הגב לתגובה זושכן שלי מנסה 4 שנים למכור דירה ולא מצליח ,הדירות בתל אביב לא נמכרות ,ושלא יספרו סיפורים ,מי שרוצה לחיות בפנטזיות וורודות שימשיך ,אזרחי ישראל ברובם לא יכולים להרשות לעצמם לשלם 80 k למטר ,מה גם שהמון ישראלים משקיעים בפורטוגל יוון קפסירין ,.אתם יכולים לחלום לקבל את הסכומים הללו ,תמשיכו לגור בבנייני פח רועשים
- 2.אריק 24/09/2024 13:14הגב לתגובה זולמה? האם נמצא אח תואם לכתב מירקובסקי?
- 1.ביפן אין ריבוי טבעי בכלל לכן המחירים לא יכולים לעלות (ל"ת)א-ב של נדלן 24/09/2024 12:57הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי
יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון.
מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.
החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.
שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.
- לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
- מנורה צפויה להשקיע ביוסי אברהמי - המטרה להמשך: הנפקה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?
