מועדון קומפורט 13 נתבע בגין אפלייה על רקע צבע עור

תומר המלי, חייל יליד ברזיל, לא הורשה להיכנס למועדון ביום הולדתו ה-20 ותובע את המועדון בגין סלקציה ואפלייה על רקע צבע עורו הכהה
משה בנימין |

תומר המלי (20) חייל יליד ברזיל, אשר הוזמן על-ידי מועדון "קומפורט 13" בתל-אביב, לחוג את יום הולדתו ה-20 במועדון, לא הורשה להיכנס למועדון, בשל צבע עורו הכהה, ומבקש היום מבית המשפט לחייב את המועדון ובעליו, לפצותו.

אתמול (ב') הגיש מר תומר המלי, המיוצג על-ידי עוה"ד אליה צונץ ואביטל ויזל ממשרד ש. הורוביץ ושות', תביעה לבית המשפט השלום בתל-אביב - יפו, נגד מועדון "קומפורט 13" בתל-אביב ונגד בעליו ומפעיליו, מר שמעון ברק ומר מיכאל ברק, בה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לפצות את תומר בגין נזקיו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב סירוב המועדון להכניסו לארוע יום הולדתו שלו, בשל צבע עורו הכהה.

בתוך כך, מבקש המלי מבית המשפט, לחייב את הנתבעים לתרום סכום בסך 100,000 שקל למוסד ללא כוונת רווח הפועל למען קידום השוויון ומניעת ההפליה בישראל.

המלי, חייל בשרות סדיר, יליד ברזיל, בן 20, אשר הוזמן על-ידי המועדון בחודש יוני 2007, לחוג את יום הולדתו במועדון הגיע למועדון יחד עם כשלושים מחבריו.

כולם נכנסים והכהה נשאר בחוץ

לפי כתב התביעה, חבריו בהירי העור של המלי (וביניהם כאלה אשר הגיעו כשעה וחצי אחריו), נכנסו למועדון ללא קושי, בעוד כניסתו של המלי למועדון, נמנעה, משך כשעתיים, וזאת, למרות שהמדובר היה ביום הולדתו שלו, ולמרות שבידיו היה כרטיס כניסה של המועדון ושמו של המלי הופיע ברשימת המוזמנים.

בכתב התביעה נכתב, כי הסלקטורית "מחליטה, בהינף אצבע, בעקבות בחינת המראה החיצוני בלבד, וללא קשר לסדר ההגעה או לרשימת המוזמנים, מי ייכנס למועדון ומתי, ומי, יוותר מחוצה לו".

לא האפלייה הראשונה בקומפורט

המלי טוען, בין היתר, כי מן הראוי לפסוק נגד המועדון פיצויים עונשיים, בהתחשב בכך שאין זו הפעם הראשונה בה מונהגת סלקציה במועדון, ועל רקע העובדה שמדובר בתופעה מגונה ובזויה הפוגעת בזכות הבסיסית והטבעית של כל אדם להיות שווה בין שווים. בכתב התביעה צויין, כי תופעת הסלקציה נגועה בגזענות, נוגדת נורמות יסודיות של מוסר, ומשכך יש לעקרה מן השורש, בפרט במדינת ישראל.

כאמור, וכמפורט בכתב התביעה, המועדון כבר נתבע בעבר בגין אפליית בחור ממוצא אתיופי בכניסה למועדון. באותה תביעה התחייב המועדון להימנע מהפליה ולהנהיג בכניסה למועדון, תור, לפי סדר הגעת הבאים אליו, דבר שלא עשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.