טכנולוגיית ענן
צילום: ביגסטוק

סיילספורס צופה שתכפיל את הכנסותיה ב-3 השנים הקרובות; גם הרווחיות תשתפר

חברת הענן צופה הכנסות שנתיות של 50 מיליארד דולר ב-2026, כמו גם שולי רווח תפעוליים של 25%, מעל התחזית הקודמת של 20%. סיילספורס תנסה להתייעל בהוצאות המכירה והשיווק, שהן 44% מסך ההכנסות הכוללות
עומר רוסו |

סיילספורס SALESFORCE , חברת התוכנה והענן מהגדולות בעולם, ערכה אמש יום משקיעים בסן פרנסיסקו. מהתצוגה של המנכ״ל ברט טיילור, והסמנכ״ל מארק בניוף, נבע דבר אחד - החברה רוצה להתייעל. עוד יום - עוד חברה שמתייעלת. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעשרות חברות שאט אט מבינות שהשוק דורש רווחיות ומתייעלות. רק אתמול התוודענו לפיטורים בגוגל ומטא, שרוצה לחתוך 10% מעלויותיה לצורך התייעלות.

שלא כמו בשנת 2020-2021, התרחבות והגדלת ההכנסות בסיילספורס הלהיבה את המשקיעים. אבל אם נאמר את האמת, לא היה צריך להלהיב יותר מידי בשביל שמניה תזנק במאות אחוזים לשווים מנופחים באותם שנים.

סיילספורס אמש חשפה את יעדה לשנת 2026, שם היא צופה שההכנסות השנתיות שלה יעמדו על 50 מיליארד דולר. בשנה האחרונה, סיילספורס רשמה הכנסות של 27 מיליארד דולר, משמע, סיילספורס צופה כי תכפיל את הכנסותיה ב-3 השנים הקרובות.

בנוסף, החברה הודיעה כי היא צופה שלאותם 50 מיליארד דולר בהכנסות, יהיו שולי רווח תפעוליים של 25%, מעל התחזית הקודמת של החברה שצפתה 20% של שולי רווח תפעוליים. לצורך השוואה, ברבעון האחרון סיילספורס רשמה שולי רווח תפעוליים של 19% (NON-GAAP).

כמה חברות תוכנת ענן, כדוגמאת סיילספורס, הפכו לפחות אטרקטיביות בעיני המשקיעים על רקע העלאות הריבית וצמצום הכסף בשווקים. בתגובה לכך, סיילספורס נחתכה השנה ב-42%. מוקדם יותר השנה, כחלק מתהליך ההתייעלות, סיילספורס אמרה כי היא תאט את הגיוסים, ויתרה מכך, ביקשה מהעובדים לחסוך, ולהיות פרודקטיביים יותר.

עוד ציינה מנהלת הכספים של סיילספורס ביום המשקיעים, כי בכוונת החברה להוריד את הוצאות המכירות והשיווק, אל מתחת ל-35% מסך ההכנסות עד שנת 2026. ברבעון האחרון, סיילספורס הוציאה 44% מהכנסותיה על מכירה ושיווק - שיעור ענק. כמעט חצי מהכנסות החברה הולכות לצורכי שיווק. במספרים, מדובר על 3.4 מיליארד דולר, מתוך הכנסות של 7.7 מיליאראד דולר. לטענת סייסלפורס, הם יעשו זאת באמצעות הגדלת מאמצי השירות העצמי, שיתופי פעולה ושיפור הפרודוקטיביות לאנשי מכירות. בנוסף, גם את הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות סייסלפורס מצפה לייעל, בין השאר על ידי הערכת נכסי נדל"ן עבור מקום עבודה היברידי לעובדים.

מניית סייסלפורס רשמה ביום המסחר האחרון נמוך שנתי, במחיר של 147 דולר. כמו גם מניות פייסבוק ומייקרוסופט שרשמו נמוך שנתי. המניה נסחרת לפי שווי של 152  מיליארד דולר, עם מכפיל הכנסות של 5. לחברה, 1.5 מיליארד דולר מזומן נקי כאשר ברבעון האחרון היא הודיעה כי היא מתחילה לרכוש את מניותיה בחזרה כחלק מתוכנית Buy-Back.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.