מבנה הסוללים בתל אביב
צילום: חברת מבנה

האם מחירי הדירות בת"א הם בועה? זה מה שחושבים ב-UBS

מדד בועות הנדל"ן העולמי קובע שערים כמו טוקיו וציריך נמצאות בסיכון גבוה. ומה לגבי ישראל? "המחירים הריאליים ירדו ב-10% עד סוף 2023, אבל אז נרשמה התאוששות", טוענים שם. אז היכן מדורגת ישראל והאם אנחנו באמת חיים בתוך בועה?
איציק יצחקי | (10)

מחירי הדירות בתל אביב גבוהים - כ-60 אלף שקל למ"ר בממוצע כשבשכונות במרכז ובצפון הישן המחיירם עולים על 70 אלף שקל למ"ר. אם מדובר במגדל יוקרה או דירות אחרי שיפוץ המחירים גבוהים יותר. בשדה דב המחיירם באזור 80 אלף שקל למ"ר ויש קונים.

האם  זאת "בועת נדל"ן"?  על השאלה הזו מנסים כלכלני UBS לענות במובן עולמי. הם עוברים על ערים מרכזיות בעולם ומפרטים את הסיכוי למחיירם בועתיים.

לפי הממצאים, מיאמי מציגה כעת את הסיכון הגבוה ביותר לבועת נדל"ן, אחריה טוקיו וציריך, אבל גם תל אביב נמצאת במקום טוב ברשימה. סיכון מוגבר לבועת דיור נמצא גם בלוס אנג'לס, טורונטו וז'נבה, אבל אם מסתכלים על השורה התחתונה, אז על פי הממצאים, סיכון הבועות בשוקי הדיור ירד עוד יותר השנה. 

 סיכון ממוצע לבועת נדל"ן בת"א - במקום ה-13 מבין הערים המרכזיות בעולם

אז מה עוד נמצא במדד והיכן מדורגת תל אביב? ובכן, נמצא שמחירי הדירות מותאמי-אינפלציה בערים המנותחות נמוכים כעת בממוצע בכ-15% לעומת אמצע 2022, אז החלו הריביות לעלות ברחבי העולם. עוד נמצא, כי עובד שכיר ממוצע יכול להרשות לעצמו 40% פחות שטחי מחייה מאשר ב-2021, לפני עליית הריבית העולמית - כלומר, שרבים מצמצמים את שטח הדירות שלהם בעקבות המצב הכלכלי.

טוקיו (Jezael Melgoza/UNSPLASH)

בסיכון גבוה. טוקיו (Jezael Melgoza/UNSPLASH)

באמסטרדם, סידני ובוסטון נרשם רק סיכון בינוני. באותה קטגוריית סיכון נמצאות, לאחר צמצום משמעותי בחוסר האיזון, פרנקפורט, מינכן והונג קונג, יחד עם תל אביב. נמצא כי מצוקת דיור גוברת, שהתבטאה בעליית דמי השכירות, סייעה לייצב שווקי דיור עירוניים רבים. דמי השכירות הריאליים עלו ב-5% בממוצע בשנתיים האחרונות וגברו על גידול ההכנסה ברוב המקרים.

מה קורה בתל אביב?

בעקבות ירידת הריבית ומצוקת דיור מתעצמת, מחירי הדירות הריאליים בתל אביב שילשו את עצמם בין השנים 2002 ל-2022. לדברי UBS, "עליית ריבית המשכנתא 'עצרה את הבום' של לפני שנתיים והביקוש עבר לשוק השכירות. כתוצאה מכך, המחירים הריאליים ירדו ב-10% עד סוף 2023. עם זאת, עסקאות דיור החלו להתאושש ב-2024 מחשש להחמצה, למרות חששות ביטחוניים".

  העלייה במחירי הדירות בת"א - מקום טוב באמצע; בהונג קונג המחיירם נפלו ב-10%

באמסטרדם, סידני ובוסטון נרשם רק סיכון בינוני. באותה קטגוריית סיכון נמצאות, לאחר צמצום משמעותי בחוסר האיזון, פרנקפורט, מינכן, תל אביב והונג קונג. ונקובר, דובאי, סינגפור ומדריד משלימות את הקבוצה הזו של ערים בעלות סיכון בינוני לבועות. דובאי רשמה את העלייה החזקה ביותר בציון הסיכון מכל הערים שנותחו.

על פי המדד, בסן פרנסיסקו שינו סיכון נמוך לבועת נדל"ן, וכך גם בניו יורק וסאו פאולו. באירופה, לאחר ירידות נוספות בציון המדד, גם לונדון, פריז, שטוקהולם ומילאנו נכנסות לקטגוריית הסיכון הנמוך. הסיכון לבועות בוורשה נותר נמוך גם כן. סאו פאולו מציגה את סיכון הבועה הנמוך ביותר מבין הערים המנותחות.

מחירי הדירות מותאמי-אינפלציה בערים המנותחות נמוכים כעת בממוצע בכ-15% לעומת אמצע 2022, אז החלו הריביות לעלות ברחבי העולם. קלאודיו סאפוטלי, ראש תחום הנדל"ן במשרד ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, מסביר: "הערים שרשמו את תיקוני המחירים החזקים ביותר הן אלו שהציגו סיכון גבוה לבועת נדל"ן בשנים קודמות". המחירים הריאליים בפרנקפורט, מינכן, שטוקהולם, הונג קונג ופריז נמצאים מתחת לשיאים שלאחר המגפה ב-20% או יותר. ונקובר, טורונטו ואמסטרדם רשמו ירידות מחירים חדות של כ-10% במונחים ריאליים.

בסך הכל, ארבעת הרבעונים האחרונים התאפיינו בעליית מחירי דיור מושתקת. אבל תיקונים חזקים נמשכו בפריז ובהונג קונג. לעומת זאת, במקומות המבוקשים של דובאי ומיאמי, מחירי הדיור עלו עוד יותר. כמו כן, בערים בודדות עם מצוקת דיור בולטת, כמו ונקובר, סידני ומדריד, המחירים הריאליים עלו ביותר מ-5% בהשוואה לשנה שעברה.

מצוקת דיור כגורם מייצב

כאמור, בממוצע, עובד מיומן בתחום השירותים יכול להרשות לעצמו 40% פחות שטחי מחיה מאשר ב-2021, לפני עליית הריבית העולמית. רמות המחירים הנוכחיות נראות רחוקות מלהיות בנות קיימא ברמות הריבית הגבוהות השוררות - במיוחד בשווקים עם שיעורי בעלות על בתים גבוהים. עם זאת, הרעה משמעותית במחיר הנגישות אינה גורמת בהכרח לתיקון מחירים.

תל אביב (גוגל מאפס)

בועה? עדיין לא. שכונת בבלי, תל אביב (גוגל מאפס)

נמצא כי מצוקת דיור גוברת, שהתבטאה בעליית דמי השכירות, סייעה לייצב שווקי דיור עירוניים רבים. דמי השכירות הריאליים עלו ב-5% בממוצע בשנתיים האחרונות וגברו על גידול ההכנסה ברוב המקרים. ברוב הערים המנותחות צמיחת השכירות אף הואצה בארבעת הרבעונים האחרונים. שום הקלה לא מגיעה מצד ההיצע, שכן ריביות גבוהות ועלויות בנייה מוגדלות הכבידו מאוד על בניית הדיור. היתרי הבנייה ירדו ברוב הערים במהלך השנתיים האחרונות.

במה אפשר להתנחם?

המומנטום בשוק הדיור צפוי להשתפר. עליית שכר הדירה תומכת בביקוש לבעלות על בתים באזורים עירוניים. ירידת שיעורי הריבית תעביר את היתרון בעלויות המשתמש בחזרה לקנייה. רוכשי דירות בפעם הראשונה יחזרו לשוק ככל שהמחיר משתפר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בוא נניח שהצלחת לקנות דירה בתל אביב, איפוא תחנה ? (ל"ת)
    אין חניה 29/09/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מחירי הדירות צרכים לרדת ב 70% על מנת להתחיל להיות שפויים לא לקנות דירות בישראל. (ל"ת)
    מחירי הדירות בישראל הבלוף של המאה 29/09/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קרטל הקבלנים בחסות אספני הדירות בממשלה עושקים את עם ישראל ביוקר מחירי הדירות .מחירי הדירות צריכים לרדת בלפחות 50%. (ל"ת)
    בישראל מחירי הדיור מההזויים בעולם 29/09/2024 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אשקלוני 27/09/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    דירות ישנות מתפוררות 3 מיליון דירות קטנות שלא שוות
  • 6.
    אני ואני 25/09/2024 08:04
    הגב לתגובה זו
    הממשלות שלא מגבילות וממסות. בעלי הבתים החזירים
  • 5.
    אוהל 24/09/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
    אני מחכה למחיר למשתכן,, אולי אני יזכה בעוד 10 שנים עם המזל שלי....אבל עדיין יותר זול מהשוק החופשי, בנתיים מקווה להכפיל את המיליון שלי בשוק ההון האמריקאי,, פשוט נותנים כסף ''בחינם'', לא כמו אצלנו למות כדי לעשות תשואה של אחוז ברבעון.
  • 4.
    אור 24/09/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    את כל החסכונות שלו על השתעבדות לבנק??? אנשים מסכנים בישראל
  • 3.
    בבר מהממד 24/09/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
    שכן שלי מנסה 4 שנים למכור דירה ולא מצליח ,הדירות בתל אביב לא נמכרות ,ושלא יספרו סיפורים ,מי שרוצה לחיות בפנטזיות וורודות שימשיך ,אזרחי ישראל ברובם לא יכולים להרשות לעצמם לשלם 80 k למטר ,מה גם שהמון ישראלים משקיעים בפורטוגל יוון קפסירין ,.אתם יכולים לחלום לקבל את הסכומים הללו ,תמשיכו לגור בבנייני פח רועשים
  • 2.
    אריק 24/09/2024 13:14
    הגב לתגובה זו
    למה? האם נמצא אח תואם לכתב מירקובסקי?
  • 1.
    ביפן אין ריבוי טבעי בכלל לכן המחירים לא יכולים לעלות (ל"ת)
    א-ב של נדלן 24/09/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות

התכנית בשכונת תל גיבורים. מדובר על 148 דירות ישנות שייהרסו ובמקומן ייבנו 16 בניינים בני 7.5 קומות, לצד כ-3,000 מ"ר מסחר ומבני ציבור; בעלי הדירות יקבלו תוספת שטח, ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן

צלי אהרון |

בני ברק מתקרבת להתחדשות עירונית רחבת היקף, עם קידום תכנית הפינוי-בינוי במתחם יהונתן שבשכונת תל גיבורים. בשבוע שעבר המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התכנית, המקודמת על ידי החברה להתחדשות ירושלים מחברת ISA, מה שמקדם אותה לשלב הבא מול הוועדה המחוזית. עבור שכונה ותיקה כמו תל גיבורים - שממוקמת בין ציר ז’בוטינסקי למתחם העסקים הסמוך - מדובר במהלך שיכול לתרום לאזור ולשנות את פניו בשנים הקרובות.

התכנית שהופקדה מדברת על הריסת 148 הדירות הישנות שקיימות במתחם והקמת 16 בנייני מגורים בני 7.5 קומות, שיכללו יחד 525 דירות חדשות. לצד בנייני המגורים, כוללת התכנית גם כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-3,000 מ"ר המיועדים למבני ציבור. כך, המתחם העתידי צפוי לשלב בין מגורים, שירותים קהילתיים ומסחר.

שכונת תל גיבורים קרובה מאוד לציר ז׳בוטינסקי. מדובר על נתיב תחבורה מרכזי שמשרת את בני ברק, פתח תקווה ורמת גן, ובו גם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. במקביל, המתחם צמוד ל-BBC, המתחם העסקי בבני ברק, שמרכז בשנים האחרונות פעילות של חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים.

מבחינת הדיירים, התכנית כוללת מתווה פיצוי די מפורט, על פי ההסכם שנחתם בין החברה היזמית לבעלי הדירות, הדירות החדשות שיוענקו לדיירי המתחם יהיו גדולות יותר מהדירות הקיימות: תוספת של 25 מ"ר לשטח הדירה, הכוללת ממ"ד, לצד מרפסת שמש (סוכה) בשטח של 12 מ"ר, חניה ומחסן. עבור רבים מבעלי הדירות בבניינים הישנים - שחלקם נבנו בעשורים מוקדמים ללא מעלית, ללא ממ"ד וללא תקנים מודרניים, מדובר בשדרוג די משמעותי באיכות המגורים.

הבחירה בבנייה של 7.5 קומות נועדה לשמור על קנה המידה העירוני של השכונה, ולייצר מרחבים ציבוריים נוחים ונגישים. הבינוי המרקמי מאפשר שטחי מסחר רחבים בקומת הקרקע, עם חזיתות פעילות לרחוב, מה שצפוי להעניק למתחם אופי עירוני חי יחסית. לצד המסחר, התכנית כוללת גם שטחי ציבור: גני ילדים, מוסדות חינוך או מבני קהילה - בהתאם לצרכי העירייה ולתכנון הסופי שייקבע במחוזית.