התחרות על התקווה החדשה של חולי הטרשת הנפוצה
לאחר ירידה של 10% במכירות אשתקד, תרופת הדגל של טבע מפנה את הבמה לתרופות מהפכניות חדשות שהושקו בשנים האחרונות
שוק התרופות לטרשת נפוצה הפך בשנים האחרונות לשוק תחרותי במיוחד. למגמה זו תרמו בעיקר השקות של תרופות חדשניות לטיפול במחלה וכניסתן של גרסאות גנריות לתרופה קופקסון, שהייתה בעבר הבחירה המובילה של הרופאים לטיפול קו ראשון במחלה.
למזלה או לזכותה של טבע יאמר, שהיא נהנית מנאמנות גבוהה במיוחד של החולים לקופקסון, שלא ממהרים לעבור לתרופות מתחרות. נאמנות זו הביאה לכך שעל אף כניסתם של מוצרים חדשים הניתנים דרך הפה (אוראליים) ולא בהזרקה כמו הקופקסון, תרופת הדגל של טבע עדיין נמכרת במיליארדי דולרים.
הכנסות טבע ממכירת הקופקסון הסתכמו אשתקד בכ-3.8 מיליארד דולר, ירידה של 10% לעומת 2016. בטבע מסבירים שעיקר הירידה נובעת מתחרות גנרית – תחרות שצפויה להחריף עם האישור שניתן למומנטה (סימול: MNTA) לשיווק התרופה גלטופה, גרסה גנרית נוספת לקופקסון 40 מיליגרם של טבע.
במקביל לתחרות הגנרית, טבע נאלצת להתמודד עם העובדה שהקופקסון כבר אינו הבחירה המועדפת על הרופאים לטיפול בחולים שלא קיבלו טיפול קודם בטרשת נפוצה. למעשה, בקרב על החולים חדשים, הקופקסון נותר הרחק מאחור, כשהוא מפנה את הבמה לתרופות מהפכניות חדשות שהושקו בשנים האחרונות.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק צפוף במיוחד
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון, שאמורה להגן על גופינו מזיהומים שונים כמו חיידקים ונגיפים שונים, תוקפת בטעות את מעטפת המיאלין במערכת העצבים. הפגיעה במיאלין, שתפקידו להגן על תאי העצב ולהאיץ את העברת המידע בין תאי עצב שונים, גורמת לפגיעה בתנועה, הפרעות ראיה, נימול וחולשה בגפיים, ועוד.
עד לפני כשנה כל התרופות שהושקו לטיפול בטרשת נפוצה, היו להתוויה של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting multiple sclerosis - RRMS), מחלה המתבטאת בתקופות בהן יש התפרצות של התסמינים (התקף) ולאחריהם, הקלה משמעותית בתסמינים ואף היעלמותם.
עובדה זו הפכה את שוק התרופות לטרשת נפוצה לשוק צפוף במיוחד עם הופעתן של תרופות חדשניות לטיפול במחלה: בשנת 2010 אושרה בארה"ב התרופה גילנייה, שפיתחה נוברטיס (סימול: NVS) וסיפקה אפשרות טיפולית אוראלית לחולים בטרשת נפוצה; שלוש שנים לאחר מכן התחרות גברה, כשמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לשיווק שתי תרופות אורליות נוספות - אובג'יו של סאנופי-ג'נזיים (סימול: SNY) וטקפידרה של ביוג'ן (סימול: BIIB); ב-2013 אושרה גם התרופה למטרדה, שניתנת בעירוי ומאפשרת טיפול של 8 ימים בלבד בשנתיים, אך עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
הזדמנויות השקעה
התחרות הרבה בשוק ה-RRMS מונעת צמיחה משמעותית של כל אחת מהשחקניות הפועלות בשוק. אולם בשנה האחרונה נראה שנפתח שוק חדש שעשוי לספק הזדמנויות השקעה בשוק הטרשת הנפוצה – תרופות לטיפול בטרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית (primary progressive multiple sclerosis - PPMS). מדובר בקבוצה קטנה יחסית מכלל חולי טרשת נפוצה, שסובלים מרגע האבחון הראשוני מהחמרה מתמדת של התסמינים לאורך הזמן.
במרץ 2017 נרשמה היסטוריה כשה-FDA אישר לראשונה תרופה לטיפול ב-PPMS לאחר שתוצאות ניסוי שלב 3 בתרופה אוקרוואס (Ocrevus), שפיתחה רוש ג'ננטק (סימול: RHHBY), הראו שטיפול בתרופה מפחית ב-24% את הסיכויים להידרדרות ברמת הנכות של החולים לעומת חולים שטופלו בפלסבו.
התרופה אושרה גם לטיפול ב-RRMS, לאחר שהצליחה להפחית בעד כ-47% את ההתקפים בהשוואה לחולים שטופלו בתרופה המתחרה רביף, כך שהיא מהווה אפשרות טיפול נוספת לחולים במחלה. יתרון נוסף של התרופה של רוש היא במתן התרופה הניתנת בעירוי: הטיפול הראשוני ניתן פעם בשבוע למשך שבועיים, כשכל עירוי נמשך שעתיים וחצי; לאחר מכן המטופל נדרש לעירוי אחת לחצי שנה, כשכל עירוי נמשך 3.5 שעות.
התרופה אוקרוואס היא נוגדן לחלבון CD20 שנמצא על מעטפת תאי B של המערכת החיסונית – תאים שמעודדים את תאי ה-T לתקוף את המיאלין. מאחר והתרופה אוקרוואס אושרה גם לטיפול ב-RRMS, רוש בחרה להשיק את התרופה במחיר תחרותי במיוחד וטיפול שנתי בתרופה יעלה 65 אלף דולר. לשם השוואה, עלות טיפול שנתי בטקפידרה של ביוג'ן, התרופה האוראלית הנמכרת ביותר לטיפול בטרשת נפוצה, עומדת על כ-83 אלף דולר.
הבחירה של רוש לחדור לשוק הטרשת נפוצה במחיר נמוך מהמתחרות השתלמה: הכנסות התרופה הסתכמו אשתקד בכ-930 מיליון דולר, סכום שזיכה את אוקרוואס בתואר התרופה הנמכרת ביותר (במונחים דולרים) מבין התרופות שהושקו ב-2017. הכנסות רוש ממכירת התרופה צפויות לצמוח משמעותית גם ב-2018, זאת לאחר שבינואר השנה האוקרוואס אושרה לשיווק גם באירופה.
קרב על שוק של 5 מיליארד דולר
היעילות הקלינית של התרופה והעובדה שאוקרוואס היא התרופה היחידה שאושרה לטיפול ב-PPMS הביאה את האנליסטים להעריך שהתרופה תהפוך לתרופה הנמכרת ביותר לטרשת נפוצה ותגיע בשיא להכנסות שנתיות של כ-5 מיליארד דולר.
מוקדם יותר החודש נראה שקמה לרוש מתחרה פוטנציאלית, לאחר טי.ג'י תרפיוטיקס (סימול: TGTX) פרסמה תוצאות מניסוי קליני שלב 2 שערכה בתרופה אובליטוקסימאב (Obinutuzumab) בחולי טרשת נפוצה.
מתוצאות הניסוי עולה כי לאחר 24 שבועות של טיפול נרשמה ירידה של 100% בכמות הנגעים הפעילים במוח (Gd-enhancing T1 lesions). יתרה מכך, בקרב 39 מתוך 40 (97.5%) מהחולים שהשתתפו בניסוי לא נרשמו התקפים לאחר 24 שבועות של טיפול.
התרופה אובליטוקסימאב היא נוגדן ל-CD20, בדומה לתרופה של רוש, כך שהיא צפויה להוות תחרות ישירה לאוקרוואס. ניסוי שלב 2 שערכה טי.ג'י כלל גם זרועות טיפול בהם ניתן העירוי במשך שעה אחת (לעומת 3.5 שעות בתרופה של רוש), כך שרופאים וחולים עשויים להעדיף אותה על התרופה המאושרת לשיווק, זאת בהנחה שטי.ג'י תצלח את המסלול הארוך עד לקבלת אישור השיווק לתרופה.
עם זאת, בסופו של יום ההצלחה של טי.ג'י תקום ותיפול על יעילות התרופה. אם התרופה לא תמצא יעילה מהתרופה של רוש, סביר להניח שחולים ורופאים יעדיפו את התרופה אוקרוואס, גם אם תקופת העירוי ארוכה מזו של התרופה של טי.ג'י.
לא רק לטרשת נפוצה
טי.ג'י נסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק של כ-837 מיליון דולר, כך ששווי השוק שלה אטרקטיבי במיוחד עבור חברה שתרצה לרכוש אותה או אף למסחר את התרופה שלה לטיפול בטרשת נפוצה. למעשה, כל החברות הפועלות היום בשוק למחלה הן מועמדות פוטנציאליות לרכישת הזכויות על התרופה.
גם רוש, שהתרופה של טי.ג'י מהווה את האיום הממשי ביותר על הכנסות שנתיות של 5 מיליארד דולר, עשויה לפתוח את הארנק כדי למנוע תחרות עתידית לתרופת הבלוקבסטר שלה.
טי.ג'י לא קופאת על השמרים ובזמן שהיא עורכת ניסוי שלב 3 בחולים בטרשת נפוצה, מתבצע גם ניסוי שלב 3 בקומבינציה הכוללת את התרופה אובליטוקסימאב, בחולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) ובחולי לימפומה שאינה הודג'קין (NHL).
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 2.ניסים 20/02/2018 09:53הגב לתגובה זומאמר מענין שפותח צוהר לתחום חדש עם פוטנציאל.
- 1.שניר- תכבד אותנו הקוראים במעט מתובנותך על טבע. תודה (ל"ת)קורא 18/02/2018 23:27הגב לתגובה זו
- שניר הנדלר 20/02/2018 11:23הגב לתגובה זואני חושב שטבע צריכה להמציא את עצמה מחדש, וזה לא פשוט. מי שעוקב אחר הניתוחים שלי כאן בוודאי מבין לאן הייתה יכולה להגיע טבע, אם היא הייתה משתמשת בכספי הענק שהושקעו באקטביס לצורך רכישות של כמה חברות במיליארדי דולרים בודדים כ"א. בכל מקרה, זו חוכמה בדיעבד. אני חושב שבסופו של יום, טבע עוד תהנה מהרכישה ולא הייתי מזלזל בתרומה של אקטביס לצמיחה העתידית של טבע. מי יודע מה היו תוצאות מכירות הגנריקה של טבע לולא רכישות אקטביס.... כעת, טבע תידרש לשנה-שנתיים של רה-ארגון והורדת נטל החוב, אך לאחריהן היא תוכל לחזור לרכוש חברות מקור קטנות. מקווה שהיא תשכיל לעשות זאת, כי אני לא חושב שצנרת התרופות הקיימת שלה אטרקטיבית מספיק.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
