נתוני התעסוקה של הלמ"ס: השכר הממוצע במשק באוקטובר - 8,555 שקלים

מדובר בעלייה של 4.3% ביחס לחודש המקביל אשתקד אך בירידה של 2.8% ביחס לשכר הממוצע בספטמבר
תומר קורנפלד | (6)

השכר בממוצע במשק בחודש אוקטובר עמד בחודש אוקטובר על 8,555 שקלים, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מדובר בעלייה של 4.3% במונחים שנתיים. במקביל, מפרסמת הלמ"ס כי באוקטובר נרשמה עלייה של 0.8% במספר משרות השכיר.

מדובר בירידה חדה של 2.8% בשכר הממוצע במשק ביחס לחודש ספטמבר. אז הסתכם השכר הממוצע במשק ב-8,803 שקלים. עם זאת, הירידה מוסברת בעיקר בעונתיות הנובעת מעונת החגים שחלה השנה בחודש אוקטובר וכללה מספר מועט של ימי עבודה.

הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מבוססת על עיבוד ראשוני של מדגם דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102. ברבעון שהסתיים בחודש אוקטובר עלה מספר משרות השכיר ב-0.8% לרמה של 2.976 מיליון, זאת בהמשך לצמיחה של 1.6% ברבעון שקדם לו (מאי-יולי).

את טבלאות השכר הובילו כמדי חודש עובדי חברת החשמל ומקורות שהשתכרו בחודש אוקטובר 20,270 שקלים. מדובר בירידה של 8.1% ביחס לחודש המקביל אשתקד. במקום השני ניצבים עובדי מגזר הפיננסים עם שכר ממוצע של 14,055 שקלים בחודש אוקטובר, עלייה של 2.6% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

סוגרים את הרשימה עובדי שירותי האירוח והאוכל עם שכר ממוצע של 4,192 שקלים ששכרים עלה ב-7.1% ועובדי השירותים הקהילתיים עם שכר של 5,666 שקלים בממוצע עם ירידה של 1.5%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 08/01/2012 16:38
    הגב לתגובה זו
    לכול שרי המיסים .....וישם עליהם פרעה שרי מיסים לענותם ...כן זה לא חדש .
  • ישראל 08/01/2012 17:31
    הגב לתגובה זו
    משכנתא ל15 שנה 2900ש" ח גן לילדה 2500ש" ח פרטי עד גיל ארבע בת שנתיים וועד בית 150ש" ח חשמל מים פאל' טלפון אינטרנט=700 ש" ח לחודש רכב= 1100 ש" ח בחודש כולל דלק ואחזקה וביטוח.. גז= 70 ש" ח פנאי /חופשה= 1500/2000 שנתי =180 ש" ח לחודש סה" כ - 7600 ש" ח....!!!!! משכורות נוספת חייב נכון האישה מרוויחה עוד 4000 ש" ח.... מכסה אוכל= 1400 ש" ח סופר פארם = 200 בגדים = 200 ש" ח חיסכון = 300 ש" ח... פנאי 150 ש" ח לחודש גומר את החודש 0 ש" ח....
  • אלי 09/01/2012 09:01
    הנה רעיון ב 138 שח תקח מורה פרטי בחשבון... או שאני אשלח אותך לכיתה א' שוב פעם ללמוד חיבור וחיסור!
  • 2.
    אני עם תואר שני לא מציעים לי 5500 ואין עבודות (ל"ת)
    עובדים על כולנו 08/01/2012 15:48
    הגב לתגובה זו
  • מזל שהדתיים לא רוצים לעבוד (ל"ת)
    ישראל 08/01/2012 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גרין 08/01/2012 15:10
    הגב לתגובה זו
    לשכר הממוצע אין הרבה משמעות, במיוחד במדינה בה פערי השכר עצומים. אז למה לא מפרסמים את השכר החציוני, ולמה התיקשורת אינה דורשת את הנתון מהל.מ.ס.?
פרופ' אמיר ירון בנק ישראל
צילום: wharton university of pennsylvania

"קיומו של שוק איגוח יעודד את התחרות בתחום האשראי"

כך אמר נגיד בנק ישראל, לפיו "זהו כלי שעשוי להיות משמעותי מאוד בתקופות משבר כדוגמת הקורונה". עוד הוסיף כי שוק איגוח יפנה לבנקים הון עבור הלוואות לעסקים קטנים ויאזן את הסטת הכספים של המוסדיים לחו"ל. ממה בכל זאת המליץ להיזהר?
איתי פת-יה |

"כלי האיגוח עשוי להיות משמעותי מאוד בתקופות משבר כדוגמת הקורונה בהן הרגולטור מעוניין לתמרץ את הבנקים להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים – בדגש על אלו עם רמת סיכון גבוהה יותר", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון בכנס של הבנק ושל הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שנושאו היה האיגוח ככלי לקידום האשראי בישראל. ירון הסביר כי בפעולת איגוח יזם מוכר נכסים המניבים תזרים (למשל משכנתא) לתאגיד ייעודי, שלצורך רכישת נכסים אלו מממן את העסקה באמצעות הנפקת אג"ח. מחזיקי אגרות החוב למעשה חשופים לסיכון הממוקד בנכסים המגבים בלבד, שהוא המקור הבלעדי לשירות החוב. מבנה העסקה יוצר בידוד כלכלי ומשפטי בין הנכסים המועברים בעסקת האיגוח לבין יתר הנכסים בבעלות היזם, פירט הנגיד. "הפלטפורמה המשפטית והתפעולית של איגוח עשויה להגדיל את מגוון הבטוחות עבור הלוואות מוניטריות וכך לשמש את הבנק המרכזי בהנגשת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במהלך משבר", אמר. ירון ציין ששוק האיגוח כמעט ואינו קיים בישראל, אך נמצא בשימוש נרחב בשווקים מובילים בעולם, ופיתוחו גם כאן יאפשר פיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה, שכן איגוח מאפשר לאגד תחת מכשיר אחד מספר רב של הלוואות, ואת אותו המכשיר לחלק ולמכור למספר רב של משקיעים. "בנוסף, נוצרים מספר 'טראנצ'ים' עם סיכונים שונים שיתאימו למשקיעים עם תאבון סיכון שונה. בכך יגדל בצורה ניכרת פיזור הסיכונים בשוק הכספים". עוד יתאפשרו פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי ומכאן ייתכן שלמערכת הבנקית יתפנה עוד הון שיוקצה למימון עסקים קטנים ובינוניים. במסגרת זאת, הסביר הנגיד כי שחקני תחום האשראי החוץ בנקאי "יוכלו כנראה כנראה להנות מפירות שוק האיגוח, ולגייס כספים בעלות נמוכה יותר לשם מתן אשראי לציבור ובכך גם להציע מחירים אטרקטיביים יותר". בהקשר זה, לפי ירון הדבר יטיב גם עם תחום הפינטק שיקבל תנופה מרפורמת הבנקאות הפתוחה ויתווספו אליו חברות נוספות.  "קיומו של שוק איגוח יאפשר לחברות הקטנות והחדשות שיקומו, להתחרות בשחקנים וותיקים בשוק, בכך שיאפשר להם להעניק אשראי בהיקפים גבוהים גם ללא החזקה בהון בסכומים גדולים", העריך. תולדה חיובית נוספת שהוא מונה מיצירת שוק איגוח הוא הוזלת מקורות המימון והרחבת אפיקי ההשקעה של המוסדיים בשוק המקומי, ואולי כך לאזן את הסטת הכספים לחו"ל. "בנוסף, חשוב להדגיש כי כלי האיגוח ישמש חברות ריאליות כמו חברות ליסינג, תשתיות רשויות מקומיות, ולא רק חברות פיננסיות", ציין הנגיד. איגוח הוא מכשיר פיננסי שהיה לו קרדיט נכבד במשבר הסאב פריים ב-2008, ועל כן ירון העלה בכנס גם את הסיכונים וציין מספר נקודות "שיש לשים לב אליהן בכדי שפיתוח שוק האיגוח יתבצע בצורה זהירה ואחראית, שלא תגרור חלילה תופעות שליליות כפי שראינו בהיסטוריה הלא רחוקה בארה"ב ואירופה". הראשונה היא ה-"True Sale": "אחד הסיכונים המרכזיים בעסקת איגוח הוא כי מכירת הנכסים לתאגיד הייעודי (SPE) לא יוכר באופן מלא", הסביר. "סיכון זה קיים הן עבור היזם והן עבור המשקיעים: עבור היזם, במידה שעסקת האיגוח אינה עסקת מכר-מלא, במקרה בו התזרימים מהנכסים המגבים לא יספיקו לכיסוי אגרות החוב מגובות הנכסים, יוכלו רוכשי אגרות החוב לתבוע אותו ואת נכסיו. עבור המשקיעים, במקרה של חדלות פירעון של היזם, במידה ועסקת האיגוח אינה עסקת מכר, אזי ייתכן שהנכסים המגבים יהוו חלק ממצבת הנכסים לשירות חובם של נושי היזם". "לגבי של נכסים מאוגחים ​אנחנו סבורים כי יש לאסור זאת באמצעות חוק. זאת, לאור הקושי בתמחור הסיכונים במכשיר זה והסיכון המערכתי שעלול לנבוע מכך. גם בעולם - הדירקטיבה האירופית אוסרת איגוח של נכסים מאוגחים למעט במקרים חריגים. עוד אנחנו ממליצים על חובת דיווח שוטפת על שיעור הסיכון שמחזיק היזם. כך, החשש מפגיעה בתמחור ניירות הערך יתמרץ את היזם להחזיק בשיעור הסיכון הקבוע בחוק לכל אורך חיי העסקה, והמידע הקיים אצל המשקיעים יהיה מעודכן ככל האפשר". "לצד אלה, כתוצאה ממידע א-סימטרי בין היזם ובין ציבור המשקיעים בנוגע לסיכונים הנובעים מהנכסים המגבים עלול להיווצר כשל שוק. לכן, בכדי למנוע העברת נכסים מסוכנים במיוחד בתהליך האיגוח על היזם להשאיר אצלו ולהחזיק חלק מהתיק המאוגח בידיו". המפקח על שוק ההון, ד"ר משה ברקת גם כן תמך בפיתוחו של שוק איגוח מקומי ואמר "אנחנו חושבים שיש לקדם במהירות האפשרית את חוק האיגוח על מנת להרחיב ולשכלל את שוקי ההון והאשראי המקומיים והיצע המוצרים בהם. אנחנו מכוונים גם לשוק הלא סחיר ולא רק לשוק הסחיר. המטרה העיקרית שלנו היא הרחבת  שוק האשראי הישראלי והבאתו לסטנדרטים המקובלים בחול". עוד הוסיף "זו מטרה חשובה הן למשק והן עבור החוסכים. קידום ופיתוח השוק צפוי להוביל להרחבת היקף ההשתתפות של גופים מוסדיים בתחומי האשראי, וגיוון סט הכלים לניהול ותמיכה בהון כנגד סיכונים לטווחי זמן שונים. כבר השנה רשות שוק ההון נקטה צעדים לקידום הנושא, בעדכון דרישות ההון בהתאם למקובל באירופה, ומתן רישיונות לשחקנים חדשים בתחומי שירותי האשראי לשם הגברת התחרות. הרשות תמשיך לפעול ולקדם את שוק האשראי בישראל הן באמצעות כלי האיגוח והן באפיקים נוספים". בשולי דבריו בכנס דיבר הנגיד ירון על שוק הריפו: "במהלך העשור האחרון השוק לא התפתח בישראל, בעיקר על רקע מצב הנזילות במערכת הפיננסית. בעת הזו נראה כי ייתכן וישנם תנאים טובים יותר לפיתוח שוק הריפו. אמנם מצב הנזילות לא השתנה אך במהלך משבר הקורונה בנק ישראל ביצע עסקות ריפו מול כל הגופים המוסדיים העיקריים ופעילות זו תרמה להבנת השוק לגבי הצורך בכלי גם בימי שגרה".