מנכ"ל סיילספורס היה רוצה לקנות את טוויטר - אבל זה לא יקרה
המיליארדר מארק בניוף, יו"ר ומנכ"ל ענקית התוכנה והענן סיילספורס SALESFORCE , היה רוצה לקנות את חברת הרשת החברתית טוויטר TWITTER INC אבל הוא לא יכול. לדבריו, אם זה היה תלוי בו הוא "בהחלט" היה קונה את טוויטר, אבל "לעולם לא אקנה את טוויטר. העובדה שאני רוצה משהו לא אומרת שאני אקבל את זה. הייתי רוצה ללכת לאכול שלושה כדורי גלידה, רוטב שוקולד וקצפת ודובדבן. אבל אני לא הולך לקבל את זה". בניוף ששווה 6 מיליארד דולר, הוסיף כי הוא עדיין חושב שטוויטר "הוא המותג הכי לא ממומש, שהכי לא הצליח לעשות מונטיזציה (כלומר להפוך נכס דיגיטלי לרווחים. נ"א) בתחום הטכנולוגיה" והוסיף כי לדעתו זו חברה מדהימה, מותג מדהים, פלטפורמה מדהימה שיכולה לעשות דברים מדהימים לעתיד". לדבריו, "תמיד הייתי מאוהב במוצר. אני משתמש בו כל יום ואני מאמין מאוד שיש לזה עוד כמות עצומה של פוטנציאל קדימה". את הדברים אומר בניוף באמצע המאבק המשפטי בו מצויה טוויטר מול אלון מאסק, מנכ"ל טסלה, שכזכור הציע לרכוש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ואז חזר בו בעקבות יותר מדי חשבונות מזויפים לדבריו. אז למה הוא לא יקנה את טוויטר? בשנת 2016 סיילפורס שקלה לרכוש את טוויטר, אבל זה לא קרה כי המשקיעים של סיילספורס (Salesforce) חששו. "כשהלכתי לקנות את טוויטר וניהלתי את השיחות האלה, כל בעלי המניות שלי באו אלי ואמרו, 'תפסיק את זה עכשיו. אתה לא תמשיך את החזון הזה'. זה היה קשה. רגע בשבילי". נציין כי סיילספורס כן רכשה את אפליקציית השת"פ בכח העבודה Slack תמורת 27.7 מיליארד דולר בסוף 2020 וכן את Mulesoft ואת Tableau - והוא גם לא שולל רכישות עתידיות. "השוק לא מעריך כמה אנחנו מחויבים לצמיחה ורווחים" בשבוע שעבר אמרה חברת הענן כי היא צופה הכנסות שנתיות של 50 מיליארד דולר ב-2026, כמו גם שולי רווח תפעוליים של 25%, מעל התחזית הקודמת של 20% (החברה כבר רשמה הכנסות של 27 מיליארד דולר, כלומר הכפלה של ההכנסות בתוך 3 שנים). בשנה הקרובה האנליסטים צופים לחברה הכנסות של 31 מיליארד דולר. סיילספורס תנסה להתייעל בהוצאות המכירה והשיווק, שהן 44% מסך ההכנסות הכוללות. לדברי בניוף: "אני חושב שהשוק לא מעריך עד כמה אנחנו מחויבים לצמיחה ולרווחים". הוא הוסיף שהוא לא שולל ביצוע עסקאות גדולות בעתיד - וזה דומה לדעתו של ברט טיילור, המנכ"ל המשותף בסיילספורס. "אנחנו רוצים להגדיל את ההכנסות שלנו. אנחנו רוצים להגדיל את השוליים שלנו. אנחנו רוצים להגדיל את נתח השוק שלנו. אנחנו רוצים להגביר את רמות ההצלחה של הלקוחות שלנו. אנחנו רוצים לקרב אנשים - הכל קשור". מניית סיילספורס צללה מאז השיא בחודש אוקטובר האחרון ב-52%, והשאלה היא האם החברה תצליח לעמוד בציפיות של עצמה. "דפלציה ביפן ובאירופה - זו אפשרות" מעבר לכך, בניוף התייחס לכיוון של הכלכלה העולמית והוא לא אופטימי: דפלציה ביפן ובאירופה הן אפשריות. אירופה ובריטניה "נכנסות למיתון". אבל הוא לא חושב שארה"ב נמצאת במיתון. לדבריו, סיילספורס מייצרת מיליארדי דולרים של הכנסות ורווחנים שנתיים ולכן יש לחברות כמו שלו אחריות לכדוא הארץ. "אנחנו יכולים להשתמש בעסקים שלנו כדי לעשות שינויים - זה נוגע להורדת פליטות (פחמן. נ"א). זה אומר שכולנו נגיע לאפס נטו. "אנחנו יכולים לעשות הכל. אנחנו יכולים לקבל הכנסות סופר גבוהות, רווחים סופר גבוהים, תזרים מזומנים סופר גבוה, וכמו שאנחנו דואגים לעבודים, ללקוחות, לקהילות שלנו ולחסרי הבית, אנחנו צריכים לסייע גם לכדור הארץ, גם הוא בעל עניין מרכזי. אני חושב שגם אנחנו צריכים לעשות יותר". בדוחות האחרונים סיילספורס אמנם עקפה את צפי האנליסטים אבל הורידה תחזיות לרבעון השלישי. ברבעון השני היא הכניסה 7.72 מיליארד דולר ורשמה רווח למנייה Non GAAP של 1.19 דולר למנייה, בעוד האנליסטים צפו הכנסות של 7.69 מיליארד דולר ורווח נקי מתואם של 1.02 דולר למניה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
