כינוס ומכרזים: 8 דירות ובתים שמוצעים ממש עכשיו למכירה

Bizportal ליקט באמצעות אתר יפעת מכרזים נכסי מגורים המוצעים למכירה ומצא עסקאות דומות שנסגרו בקרבתם
לירן סהר | (1)

Bizportal ליקט באמצעות אתר יפעת מכרזים 8 נכסי מגורים המוצעים כעת למכירה במכרז או דרך כונס נכסים. כמו כן ליקטנו באמצעות אתר 'מדלן' עסקאות דומות שבוצעו לאחרונה בסביבתם או שמוצעים למכירה במחיר נקוב – זאת כדי להעריך את שוויו המשוער של הנכס הנמכר.

תל אביב

  • ברחוב בארי 36/44 מוצעת למכירה דירת 3.5 חדרים בקומה ה-11 עם חניה ומרפסת שמש הפונה לים. מועד אחרון להגשה – 8 באוקטובר. ברחוב פומבדיתא 14 נמכרה ביוני דירת 3.5 חדרים בשטח 75 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ב-3.275 מיליון שקל.
 

ראשון לציון

  • ברחוב תל חי 21 מוצעת למכירה דירת 2.5 חדרים, כניסה א' קומה ראשונה, מועד אחרון להגשה – 30 בספטמבר. באותו הבניין נמכרה ביוני דירת 2.5 חדרים בשטח 56 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, ב-1.13 מיליון שקל.
  • ברחוב חיל החימוש 18/4 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים בשטח 120 מ"ר, קומה א', מועד אחרון להגשה – 21 בספטמבר. ברחוב חיל התותחנים 22 נמכרה בינואר דירת 4.5 חדרים בשטח 110 מ"ר, קומה 3 מתוך 8, ב-1.687 מיליון שקל
 

חולון

  • ברחוב ארלוזורוב 117 בשכונת נווה רמז, מוצעת למכירה דירת גג 4 חדרים, קומות 4 ו-5  עם חניה ומרפסת גג. מועד אחרון להגשה – 30 באוגוסט. ברחוב קלויזנר מוצעת למכירה דירת גג 4.5 חדרים 100 מ"ר עם 100 מ"ר גג, קומה 3 מתוך 3, ב-1.79 מיליון שקל
 

זכרון יעקב

  • ברחוב המסיק 2 מוצע למכירה בית בן 7 חדרים בן שתי קומות ועליית גג. מועד אחרון להגשה – 5 בספטמבר. ברחוב מלכי יהודה מוצע למכירה בית 7 חדרים בשטח 220 מ"ר עם 140 מ"ר חצר ב-3.3 מיליון שקל.
 

אלעד

  • ברחוב חוני המעגל 29 מוצע למכירה קוטג' דו משפחתי. מועד אחרון להגשה – 7 בספטמבר. ברחוב רבנו תם מוצע למכירה בית פרטי 6 חדרים בשטח 180 מ"ר בן 2 קומות ב-3.1 מיליון שקל.
 

קדימה

  • ברחוב הערבה 4 מוצע למכירה בית דו משפחתי. מועד אחרון להגשה – 10 בספטמבר. ברחוב הקשת נמכר במארס קוטג' דו משפחתי, 188 מ"ר בן 3 קומות, ב-2.33 מיליון שקל.
 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חובה לקריאה 27/08/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    מורכב ומעניין
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.