המאבק בפשיעה פיננסית אינו רק עניינן של הרשויות
משרד המשפטים האמריקני מנהל לאחרונה חקירת הונאה נגד פיאט-קרייזלר בנוגע לניפוח נתוני מכירות הרכב של החברה וזיוף נתונים. ובישראל, רק לפני כמה שבועות נחשף חשד להונאת ענק בבורסה ליהלומים בהיקף של 60 מיליון דולר שעלול להוביל לקריסת חברות, ולאחרונה עלתה לכותרות גם פרשת עדי צים המואשם בעבירות מרמה, מס והלבנת הון ועל פי החשד סייע לחברות כוח אדם קטנות להלבין עשרות מיליוני שקלים שהוצאו מקופת המדינה.
היקף הפשיעה הפיננסית בחברות פיננסיות ברחבי העולם, רק בעשור האחרון מוערך בהרבה יותר ממאה מיליארד דולר. בדרך כלל חולפת תקופה של שנתיים וחצי מביצוע הפשיעה ועד לגילויה. הפשיעה הפיננסית כוללת הונאות, הלבנת הון, מעילות פנימיות, התחזות לאחר, זיוף, סחיטה, קבלת דבר במרמה, שוד , ביצוע עסקה לא מורשה, פגיעה בפרטיות ועוד.
בישראל, היקף ההונאות בעשר השנים האחרונות, הן בבנקים והן בחברות ביטוח, גדול ממיליארד ש"ח. בעקבות אחת המעילות הפנימיות המפורסמות ביותר, שבוצעה על ידי עובדת במשך 5 שנים(!), קרס בישראל הבנק למסחר בשנת 2002, לאחר יותר מ-65 שנות פעילות, כשהוא זונח את לקוחותיו מודאגים וכועסים.
מלבד הנזק העצום שהן גורמות לשורת הרווח, יש לפשעים פיננסיים בכלל ומעילות פנימיות בפרט השלכות דרמטיות על ארגונים עסקיים, לרבות המשך קיומם. המשטרה וגורמי אכיפה אחרים אינם יכולים להחליף גופים עסקיים בשמירה על עצמם. לכן, כל הגופים העסקיים צריכים להתייחס ברצינות רבה למאבק בפשיעה הפיננסית ולו רק כדי לשרוד.
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- זאת האישה שגנבה 100 מיליארד דולר בהונאה מתוחכמת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השיטות המשמשות כיום לאיתור פעולות חשודות בפשיעה פיננסית נבחנו בסקר של ACFE ונמצא כי ב-42% מהמקרים, גילוי הפשיעה היה ע"י הלשנות, 16% התגלו ע"י סקרים ניהוליים, 14% ע"י ביקורת פנים ו- 7% התגלו בגלל טעות של הפושע. רק 4% מהפשעים הפיננסים התגלו באמצעות ניטור יומיומי של המערכים הארגוניים.
על רקע היקף נזקי הפשיעה הפיננסית והסיכון לעצם קיומו של הארגון, מדובר בממצאים שהם לא פחות מדרמטיים: ארגונים לא עושים די כדי לאתר פשיעה פיננסית!
המאבק בפשיעה פיננסית איננו רק עניינן של הרשויות. הפשיעה משפיעה בכל רחבי הארגון העסקי. לעיתים, הנזק הכספי מהונאה חיצונית או מעילה פנימית הוא כה גדול, שגופים עסקיים פשוט קורסים. האחריות לאיתנות הגוף העסקי היא נחלת ההנהלה הבכירה אשר מחויבת לחזק את התהליכים הפנימיים ואת מערכות הבקרה של הארגון על מנת למנוע פעילות של פשיעה פיננסית ככל האפשר.
יתר על כן, לקוחות יעדיפו חברות המחויבות לשמור עליהם מפני פשיעה פיננסית, מנהלות בקרות, מבצעות חקירות ופועלות באופן אקטיבי כדי לשמור על רכושם, פרטיותם, כספיהם ואף עליהם עצמם. חברות שתזנחנה את המאבק בפשיעה פיננסית תמצאנה את עצמן מחוץ לתחרות וללא לקוחות מקבוצת האוכלוסייה התמימה.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...
לצד מניעת הפשיעה הפיננסית בשיטות הקיימות, יש כיום יכולת וצורך להחדיר טכנולוגיות עתירות ביצועים כדי לזהות במדויק את הפשיעה הפיננסית הבאה לפני שתתרחש השפעה מהותית על הארגון. במרבית הארגונים קיימים נתונים בהיקף אדיר. יחד עם אנליטיקה מתקדמת ויישום שיטות איתור וחקירה מתקדמות הזמינות כיום, אפשר לקבל ערך רב מהמאבק בפשיעה הפיננסית. ארגון שלא יפעל במאבק בפשיעה פיננסית ייתפס בקרב לקוחותיו הקיימים כחסר אחריות וזרם הלקוחות החדשים - מהסוג שאותו יעדיף הארגון - עלול להצטמצם עד שיעלם כליל.
הכותב הוא מנהל תחום סיכונים ב-SAS ישראל

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.