מה יקבע האם הדולר ימשיך להתחזק או שדווקא ייחלש?
מתחילת השנה הדולר האמריקאי מתחזק בצורה משמעותית מול סל המטבעות. האינדקס הפופולרי: ICE U.S. Dollar index מודד את ההשפעות הכוללות של השינויים בשערי החליפין על הדולר האמריקאי. האינדקס עלה בכ-7% מתחילת ינואר 2022, ובשנה החולפת הוא מבטא קפיצה מפתיעה של למעלה מ-14%. לפני שנדון בהסברים המאקרו כלכליים להתחזקות הגדולה של שער הדולר, נבהיר כי כאשר מטבע כלשהו (כמו דולר ארה"ב) מתחזק בצורה משמעותית הדבר מוביל לשתי תוצאות כלכליות מרכזיות: היבוא זול יותר, והיצוא יקר יותר.
דולר ארה"ב
היבוא זול יותר
התחזקות הדולר ביחס לסל המטבעות מבטא מצב חדש בו כל דולר בודד שווה יותר מהמטבע המתחרה (הזר). כך, לדוגמא, ניתן היה להמיר דולר (USD) בודד ל- 0.88 יורו (EUR) בתחילת ינואר 2022. כיום הוא נסחר סביב 0.94 יורו לדולר (ארה"ב). היינו, התחזקות הדולר מבטאת מצב בו כל דולר שווה יותר במונחי מטבע חוץ. מבחינת היבוא, אלו חדשות ממש טובות. התוצאה הישירה הינה - הוזלה של מוצרי היבוא לארצות הברית. כל דולר שווה יותר, ולכן ניתן לרכוש יותר נכסים בחו"ל (מחוץ לארצות הברית), באותו כמות דולרים. היינו, תושבי ארצות הברית יכולים כעת לקנות יותר בכספם, והמחירים של מוצרי היבוא יורדים ומוזלים. ברמה הכי פשוטה, לאמריקאי הפשוט כוס קפה באמסטרדם, מרק מהביל בהונג קונג, או קילו אורז מסין - עולים כעת פחות כסף (במונחי דולרים).
היצוא יקר יותר
אבל כמו מגמות כלכליות רבות, אין ארוחות חינם. התחזקות המטבע האמריקאי הינה חרב פיפיות, ויש גם חדשות פחות טובות. חברות ותאגידים אמריקאיים שמייצאים מוצרים לעולם, נדרשים כעת לקבל פחות דולרים עבור סחורתם. לדוגמא: הם מוכרים את המוצרים והשירותים שלהם לעסקים באירופה, ומקבלים תשלום במטבע האירו (EUR). כשהם ממירים את האירו שקיבלו לדולר (USD), על מנת לשלם לעובדים האמריקאיים שלהם, הם מקבלים פחות דולרים. התחזקות המטבע פוגעת מאוד ביצואנים, ויש חשש שהם יהפכו להיות פחות תחרותיים, ביחס למתחרים הזרים (למשל בגוש האירו).
- מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
- המועצה לצרכנות: עלייה של 4% במחירי המזון. הפער בין הרשת היקרה לזולה – 19%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיקרוסופט מזהירה מפגיעה ברווחיות
כתוצאה מהמגמה המתמשכת של התחזקות הדולר האמריקאי, אנו רואים אזהרות חמורות מצד חברות יצוא אמריקאי. הבולטות שבהם הינם חברות טכנולוגיה גדולות, העוסקות ביצוא של תוכנות ושירותים. דוגמא טובה לכך היא חברת מיקרוסופט האמריקאית MICROSOFT (סימול: MSFT), שפרסמה לאחרונה שהדולר החזק פוגע בה מאוד. מיקרוסופט הינה חברה רב לאומית אמריקאית שמייצאת לעולם תוכנות, שירותי ענן ומערך שלם של מוצרים ושירותים. למעלה ממחצית מהכנסות החברה לשנת 2021, שהם כ- 35 מיליארד דולר, הגיעו מהשוק הגלובלי - מחוץ לארה"ב. לא פלא שמיקרוסופט מודאגת מהדולר המתחזק.
לא רק מיקרוסופט פרסמה אזהרה בדבר התחזקות הדולר האמריקאי, גם ענקית התוכנה סיילס-פורס SALESFORCE (סימול: CRM) הודיעה כי היא צופה ירידה בהכנסות של כ-600 מיליון דולר (ארה"ב), כתוצאה מהתחזקות הדולר.
הכי קל להאשים את הדולר
מיקרוסופט וסיילס-פורס הן רק הסנונית הראשונה בתאגידים הרב לאומיים המייצאים, שיאשימו את הדולר בירידה בהכנסות וברווחיות. אצלן כולן מדובר על נזק כלכלי אמיתי, שכנראה מוקצן בדיווחים ובאזהרות. שכן, הרבה יותר קל להאשים גורמים מאקרו כלכליים (מצב נתון) בכל הבעיות, מלעסוק בבעיות המהותיות והאמיתיות. כשהדולר נחלש, ספק רב אם אותם חברות ענק יודו שחלק ניכר בשיפורים, נובע מגורמים אקסוגניים מאקרו כלכליים (חיצוניים לחברה), כמו שערי החליפין. הרבה יותר קל לקחת קרדיט, ולבקש את הבונוס.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
מדוע הדולר האמריקאי מתחזק?
הסיבות להתחזקות שער הדולר בשנה אחרונה הינן פשוטות וברורות. אבל זה לא אומר שהתחזית לעתיד כל כך פשוטה וברורה. נתחיל בגורמים המאקרו כלכליים הקלאסיים: מדיניות מוניטארית מרסנת והעלאת ריבית, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, העוצמה הכללית של הכלכלה האמריקאית, וגורמים פסיכולוגיים שונים.
כנגד, ראוי להזכיר כי ציפיות האינפלציה, והחשש של חלק מהמשקיעים ממיתון אמריקאי ממשי ומתמשך - אמורים היו לצנן את ההתלהבות מהדולר. בפועל, הצינון המדובר מתחיל לתת את אותותיו הראשוניים רק כעת.
הריבית עולה
כידוע, לאחר כ-15 שנים שבהם ארצות הברית והעולם נוקטים במדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה (הורדת ריבית, הדפסת כסף, גידול בהוצאות הממשלה), חזרנו לאינפלציה משמעותית. בארצות הברית ציפיות האינפלציה השנתיות לעליות מחירים, כבר עוברות את רף ה- 7% וכתוצאה הבנק המרכזי (הפד) התחיל במדיניות ממשית של צמצום מוניטארי. הפד מפסיק את הדפסת הכסף, ומתחיל תהליך מדורג אך עקבי - להעלאת הריבית. המטרה הינה לצנן במקצת את הפעילות הכלכלית על מנת להגיע לשליטה טובה יותר באינפלציה הגואה. לעניין שערי מטבע החוץ, עליית הריבית הופכת את ארצות הברית למדינה יותר אטרקטיבית ומבוקשת. משקיעים רבים בעולם, מעדיפים להמיר את כספם לדולרים ולקנות אג"ח ממשלתי לעשר שנים, שנותן כעת תשואה לפדיון של כ- 3% לשנה. מעבר הכספים של המשקיעים הינה סיבה ראשונית וישירה להתחזקות הדולר האמריקאי בשנה האחרונה.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה
כל מלחמה מובילה לחוסר וודאות כלכלית. התמשכות המלחמה, והאתגרים המפתיעים העומדים בפני הצבא הרוסי - יוצרים עוד יותר חוסר וודאות כלכלית. העמידה האיתנה (עד עתה) של האוקראינים, מול הצבא האדום הכל יכול – תספק כנראה סיפורי גבורה רבים. אולם דווקא העובדה שהמלחמה ממשיכה ללא הכרעה חדה, מובילה משקיעים רבים לחפש חוף מבטחים לכספם (Safe Heaven). מקום בטוח שיותר, שאינו חשוף לתוקפנות הרוסית, לבעיות המאקרו כלכליות של גוש האירו (עליו הרחבנו בעבר) או להתפרצות המחודשת של קורונה במזרח. ככל שהמלחמה תימשך, זרם הכספים של המשקיעים הזרים לארצות הברית, רק ילך ויגבר. ואיך משקיע זר מעביר את הונו לארצות הברית? קונה דולרים עם המטבע המקומי שלו (כמו הלירה הטורקית), ובכך מחזק את המגמה של התחזקות הדולר.
העוצמה הכלכלית האמריקאית
חשוב להבהיר מראש כי לכלכלה הגדולה בעולם יש בעיות מבניות גדולות. די אם נזכיר את החוב הלאומי האמריקאי שרק הלך ותפח מאז משבר הסאב פריים (2008) ועוד יותר מאז תחילת משבר הקורונה (2020). ארצות הברית מנהלת כבר יותר מדי עשורים מדיניות של גירעון תקציבי ענק, והחוב שלה נמדד במונחים דמיוניים של עשרות טריליונים.
למרות זאת, הקטר העולמי האמריקאי מושך את העולם בעזרת ביקושים מקומיים גדולים, שוק עבודה מצוין (אבטלה נמוכה) ובעיקר - חדשנות עסקית / טכנולוגית, פריון עבודה מצוין ומוקדי מחקר ופיתוח עולמיים. ארצות הברית הינה אבן שואבת לא רק לכסף של המשקיעים ברחבי העולם, אלא גם (ואולי בעיקר) למוחות המבריקים ביותר, החדשניים ביותר ומוצלחים ביותר של האנושות.
מה התחדש בשנה האחרונה?
מסיבות אלו, משקיעים רבים עדיין רואים בכלכלה האמריקאית מקור לעוצמה לטווח ארוך, ולכן משקיעים את חסכונותיהם בשוק ההון הגדול והמפותח ביותר הקיים - בארצות הברית. עוצמה אמריקאית זו, לא התחדשה בשנה האחרונה, אולם כאמור, למרות החששות והדיבורים על מיתון אמריקאי קרב, הנתונים הכלכליים בארצות הברית דווקא טובים ויציבים. הצרכנים האמריקאיים עדיין קונים וקונים בקצב טוב (עם גידול קל), והמעסיקים בארצות הברית מרחיבים את היקפי המשרות על מנת להיענות לביקוש ההולך וגובר. כשלעצמן, אלו נתונים אופטימיים שפוגמים בנרטיב הפסיכולוגי של חששות ממיתון אמריקאי רחב וממשוך.
הגורמים הפסיכולוגיים
כל הסיבות שמנינו, הינם על גבול הרציונאלי וההגיוני. אבל סיבה כנראה מרכזית ומשמעותית הינה דווקא הפניקה של המשקיעים לטווח הקצר. מאז תחילת השנה שוק ההון נמצא במגמה שלילית. מחירי המניות יורדות וכפי שכבר נכתב: הרבה אוויר חם ומלאכותי יוצא מאזורים מנופחים של הבורסה האמריקאית. לירידות השערים יש השפעה מאוד הרסנית על משקיעים רבים, שחשבו לתומם שהשוק ימשיך ויעלה עד עולם. משקיעים מופתעים אלו הגיבו בעוצמה כנראה קיצונית, לירידות החדות.
החששות והפחדים של המשקיעים כנראה התכנסו לתגובת יתר אופיינית, ומשקיעים רבים בעולם החלו לקנות דולרים בקצה מוגבר. הפסיכולוגיה בעצם לקחה את המגמה הכלכלית המתונה והגבירה אותו הרבה מעבר לנדרש.
בשנה האחרונה אנו עדים להתחזקות ממשית של שער הדולר האמריקאי. התחזקות זו הינה טובה מאוד לצרכנים האמריקאיים, הנהנים מיבוא זול יותר ומעלויות נמוכות יותר. כנגד, תאגידי הענק שבסיסם בארצות הברית והם מייצאים לשאר העולם סובלים בעקבות הדולר החזק.
הסיבות להתחזקות הדולר כוללות את עליית הריבית, המלחמה במזרח אירופה, העוצמה הכלכלית האמריקאית והגורמים הפסיכולוגיים לטווח קצר. המשקיעים נהרו לדולר בתגובת יתר קיצונית, וכעת אנו רואים את תחילת התיקון. קשה לדעת האם הדולר צפוי להתחזק עוד בחודשים הקרובים, ונראה שהדבר תלוי בעיקר בשאלה הגדולה המרחפת מעל כל השווקים והמשקיעים: האם אנו לפני מיתון אמריקאי ועולמי או לא?
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 4.Serenity now 08/06/2022 19:32הגב לתגובה זוהרי ברגע שתגמר העלאת הריבית אי שם בפברואר 2023 יבינו גם שאין כסף כי ארה"ב בחוב מטורף, שרק גדל כל יום. מה יעשו? את הטוב ביותר, ידפיסו כסף....עוד 2.5 טריליון, מי סופר? בקיצור, עוד מספר שנים דולר יהיה כמו המטבע האיראני. גלום ושום דבר.
- 3.סקירה יפה ומעניינת! (ל"ת)אמציה 08/06/2022 17:52הגב לתגובה זו
- 2.שחקן מעוף מתייחס לזה לעומק בסקירות שבועיות שלו ממליץ בח (ל"ת)רני 08/06/2022 16:40הגב לתגובה זו
- 1.נ.ש. 08/06/2022 15:52הגב לתגובה זורוב הסיבה להתחזקות הדולר היא תוכנית הצמצום הכמותי והריבית שמורידה את היציע הדולר בעולם כולו גם מעכשיו לעתיד. זה לא אומר שהמצב הכלכלי שלה טוב. זה יותר אומר שפיל מתעטש כל הגן חיות חוטף. אנחנו רואים ונראה עוד בתשואות האג"ח שמטפסות בלי סוף נראה לעין. סביר להניח שעד סוף שנה התשואות של עשר שנים בחלק ממדינות אירופה יהיו דו ספרתיות ואז נגלה שאנחנו במשבר עמוק מאד. ואז לא יעזור לאף אחד שהדולר חזק
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקשווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?
שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.
לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.
