בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה
צילום: getty images, Wiktor Szymanowicz

הברקזיט הגיע: בריטניה והאיחוד חתמו על הסכם (חלקי)

לאחר שנים של עיכובים, האיחוד ובריטניה הודיעו כי הגיעו להסכם, זאת לאחר שההכרזה נדחתה ברגע האחרון בגלל סעיף על זכויות הדייג בים הצפוני. פרטי ההסכם עדיין לא פורסמו, אבל מה שברור הוא שלא היה זמן לעבור על כל הפרטים הקטנים
ארז ליבנה | (1)

האיחוד האירופי ובריטניה כבר לא: 4 וחצי שנים לאחר שתושבי בריטניה הצביעו במשאל עם לצאת מהאיחוד האירופי ו-11 חודשים אחרי שהדגל של בריטניה הורד ממטהו של האיחוד האירופאי, הגיעו בריטניה והאיחוד האירופי לידי הסכם. סופסוף, הבשילו התנאים ליציאת בריטניה מהאיחוד, או מה שמכונה הברקזיט. זאת לאחר שהושגו הסכמות סופיות על זכויות הדייג בים הצפוני.

 

הדדליין האחרון – שנדחה שוב ושוב – עמד הפעם על ה-31 בדצמבר 2020, כלומר בעוד שבוע. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שהוביל את קמפיין היציאה ב-2016, לא היה מוכן לסבול עוד דחייה.

בשנה שעברה, לאחר שניסה להוציא את בריטניה בכוח וללא הסכם, נתקל בהתנגדות קשה מבית שהביאה לדחיית המהלך. ג'ונסון יצא לבחירות בזק ובדצמבר 2019 זכה לאמון הציבור, כשלמזלו, ניצב מולו מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין האנטישמי והחלש.

 

ג'ונסון זכה אז ברוב מוחלט של 365 מקומות בפרלמנט והאיץ את המו"מ עם האיחוד, שהבשיל עכשיו, למרות הבלאגן בבריטניה בעקבות גילויו של נגיף הקורונה החדש. אמש בישיבה שהתקיימה בזום עדכן ג'ונסון את הקבינט הבריטי על ההתפתחויות, כשהוא ונציבת האיחוד, אורסולה וון דר ליין, היו אמורים לצאת בהודעות מצולמות באותו הזמן. כאמור, זה לא קרה.

 

שר החוץ האירי, סיימון קובניי, אמר הבוקר לערוץ RTE כי "ג'ונסון היה אמור לערוך מסיבת עיתונאים כבר הבוקר, אבל בגלל שזה לא קרה, כנראה יש תקלות אחרונות בנוגע לדייג בים הצפוני". עוד אמר קובניי כי המסמך צפוי להיות עב כרס ויכלול למעלה מ-2,000 עמודים.

 

השוק אוהב את זה. הפאונד הבריטי עולה בשעה זו מול הדולר, האירו וגם מול השקל – אחרי שהמטבע אכל לא מעט מרורים בשנים האחרונות בצילו של הברקזיט. כעת הוא עולה ב-1.2%, לרמה של 4.376 שקלים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קש 25/12/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    כיום ההשקעה הטובה ביותר באירופה היא בלונדון עניין של מקסימום שנה מהיום
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.