מועדון קומפורט 13 נתבע בגין אפלייה על רקע צבע עור
תומר המלי (20) חייל יליד ברזיל, אשר הוזמן על-ידי מועדון "קומפורט 13" בתל-אביב, לחוג את יום הולדתו ה-20 במועדון, לא הורשה להיכנס למועדון, בשל צבע עורו הכהה, ומבקש היום מבית המשפט לחייב את המועדון ובעליו, לפצותו.
אתמול (ב') הגיש מר תומר המלי, המיוצג על-ידי עוה"ד אליה צונץ ואביטל ויזל ממשרד ש. הורוביץ ושות', תביעה לבית המשפט השלום בתל-אביב - יפו, נגד מועדון "קומפורט 13" בתל-אביב ונגד בעליו ומפעיליו, מר שמעון ברק ומר מיכאל ברק, בה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לפצות את תומר בגין נזקיו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב סירוב המועדון להכניסו לארוע יום הולדתו שלו, בשל צבע עורו הכהה.
בתוך כך, מבקש המלי מבית המשפט, לחייב את הנתבעים לתרום סכום בסך 100,000 שקל למוסד ללא כוונת רווח הפועל למען קידום השוויון ומניעת ההפליה בישראל.
המלי, חייל בשרות סדיר, יליד ברזיל, בן 20, אשר הוזמן על-ידי המועדון בחודש יוני 2007, לחוג את יום הולדתו במועדון הגיע למועדון יחד עם כשלושים מחבריו.
כולם נכנסים והכהה נשאר בחוץ
לפי כתב התביעה, חבריו בהירי העור של המלי (וביניהם כאלה אשר הגיעו כשעה וחצי אחריו), נכנסו למועדון ללא קושי, בעוד כניסתו של המלי למועדון, נמנעה, משך כשעתיים, וזאת, למרות שהמדובר היה ביום הולדתו שלו, ולמרות שבידיו היה כרטיס כניסה של המועדון ושמו של המלי הופיע ברשימת המוזמנים.
בכתב התביעה נכתב, כי הסלקטורית "מחליטה, בהינף אצבע, בעקבות בחינת המראה החיצוני בלבד, וללא קשר לסדר ההגעה או לרשימת המוזמנים, מי ייכנס למועדון ומתי, ומי, יוותר מחוצה לו".
לא האפלייה הראשונה בקומפורט
המלי טוען, בין היתר, כי מן הראוי לפסוק נגד המועדון פיצויים עונשיים, בהתחשב בכך שאין זו הפעם הראשונה בה מונהגת סלקציה במועדון, ועל רקע העובדה שמדובר בתופעה מגונה ובזויה הפוגעת בזכות הבסיסית והטבעית של כל אדם להיות שווה בין שווים. בכתב התביעה צויין, כי תופעת הסלקציה נגועה בגזענות, נוגדת נורמות יסודיות של מוסר, ומשכך יש לעקרה מן השורש, בפרט במדינת ישראל.
כאמור, וכמפורט בכתב התביעה, המועדון כבר נתבע בעבר בגין אפליית בחור ממוצא אתיופי בכניסה למועדון. באותה תביעה התחייב המועדון להימנע מהפליה ולהנהיג בכניסה למועדון, תור, לפי סדר הגעת הבאים אליו, דבר שלא עשה.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
