3 הדברים שמשפיעים כעת על השווקים

בנק ישראל בחר להותיר את הריבית ללא שינוי, וזאת בזמן שבארצות הברית נערכים לעליית הריבית שככל הנראה תתרחש באמצע דצמבר. התשואות בארצות הברית כבר נגעו ב-2.4% אבל חזרו מעט אחורה מאז, ובינתיים, הכלכלה העולמית צפויה להיתקל בלא מעט אירועים משמעותיים

גלעד גרומר | (2)

השווקים תנודתיים ויוצרים לא מעט אתגרים למשקיעים ולמנהלי ההשקעות. לכן, חשוב לסמן מרכיבים חשובים אשר יסייעו לצורך קבלת החלטות השקעה בתקופה הקרובה. להערכתנו, ישנן שלוש נקודות שעשויות להיות קריטיות למשקיעים באיגרות החוב והמניות.

1. האם ייתכן שדווקא דונלד טראמפ יחזיר את השפיות לכלכלה?

הדבר החיובי ביותר שקרה בשווקים, להערכתנו, מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית הוא השינוי הפסיכולוגי האדיר בציפיות המשקיעים. מאז המשבר הפיננסי של 2008, עשו הבנקים המרכזיים כל שביכולתם על מנת לייצב את הכלכלות ולתמוך בשווקים. חבילות ההרחבה כללו ריבית אפסית, לעיתים גם שלילית, הדפסת כסף ורכישת נכסים פיננסים בבורסה.

אחד החששות המרכזיים של המשקיעים היה שארגז הכלים של הבנקים המרכזיים התרוקן ובמצב של הידרדרות כלכלית, "הקסמים" המוניטאריים כבר לא יעבדו. מעבר לכך, גם כשהבנק הפדראלי של ארצות הברית רצה כבר להעלות ריבית, הוא לא ממש יכל, שכן העלאת ריבית עלולה הייתה להחזיר את הכלכלה למיתון.

אולם מאז בחירתו של טראמפ, ייתכן ופני הדברים עומדים בפני שינוי. הדיבורים על בניית ארצות הברית מחדש הצליחו להלחיץ אפילו את ג'נט יילן, יו"ר הפד, שפתאום גילתה שלפעמים באמת "צריך להיזהר ממה שמבקשים". בעדותה בקונגרס אמרה יילן שכלכלת ארצות הברית הייתה צריכה יותר את ההרחבה הפיסקאלית לפני שנה או שנתיים מאשר היום. 

להערכתנו, השינוי הפסיכולוגי בציפיות המשקיעים והבנקים המרכזיים הוא ההישג הכי גדול של טראמפ עד כה. החששות שהעלאת הריבית תוביל למיתון התחלפו בציפייה להאצה בצמיחה למרות האפשרות שהריבית תעלה. השינוי הפסיכולוגי בציפיות המשקיעים עשוי לאפשר לפד להעלות את הריבית לעבר היעד שלו, ולאחר שנים ארוכות של ריביות אפסיות שמייצרות בועות ופוגעות בחוסכים לפנסיה, נראה חזרה הדרגתית לרמה נורמלית. בנסיבות אלו, ייתכן שבאופן אירוני דווקא המועמד שנחשב בעיניי וול-סטרייט לדמות המתאימה לסדרת ריאליטי, יחזיר את השפיות לעולם הכלכלי.

2. האפשרות שההרחבה הפיסקאלית בארצות הברית תתפשט גם לאירופה

תסריט כזה הוא תסריט ה"בוסט" של הכלכלה. להערכתנו, בהחלט ייתכן מצב שבו בדומה להדפסות הכסף והריבית השלילית, נראה התפשטות של ההרחבה הפיסקאלית מארצות הברית לאירופה. תסריט כזה אפשרי במידה והגרמנים, שהיום תומכים במדיניות הצנע, ישתכנעו במה שמריו דראגי, יו"ר הבנק האירופאי המרכזי, מסביר להם, שהרחבה פיסקאלית היא הצעד המשלים המתבקש למדיניות המוניטארית המרחיבה. להערכתנו, התממשות התסריט הזה עשויה להוביל לצמיחה כלכלית מואצת ולרמת תשואות גבוהה יותר.

3. בדרך למעלה אנחנו עוברים באיטליה

זו נקודת הציון הקרובה ביותר. הסיכון העיקרי לתסריט האצת הצמיחה טמון באירופה, וכבר ביום ראשון הבא (ה-4 בדצמבר) צפוי משאל עם שעלול לחשוף מדרון חלקלק שיוביל ליציאתה של איטליה מאירופה. המשאל שעוסק בעניין טכני לכאורה של העברת סמכויות בין גופי הממשל, הפך לאישי בכך שראש הממשלה המכהן רואה בו הצבעת אמון. הפעם, בניגוד לסקרים שהיו טרום הברקזיט והבחירות בארצות הברית, הצפי הוא לניצחון לאלו שמתנגדים לזרם המרכזי המכהן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם ניקח את התוצאות צעד קדימה לעבר התפטרות ראש הממשלה הנוכחי וכניסה לתקופת בחירות, אזי קשה להתעלם מכוחה העולה של מפלגת חמשת הכוכבים שכרגע נראית כמועמדת המובילה להרכבת הממשלה הבאה. לאלו שתוהים מהו החלק המרכזי במצע של מפלגת הימין הזו, אז התשובה היא התנתקות מהאירו. הבעיה של איטליה חמורה ביותר שכן מדובר במדינה עם יחס חוב תוצר של 132% ומערכת פיננסית אשר זקוקה לגב של הבנק האירופאי המרכזי. נציין שבאפריל צפויות בחירות גם בצרפת וסביר שגם שם הבדלנים יתחזקו.

בשלב זה קשה לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות באיטליה והאם ראש הממשלה המכהן יקיים את דבריו ויתפטר במידה ויפסיד, אבל סביר להערכתנו שלקראת המשאל, חוסר הוודאות יקבל ביטוי בירידת תשואות באיגרות החוב, לכן, אנו מעריכים כי ייתכן והיום נוצר חלון הזדמנויות חיובי בשוק איגרות החוב בכלל ובמח"מ הבינוני-ארוך בפרט. כמובן שזכייה של ראש הממשלה או הפסד דחוק שיאפשר לו להישאר בתפקיד יגדילו להערכתנו את הסבירות לתרחיש האצה בצמיחה, מה שיוביל בחזרה את התשואות כלפי מעלה. מי שלא מעוניין לקחת את הסיכון הזה, יכול לקחת פוזיציה קצרת טווח ולסגור אותה לפני התוצאות האמתיות של משאל העם.

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מריו ולואיג'י 04/12/2016 09:50
    הגב לתגובה זו
    המצע של 5 הכוכבים לא מדבר בכלל על יציאה מהגוש או מהאיחוד. איך זה החלק המרכזי אם הוא לא קיים בכלל???
  • 1.
    יוסי 29/11/2016 18:59
    הגב לתגובה זו
    עם כל התחזיות אומרות שתהיה העלאת ריבית בארה"ב ממש בקרוב, לא יהיה נכון לצאת עכשיו ולחזור לירידות שלאחר היציאה?
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.