מועדון קומפורט 13 נתבע בגין אפלייה על רקע צבע עור

תומר המלי, חייל יליד ברזיל, לא הורשה להיכנס למועדון ביום הולדתו ה-20 ותובע את המועדון בגין סלקציה ואפלייה על רקע צבע עורו הכהה
משה בנימין |

תומר המלי (20) חייל יליד ברזיל, אשר הוזמן על-ידי מועדון "קומפורט 13" בתל-אביב, לחוג את יום הולדתו ה-20 במועדון, לא הורשה להיכנס למועדון, בשל צבע עורו הכהה, ומבקש היום מבית המשפט לחייב את המועדון ובעליו, לפצותו.

אתמול (ב') הגיש מר תומר המלי, המיוצג על-ידי עוה"ד אליה צונץ ואביטל ויזל ממשרד ש. הורוביץ ושות', תביעה לבית המשפט השלום בתל-אביב - יפו, נגד מועדון "קומפורט 13" בתל-אביב ונגד בעליו ומפעיליו, מר שמעון ברק ומר מיכאל ברק, בה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לפצות את תומר בגין נזקיו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב סירוב המועדון להכניסו לארוע יום הולדתו שלו, בשל צבע עורו הכהה.

בתוך כך, מבקש המלי מבית המשפט, לחייב את הנתבעים לתרום סכום בסך 100,000 שקל למוסד ללא כוונת רווח הפועל למען קידום השוויון ומניעת ההפליה בישראל.

המלי, חייל בשרות סדיר, יליד ברזיל, בן 20, אשר הוזמן על-ידי המועדון בחודש יוני 2007, לחוג את יום הולדתו במועדון הגיע למועדון יחד עם כשלושים מחבריו.

כולם נכנסים והכהה נשאר בחוץ

לפי כתב התביעה, חבריו בהירי העור של המלי (וביניהם כאלה אשר הגיעו כשעה וחצי אחריו), נכנסו למועדון ללא קושי, בעוד כניסתו של המלי למועדון, נמנעה, משך כשעתיים, וזאת, למרות שהמדובר היה ביום הולדתו שלו, ולמרות שבידיו היה כרטיס כניסה של המועדון ושמו של המלי הופיע ברשימת המוזמנים.

בכתב התביעה נכתב, כי הסלקטורית "מחליטה, בהינף אצבע, בעקבות בחינת המראה החיצוני בלבד, וללא קשר לסדר ההגעה או לרשימת המוזמנים, מי ייכנס למועדון ומתי, ומי, יוותר מחוצה לו".

לא האפלייה הראשונה בקומפורט

המלי טוען, בין היתר, כי מן הראוי לפסוק נגד המועדון פיצויים עונשיים, בהתחשב בכך שאין זו הפעם הראשונה בה מונהגת סלקציה במועדון, ועל רקע העובדה שמדובר בתופעה מגונה ובזויה הפוגעת בזכות הבסיסית והטבעית של כל אדם להיות שווה בין שווים. בכתב התביעה צויין, כי תופעת הסלקציה נגועה בגזענות, נוגדת נורמות יסודיות של מוסר, ומשכך יש לעקרה מן השורש, בפרט במדינת ישראל.

כאמור, וכמפורט בכתב התביעה, המועדון כבר נתבע בעבר בגין אפליית בחור ממוצא אתיופי בכניסה למועדון. באותה תביעה התחייב המועדון להימנע מהפליה ולהנהיג בכניסה למועדון, תור, לפי סדר הגעת הבאים אליו, דבר שלא עשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: