בשנים האחרונות, נדמה כי זירת המסחר העולמית שינתה את פניה לבלי היכר. לאחר שנים רבות של מסחר פיזי, שהכריח את הקמעונאים להפעיל חנויות ואת הקונים לצאת מהבית ולהגיע אליהן, אנו עדים למצב בו מרבית הצרכנים בעולם זונחים את הרגלי הקנייה המסורתיים שלהם ועוברים לרכישה מקוונת.

למרות שמדובר במגמה כלל עולמית, נדמה כי בישראל הטרנד הזה תפס במיוחד. קניות באמצעות חנויות אינטרנטיות, בקניונים מקוונים או בזירות מסחר כמו אמזון, איביי, עלי אקספרס וכו', הפכו לדבר טבעי ויומיומי אצל מרבית האוכלוסייה. הישראלים קונים, מוכרים וסוחרים בכל העולם. מה שהסוחרים הישראלים לא תמיד יודעים זה שחלק מהפעולות הללו מציבות אותם בסטטוס בעייתי מול רשויות המיסים.

בכדי להבין את סדרי הגודל; הערכות שונות מדברות על כך שהיקף שוק המסחר האלקטרוני בישראל נע בין 16 ל-20 מיליארד שקל ובפועל יש בנמצא אלפים רבים של ישראלים הפעילים בתחום, המייצרים הכנסות באמצעות רשת האינטרנט, אם במקביל לעבודה אחרת ואם בלעדית בתחום זה. סכום זה אולי נשמע לא גבוה, אך מדובר בשוק שצומח באופן מאסיבי מדי שנה, בעשרות אחוזים, בישראל כמו גם בעולם.

כאן ועכשיו: הפלטפורמה המושלמת לישראלים

שווקים וענפים שלמים כבר "נכבשו" על ידי זירות מסחר אינטרנטיות. הלבשה והנעלה, אביזרי אופנה, אלקטרוניקה, תיירות, ספרים, מתנות, צעצועים - כל אלה שינו את הרגלי הצריכה שלנו, ולמרות גודלה - ישראל כבר נחשבת כיום לאחת המדינות המתפתחות ביותר בתחום זה, בוודאי אם מסתכלים על הנתונים "לפי נפש". הישראלי, קונה, מוכר, סוחר, והכל באופן מיידי, "כאן ועכשיו", בפלטפורמה שכאילו הותאמה לטמפרמנט של רובנו.

• שוק האופנה ברבעון חלש; קסטרו הפסידה 26 מ' ש', על הכנסות של 302 מ' ש'
• "בסוף השנה נסתכל למשקיעים בלבן של העיניים ונאמר 'המשביר עסק מצליח עם עתיד'"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, נדמה כי המהירות בה מתפתחים אפיקי מסחר אלקטרוניים חדשים, מערכי השיווק אותם מייסדים אתרי מכירות בעולם ואמצעי התשלום המגוונים העומדים לטובת אותם אתרים והמשווקים שלהם, מעמידה אתגר בפני רשויות המיסים.

בעבר, בכל הנוגע למטבע הדיגיטלי ביטקוין למשל, נדמה כי המציאות השיגה את רשות המיסים, שמצאה עצמה "לומדת" את הטכנולוגיה ואת השלכותיה לאחר שכבר הייתה בשוק. זו חכמה קטנה להתעורר לאחר מעשה, וחכמה גדולה יותר לחזות פני עתיד. גם כאן חשוב שרשות המיסים תקדים תרופה למכה, תגבש עמדה ותייצר הסברה נרחבת יותר בטרם תנקוט במבצעי אכיפה.

שיטת ה"דרופשיפינג" פופולארית בקרב הישראלים

הדברים רלוונטיים במיוחד בכל הנוגע לשיטת ה"דרופשיפינג" (Dropshipping), שתופסת תאוצה גדולה מאוד בקרב הישראלים. למעשה, מדובר בשיטת מכירה בה הסוחר מוכר סחורה שלמעשה לא נמצאת ברשותו. קיימים ברשת לא מעט יצרנים או ספקים המציעים שלל מוצרים במחירים זולים מאוד, לרוב מתחת למחיר השוק. צריך ליצור קשר עם היצרנים והספקים הללו, להציע את המוצר שלהם למכירה במחיר גבוה יותר, ורק אם מישהו קונה ממך את המוצר (לרוב, בחנויות מוכרות יותר).

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

כך, אתה מזמין את המוצר מהספק הזול עימו אתה בקשר, ונהנה מפער התיווך, ללא חשיפה, ללא מושכר, ללא עובדים, ללא אשראים בנקאיים וללא מלאים - אותם אתה כבעל עסק אמור להחזיק במחסנייך. כך, נחסכת כל ההתעסקות הלוגיסטית המייגעת באחסון המוצר, אחזקתו במלאי, אריזתו ושליחתו לקונה.

לפי הערכות שונות, המסחר בדרך הזו מגיע היום עד כשליש מכלל המסחר ברשת. עם זאת, מרבית העוסקים בתחום הם צעירים, לא היו בעלי עסק מעולם, אינם מכירים כלל את עולם המס, מרביתם אף פעילים בתחום באמצעות מחשבם הנייד ובשל כך עושים לעיתים טעויות שמקורן בתום לב, כמו גם בחוסר ניסיון וידע. חלק מאותם צעירים מגלה עד מהרה כי התנהלות של שעתיים יעילות ביום, בעלות של שתי כוסות קפה הפוך, מייצרות להם הכנסה העולה עד מהרה על הכנסת אביהם המלומד העובד כשכיר במשרה בכירה על פני עשרות בשנים.  

אין עולם "נטול מס"

המדינאי, הדיפלומט והסופר האמריקאי בנג'מין פרנקלין אמר פעם: "בעולם הזה לא קיים דבר ודאי, מלבד מוות ומיסים". העוסקים בתחום הזה, שיש שיכנו אותם "מתווכי מסחר מקוון", מחויבים וכפופים לחוקי המיסוי השונים הקיימים בישראל. כך שכמו כל עוסק אחר עליהם לשלם מס ומע"מ כחוק, לנהל ספרים בהתאם להוראות מס הכנסה ולדווח על הכנסותיהם לרשויות המס.

לתחושתי, רשות המיסים צריכה להשקיע יותר בהסברה מאשר הנהוג כיום, אם במכללות המכשירות את הצעירים המתמחים בתחום ואם במסגרות אחרות וזאת מאחר ורבים מאותם סוחרים מגיעים אלינו כאשר הם אינם מבינים על מה עליהם לדווח ועל מה לא – וזה עשוי להעמיד אותם בסכנה להליך פלילי. חלקם גם אינם מבינים שהתנהלות נכונה מול רשויות המס תועיל להם, ותאפשר לחסוך עלויות ולמקסם רווחים.

מדינת ישראל היא מדינה יזמית וטכנולוגית מאוד, וראוי שהרשויות השונות יהיו ערוכות לסוגי פעילות אלה. אנו מקדימים את העולם בהרבה דברים, וכדאי שגם רשויות החוק במדינה יחזיקו בעמדות מגובשות שמקדימות את זמנן. נכון שאי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש – אך אל לנו להישען על אמירה זו.

על רשות המס לפעול לחינוך הנוער ובכלל, כי אין בנמצא עולם "נטול מס" וכי גם התנהלות וירטואלית, ברשת האינטרנט, באמצעות חברות זרות ומטבעות דיגיטליים, מחייבים הנהלת חשבונות מסודרת, דיווחי אמת ותשלום מס בהתאם. כך, נהיה אור טכנולוגי וחוקי לגויים.

הכותב הוא עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'