ביל גייטס חושש מאינפלציה? משקיע בקרנות צמודות מדד של פרנקלין
קסקדה השקעות, חברת ההשקעות של מנכ"ל ומייסד מיקרוסופט MICROSOFT לשעבר החלה להשקיע בקרנות של חברת פרנקלין שאמורות להנות מאינפלציה גבוהה.
החברה השקיעה 5.5 מיליון דולר תמורת 500 אלף מניות בקרן בשם Western Asset Inflation-Linked Opportunities & Income Fund (WIW). כמו כן השקיעה החברה 2.1 מיליון דולר תמורת 200 אלף מניות קרן נוספת הקשורה לאינפלציה (WIA). זו אינה השקעה הראשונה של החברה בקרנות הללו, וכעת היא מחזיקה סך הכל 14 מיליון מניות של WIW ו-5.2 מיליון מניות ב-WIA.
המיוחד בקרנות הללו הוא שמדובר בפרוטפוליו ממונף שמושקע בשיעור של 80% לפחות בנירות ערך הקשורים לאנפלציה עם אפשרות להשקעה בנכסים נוספים כמו אגרות חוב בסיכון גבוה, שווקים מתפתחים ועוד. הקרנות לא מציגות ביצועים יוצאי דופן בתקופה האחרונה, למרות האינפלציה הגבוהה. הקרן WIW מציגה הפסד של 9% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד WIA מציגה הפסד של 9.75%.
מעיון ברשימת האחזקות של שתי הקרנות עולה שחלק גדול מאחזקותיהן הן באגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד של ממשלת ארצות הברית. 10 האחזקות הגדולות מגיעות ליותר מ-90% מנכסי הקרנות, ו-9 מתוכן הן באגרות חוב שונות של ממשלת ארצות הברית.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם זאת ישנן גם אג"ח ממשלתי של מדינות נוספות כמו מקסיקו, אורגוואי ואפילו אינדונזיה, כמו גם אגרות חוב קונצרניות צמודות למדד של חברות גדולות. בנוסף ניתן למצוא מניות וקרנות של בנקים, חברות נפט, ועוד סקטורים שנחשבים מוגנים מאינפלציה.
- 8.השוק לא יירד .לא יגע באדום (ל"ת)יעקב 06/06/2022 20:10הגב לתגובה זו
- 7.פחדן ושחצן רק דאו וסנופי ודאקס (ל"ת)צחי 06/06/2022 18:38הגב לתגובה זו
- 6.לקנות לו בים של מניות דקס ו סנופי (ל"ת)איתן 06/06/2022 18:37הגב לתגובה זו
- 5.רק מניות השוק יטוס. טמבל (ל"ת)אבי 06/06/2022 18:37הגב לתגובה זו
- 4.לא מבין בשוק .כבר לא יפול רק נסדק (ל"ת)סלימאן 06/06/2022 18:36הגב לתגובה זו
- 3.כמו השורטיסטים אידיוט גדול רק מניות (ל"ת)רותי 06/06/2022 18:35הגב לתגובה זו
- 2.גם מפגר רק נסדק אין משבר יעלה 25 אחוז (ל"ת)רותי 06/06/2022 18:35הגב לתגובה זו
- 1... 06/06/2022 18:26הגב לתגובה זוהשתגעו
סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם.
השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד
ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.
משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.
משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.
- הרובוטים ישקמו את אירופה? הבנק המרכזי ייעזר ב-AI לטיפול באינפלציה
- כצפוי: הפד' העלה את הריבית ב-0.75%; הריבית בארה"ב עומדת על 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
למרות המשך הצמיחה הכלכלית, ארגונים בוחרים לשמור על מצבת עובדים רזה, להקפיא גיוסים ולהישען על טכנולוגיה ובינה מלאכותית במקום על הרחבת כוח האדם
שוק העבודה האמריקאי נכנס לשנת 2026 כשהגישה הדומיננטית בקרב החברות היא להימנע מגיוסים מיותרים. לאחר תקופה ארוכה של אי־ודאות, חברות רבות מעדיפות לשמור על מבנה ארגוני רזה, להאט החלטות כוח אדם ולהתבסס יותר על טכנולוגיה ואוטומציה במקום על עובדים חדשים.
לפי תחזיות של אתר הדרושים Indeed, קצב הגיוס בשנה הקרובה צפוי להיות נמוך במיוחד, עם צמיחה שולית בלבד במספר המשרות. ההערכה היא שחברות רבות אינן רואות צורך להרחיב את כוח האדם גם אם הפעילות העסקית תימשך. כבר כעת ניתן לראות הצהרות פומביות שממחישות את המגמה. שופיפיי, אחת מחברות האי־קומרס הבולטות, הודיעה כי בכוונתה לשמור על מצבת עובדים יציבה גם בשנה הקרובה, לאחר יותר משנתיים ללא גידול בכוח האדם. גם Chime, חברת פינטק הצומחת במהירות, אותתה כי אינה מתכננת הרחבות משמעותיות.
עמדה דומה עלתה בכנס של מנכ"לים שנערך בניו יורק ביוזמת בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ייל. בסקר שנערך בקרב המשתתפים, 66% מהמנהלים השיבו כי הם מתכננים להקפיא גיוסים או אף לצמצם את מספר העובדים, בעוד שרק כשליש ציינו כי בכוונתם לגייס עובדים חדשים.
״נחכה ונראה״
מנהלים בענף ההשמה מתארים אווירה של "נחכה ונראה". לדבריהם, חוסר הוודאות סביב הכלכלה, המדיניות המוניטרית והשפעת הבינה המלאכותית מוביל חברות להעדיף השקעה בהון ובמערכות טכנולוגיות על פני הרחבת כוח האדם. הזהירות הזו באה לידי ביטוי גם בנתונים המאקרו־כלכליים. שיעור האבטלה בארה"ב עלה בנובמבר ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות. אף שמדובר עדיין ברמה שאינה נחשבת גבוהה היסטורית, העלייה מאותתת על היחלשות מסוימת בשוק העבודה.
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך 2025 נוספו משרות בעיקר בענפים כמו בריאות וחינוך, אך במקביל מתרבים הסימנים לכך ששוק הצווארון הלבן מאט. תחומים שבעבר הובילו את הגיוס כמו טכנולוגיה, שיווק, ניתוח נתונים ופיתוח תוכנה מציגים ירידה חדה בפרסומי משרות חדשות. חברות גדולות ומוכרות תרמו לתחושת הקיפאון. אמזון, ורייזון, טארגט ו־UPS ביצעו קיצוצים במשרות משרדיות בחודשים האחרונים. מהלכים אלה חיזקו את תחושת חוסר הביטחון בקרב עובדים מקצועיים, גם בענפים שנחשבו עד לאחרונה ליציבים.
