אלון מאסק
צילום: יוטיוב/Munro Live

אושרה ההצעה: מאסק ירכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר

מועצת המנהלים התנגדה בהתחלה להצעת מאסק לרכוש את החברה אך שינתה את דעתה, וכעת נודע כי היא הגיעה להסכם על העברת הבעלות ברשת החברתית המשפיעה לידי האיש העשיר בעולם; המניה מזנקת ב-6%
גיא טל | (1)
נראה שסאגת מאסק-טוויטר TWITTER INC מתקרבת לסיומה. לאחר שמועות וידיעות במשך היום על התקרבות להסכמה בין הצדדים, נודע כעת על הסכם לרכישת טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. כזכור, מאסק הגיע לנתח של 9% מהחברה וחשב להשתלב בהנהלה הקיימת. לאחר מכן שינה את דעתו והציע לרכוש את הרשת החברתית תמורת 43 מיליארד דולר, הצעה שמועצת המנהלים של החברה דחתה, ואף החליטה על "גלולת רעל" שתמנע ממאסק לרכוש את החברה.  בשבוע שעבר דווח כי בסוכנות הידיעות רויטרס כי קרנות פרטיות נוספות מתעניינות בטוויטר, ואלה החלו לגשש בעקבות המגעים של קרן תומא בראבו שכבר פנתה לחברה. קרן ההשקעות הגדולה אפולו מצדה מעוניינת לגזור קופון ולהעמיד מימון לרוכש המיועד - יהיה מי שיהיה. אולם במשך היום הגיעו ידיעות על כך שהמנהלים שינו את דעתם ומסכימים למכור את החברה תמורת סכום גבוה במעט מההצעה הראשונית של מאסק. כעת, כאמור, נודע כי העסקה נסגרה תמורת 54.2 דולר למניה - סכום ההצעה הראשונית של מאסק. 
טוויטר צפויה לדווח ביום חמישי לפני המסחר. האנליסטים מצפים שהיא תדווח על רווח של 3 סנט למניה על הכנסות של 1.22 מיליארד דולר ברבעון. ברבעון הבא הם צופים לה רווח של 16 סנט למניה על הכנסות של 1.35 מיליארד דולר.
בשנה כולה הם צופים לטוויטר רווח של 81 סנט למניה על הכנסות של 5.97 מיליארד דולר ובשנת 2023 הם צופים רוח של 1.2 דולר למניה על הכנסות של 7.28 מיליארד דולר. במהלך היום עלו ספקולציות על כך שהשינוי בהחלטת מועצת המנהלים נבע מידע מוקדם על דוחות גרועים של טסלה והחשש שאלו יגרמו למאסק למשוך את הצעתו ולמניה להתרסק, דבר שהיה מוביל קרוב לוודאי לתביעות אישיות נגד מנהלי החברה. משקיעי טוויטר לא רוו נחת מהחברה מאז הנפקתה, והתקווה כעת שמאסק ישנה את הכיוון העסקי של החברה בדומה לניהול שלו של חברת טסלה שהשיאה תשואה חלומית למשקיעים.  בעקבות הרכישה צייץ מאסק קריאת שימחה עם ציטוט של עצמו לגבי חופש הביטוי, שהוא, לדבריו, אחת הסיבות העיקריות לרכישה, יחד עם משימות נוספות שלקח על עצמו כמו ניקוי הטוויטר מבוטים ועוד:  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרה 26/04/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    מצויין, כל הכבוד לאילון מאסק, מקווה שטוויטר תהפוך לרשת הוגנת שמקבלת דעות שונות ומכבדת אותם.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.