מבנה הסוללים בתל אביב
צילום: חברת מבנה

האם מחירי הדירות בת"א הם בועה? זה מה שחושבים ב-UBS

מדד בועות הנדל"ן העולמי קובע שערים כמו טוקיו וציריך נמצאות בסיכון גבוה. ומה לגבי ישראל? "המחירים הריאליים ירדו ב-10% עד סוף 2023, אבל אז נרשמה התאוששות", טוענים שם. אז היכן מדורגת ישראל והאם אנחנו באמת חיים בתוך בועה?
איציק יצחקי | (10)

מחירי הדירות בתל אביב גבוהים - כ-60 אלף שקל למ"ר בממוצע כשבשכונות במרכז ובצפון הישן המחיירם עולים על 70 אלף שקל למ"ר. אם מדובר במגדל יוקרה או דירות אחרי שיפוץ המחירים גבוהים יותר. בשדה דב המחיירם באזור 80 אלף שקל למ"ר ויש קונים.

האם  זאת "בועת נדל"ן"?  על השאלה הזו מנסים כלכלני UBS לענות במובן עולמי. הם עוברים על ערים מרכזיות בעולם ומפרטים את הסיכוי למחיירם בועתיים.

לפי הממצאים, מיאמי מציגה כעת את הסיכון הגבוה ביותר לבועת נדל"ן, אחריה טוקיו וציריך, אבל גם תל אביב נמצאת במקום טוב ברשימה. סיכון מוגבר לבועת דיור נמצא גם בלוס אנג'לס, טורונטו וז'נבה, אבל אם מסתכלים על השורה התחתונה, אז על פי הממצאים, סיכון הבועות בשוקי הדיור ירד עוד יותר השנה. 

 סיכון ממוצע לבועת נדל"ן בת"א - במקום ה-13 מבין הערים המרכזיות בעולם

אז מה עוד נמצא במדד והיכן מדורגת תל אביב? ובכן, נמצא שמחירי הדירות מותאמי-אינפלציה בערים המנותחות נמוכים כעת בממוצע בכ-15% לעומת אמצע 2022, אז החלו הריביות לעלות ברחבי העולם. עוד נמצא, כי עובד שכיר ממוצע יכול להרשות לעצמו 40% פחות שטחי מחייה מאשר ב-2021, לפני עליית הריבית העולמית - כלומר, שרבים מצמצמים את שטח הדירות שלהם בעקבות המצב הכלכלי.

טוקיו (Jezael Melgoza/UNSPLASH)

בסיכון גבוה. טוקיו (Jezael Melgoza/UNSPLASH)

באמסטרדם, סידני ובוסטון נרשם רק סיכון בינוני. באותה קטגוריית סיכון נמצאות, לאחר צמצום משמעותי בחוסר האיזון, פרנקפורט, מינכן והונג קונג, יחד עם תל אביב. נמצא כי מצוקת דיור גוברת, שהתבטאה בעליית דמי השכירות, סייעה לייצב שווקי דיור עירוניים רבים. דמי השכירות הריאליים עלו ב-5% בממוצע בשנתיים האחרונות וגברו על גידול ההכנסה ברוב המקרים.

מה קורה בתל אביב?

בעקבות ירידת הריבית ומצוקת דיור מתעצמת, מחירי הדירות הריאליים בתל אביב שילשו את עצמם בין השנים 2002 ל-2022. לדברי UBS, "עליית ריבית המשכנתא 'עצרה את הבום' של לפני שנתיים והביקוש עבר לשוק השכירות. כתוצאה מכך, המחירים הריאליים ירדו ב-10% עד סוף 2023. עם זאת, עסקאות דיור החלו להתאושש ב-2024 מחשש להחמצה, למרות חששות ביטחוניים".

  העלייה במחירי הדירות בת"א - מקום טוב באמצע; בהונג קונג המחיירם נפלו ב-10%

באמסטרדם, סידני ובוסטון נרשם רק סיכון בינוני. באותה קטגוריית סיכון נמצאות, לאחר צמצום משמעותי בחוסר האיזון, פרנקפורט, מינכן, תל אביב והונג קונג. ונקובר, דובאי, סינגפור ומדריד משלימות את הקבוצה הזו של ערים בעלות סיכון בינוני לבועות. דובאי רשמה את העלייה החזקה ביותר בציון הסיכון מכל הערים שנותחו.

על פי המדד, בסן פרנסיסקו שינו סיכון נמוך לבועת נדל"ן, וכך גם בניו יורק וסאו פאולו. באירופה, לאחר ירידות נוספות בציון המדד, גם לונדון, פריז, שטוקהולם ומילאנו נכנסות לקטגוריית הסיכון הנמוך. הסיכון לבועות בוורשה נותר נמוך גם כן. סאו פאולו מציגה את סיכון הבועה הנמוך ביותר מבין הערים המנותחות.

מחירי הדירות מותאמי-אינפלציה בערים המנותחות נמוכים כעת בממוצע בכ-15% לעומת אמצע 2022, אז החלו הריביות לעלות ברחבי העולם. קלאודיו סאפוטלי, ראש תחום הנדל"ן במשרד ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, מסביר: "הערים שרשמו את תיקוני המחירים החזקים ביותר הן אלו שהציגו סיכון גבוה לבועת נדל"ן בשנים קודמות". המחירים הריאליים בפרנקפורט, מינכן, שטוקהולם, הונג קונג ופריז נמצאים מתחת לשיאים שלאחר המגפה ב-20% או יותר. ונקובר, טורונטו ואמסטרדם רשמו ירידות מחירים חדות של כ-10% במונחים ריאליים.

בסך הכל, ארבעת הרבעונים האחרונים התאפיינו בעליית מחירי דיור מושתקת. אבל תיקונים חזקים נמשכו בפריז ובהונג קונג. לעומת זאת, במקומות המבוקשים של דובאי ומיאמי, מחירי הדיור עלו עוד יותר. כמו כן, בערים בודדות עם מצוקת דיור בולטת, כמו ונקובר, סידני ומדריד, המחירים הריאליים עלו ביותר מ-5% בהשוואה לשנה שעברה.

מצוקת דיור כגורם מייצב

כאמור, בממוצע, עובד מיומן בתחום השירותים יכול להרשות לעצמו 40% פחות שטחי מחיה מאשר ב-2021, לפני עליית הריבית העולמית. רמות המחירים הנוכחיות נראות רחוקות מלהיות בנות קיימא ברמות הריבית הגבוהות השוררות - במיוחד בשווקים עם שיעורי בעלות על בתים גבוהים. עם זאת, הרעה משמעותית במחיר הנגישות אינה גורמת בהכרח לתיקון מחירים.

תל אביב (גוגל מאפס)

בועה? עדיין לא. שכונת בבלי, תל אביב (גוגל מאפס)

נמצא כי מצוקת דיור גוברת, שהתבטאה בעליית דמי השכירות, סייעה לייצב שווקי דיור עירוניים רבים. דמי השכירות הריאליים עלו ב-5% בממוצע בשנתיים האחרונות וגברו על גידול ההכנסה ברוב המקרים. ברוב הערים המנותחות צמיחת השכירות אף הואצה בארבעת הרבעונים האחרונים. שום הקלה לא מגיעה מצד ההיצע, שכן ריביות גבוהות ועלויות בנייה מוגדלות הכבידו מאוד על בניית הדיור. היתרי הבנייה ירדו ברוב הערים במהלך השנתיים האחרונות.

במה אפשר להתנחם?

המומנטום בשוק הדיור צפוי להשתפר. עליית שכר הדירה תומכת בביקוש לבעלות על בתים באזורים עירוניים. ירידת שיעורי הריבית תעביר את היתרון בעלויות המשתמש בחזרה לקנייה. רוכשי דירות בפעם הראשונה יחזרו לשוק ככל שהמחיר משתפר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בוא נניח שהצלחת לקנות דירה בתל אביב, איפוא תחנה ? (ל"ת)
    אין חניה 29/09/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מחירי הדירות צרכים לרדת ב 70% על מנת להתחיל להיות שפויים לא לקנות דירות בישראל. (ל"ת)
    מחירי הדירות בישראל הבלוף של המאה 29/09/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קרטל הקבלנים בחסות אספני הדירות בממשלה עושקים את עם ישראל ביוקר מחירי הדירות .מחירי הדירות צריכים לרדת בלפחות 50%. (ל"ת)
    בישראל מחירי הדיור מההזויים בעולם 29/09/2024 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אשקלוני 27/09/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    דירות ישנות מתפוררות 3 מיליון דירות קטנות שלא שוות
  • 6.
    אני ואני 25/09/2024 08:04
    הגב לתגובה זו
    הממשלות שלא מגבילות וממסות. בעלי הבתים החזירים
  • 5.
    אוהל 24/09/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
    אני מחכה למחיר למשתכן,, אולי אני יזכה בעוד 10 שנים עם המזל שלי....אבל עדיין יותר זול מהשוק החופשי, בנתיים מקווה להכפיל את המיליון שלי בשוק ההון האמריקאי,, פשוט נותנים כסף ''בחינם'', לא כמו אצלנו למות כדי לעשות תשואה של אחוז ברבעון.
  • 4.
    אור 24/09/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    את כל החסכונות שלו על השתעבדות לבנק??? אנשים מסכנים בישראל
  • 3.
    בבר מהממד 24/09/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
    שכן שלי מנסה 4 שנים למכור דירה ולא מצליח ,הדירות בתל אביב לא נמכרות ,ושלא יספרו סיפורים ,מי שרוצה לחיות בפנטזיות וורודות שימשיך ,אזרחי ישראל ברובם לא יכולים להרשות לעצמם לשלם 80 k למטר ,מה גם שהמון ישראלים משקיעים בפורטוגל יוון קפסירין ,.אתם יכולים לחלום לקבל את הסכומים הללו ,תמשיכו לגור בבנייני פח רועשים
  • 2.
    אריק 24/09/2024 13:14
    הגב לתגובה זו
    למה? האם נמצא אח תואם לכתב מירקובסקי?
  • 1.
    ביפן אין ריבוי טבעי בכלל לכן המחירים לא יכולים לעלות (ל"ת)
    א-ב של נדלן 24/09/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.