טכנולוגיית ענן
צילום: ביגסטוק

סיילספורס צופה שתכפיל את הכנסותיה ב-3 השנים הקרובות; גם הרווחיות תשתפר

חברת הענן צופה הכנסות שנתיות של 50 מיליארד דולר ב-2026, כמו גם שולי רווח תפעוליים של 25%, מעל התחזית הקודמת של 20%. סיילספורס תנסה להתייעל בהוצאות המכירה והשיווק, שהן 44% מסך ההכנסות הכוללות
עומר רוסו |

סיילספורס SALESFORCE , חברת התוכנה והענן מהגדולות בעולם, ערכה אמש יום משקיעים בסן פרנסיסקו. מהתצוגה של המנכ״ל ברט טיילור, והסמנכ״ל מארק בניוף, נבע דבר אחד - החברה רוצה להתייעל. עוד יום - עוד חברה שמתייעלת. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעשרות חברות שאט אט מבינות שהשוק דורש רווחיות ומתייעלות. רק אתמול התוודענו לפיטורים בגוגל ומטא, שרוצה לחתוך 10% מעלויותיה לצורך התייעלות.

שלא כמו בשנת 2020-2021, התרחבות והגדלת ההכנסות בסיילספורס הלהיבה את המשקיעים. אבל אם נאמר את האמת, לא היה צריך להלהיב יותר מידי בשביל שמניה תזנק במאות אחוזים לשווים מנופחים באותם שנים.

סיילספורס אמש חשפה את יעדה לשנת 2026, שם היא צופה שההכנסות השנתיות שלה יעמדו על 50 מיליארד דולר. בשנה האחרונה, סיילספורס רשמה הכנסות של 27 מיליארד דולר, משמע, סיילספורס צופה כי תכפיל את הכנסותיה ב-3 השנים הקרובות.

בנוסף, החברה הודיעה כי היא צופה שלאותם 50 מיליארד דולר בהכנסות, יהיו שולי רווח תפעוליים של 25%, מעל התחזית הקודמת של החברה שצפתה 20% של שולי רווח תפעוליים. לצורך השוואה, ברבעון האחרון סיילספורס רשמה שולי רווח תפעוליים של 19% (NON-GAAP).

כמה חברות תוכנת ענן, כדוגמאת סיילספורס, הפכו לפחות אטרקטיביות בעיני המשקיעים על רקע העלאות הריבית וצמצום הכסף בשווקים. בתגובה לכך, סיילספורס נחתכה השנה ב-42%. מוקדם יותר השנה, כחלק מתהליך ההתייעלות, סיילספורס אמרה כי היא תאט את הגיוסים, ויתרה מכך, ביקשה מהעובדים לחסוך, ולהיות פרודקטיביים יותר.

עוד ציינה מנהלת הכספים של סיילספורס ביום המשקיעים, כי בכוונת החברה להוריד את הוצאות המכירות והשיווק, אל מתחת ל-35% מסך ההכנסות עד שנת 2026. ברבעון האחרון, סיילספורס הוציאה 44% מהכנסותיה על מכירה ושיווק - שיעור ענק. כמעט חצי מהכנסות החברה הולכות לצורכי שיווק. במספרים, מדובר על 3.4 מיליארד דולר, מתוך הכנסות של 7.7 מיליאראד דולר. לטענת סייסלפורס, הם יעשו זאת באמצעות הגדלת מאמצי השירות העצמי, שיתופי פעולה ושיפור הפרודוקטיביות לאנשי מכירות. בנוסף, גם את הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות סייסלפורס מצפה לייעל, בין השאר על ידי הערכת נכסי נדל"ן עבור מקום עבודה היברידי לעובדים.

מניית סייסלפורס רשמה ביום המסחר האחרון נמוך שנתי, במחיר של 147 דולר. כמו גם מניות פייסבוק ומייקרוסופט שרשמו נמוך שנתי. המניה נסחרת לפי שווי של 152  מיליארד דולר, עם מכפיל הכנסות של 5. לחברה, 1.5 מיליארד דולר מזומן נקי כאשר ברבעון האחרון היא הודיעה כי היא מתחילה לרכוש את מניותיה בחזרה כחלק מתוכנית Buy-Back.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.