היכן בארץ נרשם הזינוק ביותר בשכירות של דירות 4 חד' מ-2011?

סקר של יד2 גילה כי תל אביב היא העיר עם השכ"ד היקר ביותר העומד על 6,299 שקל
לירן סהר |

בשבוע שעבר הודיע שר האוצר, יאיר לפיד, כי הוא מתכוון להעלות הצעה בפני קבינט הדיור על פיה יוגבל שכר הדירה של דירות להשכרה בתל אביב ויוצמד למדד המחירים לצרכן. באתר יד2 ביצעו בדיקה מהו שכר הדירה הממוצע של דירת 4 חדרים בערים שונות בארץ בשלוש השנים האחרונות.

מהנתונים עולה כי דמי השכירות בתל אביב הם הגבוהים ביותר, כאשר שכר הדירה הממוצע בפברואר 2014 היה 6,299 שקל לחודש. אולם, כאשר בוחנים באילו ערים חל הגידול המשמעותי ביותר בשכר הדירה הממוצע בשלוש השנים האחרונות, עולה כי דווקא הפריפריה היא שהובילה את עליות המחירים. תל אביב הגיעה למקום ה- 4, עם עלייה של 10% בשכר הדירה הממוצע ב- 3 השנים האחרונות, כאשר באותו זמן מדד המחירים לצרכן עלה ב-5.7%, בנטרול מדד המחירים יוצא כי עליית המחירים בתל אביב בשלוש השנים האחרונות עומדת על 4.3% בלבד.

זינוק של 15% מ-2011

העלייה החדה ביותר במחירי השכירות היא בעכו, שם שכר הדירה המבוקש עבור דירת 4 חדרים בפברואר 2011 היה 2,478 שקל בממוצע לחודש, ואילו בפברואר 2014 הוא עלה ל- 2,850 שקל, עלייה של 15% בשלוש שנים. למקום השני בדירוג הגיעה בטבריה, בה נרשמה עלייה של 13% בדמי השכירות, כאשר שכר הדירה הממוצע עומד כעת על 2,467 שקל לחודש. העיר שהגיעה שלישית בדירוג העליות היא רמלה, עם גידול של 12% בשלוש השנים האחרונות. ירושלים מדורגת במקום ה- 9, שם שכר הדירה הממוצע לדירת 4 חדרים הינו 4,903 שקל ולפני 3 שנים הוא היה 4,530 שקל לחודש, עלייה של 8%.

יבין גיל-מור, מנכ"ל יד2, מסביר את הנתונים ואומר: "תל אביב הייתה ונותרה העיר המבוקשת בארץ למגורים בדירות שכורות. המחיר הגבוה של דירות להשכרה בתל אביב נובע כמובן מעודף ביקוש על היצע, ולכן גם עליית המחירים בעיר היא מתונה לעומת ערי הלוויין ובטח לעומת ערי הפריפריה. מחירי הדירות הגבוהים במרכז הארץ הביאו לנדידת הזוגות הצעירים לפריפריה, כך שגם שם נוצרו ביקושים גבוהים בהרבה מן ההיצע, מה שהביא לגידול המשמעותי במחירי השכירויות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.