הברקזיט הגיע: בריטניה והאיחוד חתמו על הסכם (חלקי)
האיחוד האירופי ובריטניה כבר לא: 4 וחצי שנים לאחר שתושבי בריטניה הצביעו במשאל עם לצאת מהאיחוד האירופי ו-11 חודשים אחרי שהדגל של בריטניה הורד ממטהו של האיחוד האירופאי, הגיעו בריטניה והאיחוד האירופי לידי הסכם. סופסוף, הבשילו התנאים ליציאת בריטניה מהאיחוד, או מה שמכונה הברקזיט. זאת לאחר שהושגו הסכמות סופיות על זכויות הדייג בים הצפוני.
הדדליין האחרון – שנדחה שוב ושוב – עמד הפעם על ה-31 בדצמבר 2020, כלומר בעוד שבוע. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שהוביל את קמפיין היציאה ב-2016, לא היה מוכן לסבול עוד דחייה.
בשנה שעברה, לאחר שניסה להוציא את בריטניה בכוח וללא הסכם, נתקל בהתנגדות קשה מבית שהביאה לדחיית המהלך. ג'ונסון יצא לבחירות בזק ובדצמבר 2019 זכה לאמון הציבור, כשלמזלו, ניצב מולו מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין האנטישמי והחלש.
ג'ונסון זכה אז ברוב מוחלט של 365 מקומות בפרלמנט והאיץ את המו"מ עם האיחוד, שהבשיל עכשיו, למרות הבלאגן בבריטניה בעקבות גילויו של נגיף הקורונה החדש. אמש בישיבה שהתקיימה בזום עדכן ג'ונסון את הקבינט הבריטי על ההתפתחויות, כשהוא ונציבת האיחוד, אורסולה וון דר ליין, היו אמורים לצאת בהודעות מצולמות באותו הזמן. כאמור, זה לא קרה.
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר החוץ האירי, סיימון קובניי, אמר הבוקר לערוץ RTE כי "ג'ונסון היה אמור לערוך מסיבת עיתונאים כבר הבוקר, אבל בגלל שזה לא קרה, כנראה יש תקלות אחרונות בנוגע לדייג בים הצפוני". עוד אמר קובניי כי המסמך צפוי להיות עב כרס ויכלול למעלה מ-2,000 עמודים.
השוק אוהב את זה. הפאונד הבריטי עולה בשעה זו מול הדולר, האירו וגם מול השקל – אחרי שהמטבע אכל לא מעט מרורים בשנים האחרונות בצילו של הברקזיט. כעת הוא עולה ב-1.2%, לרמה של 4.376 שקלים.
- 1.קש 25/12/2020 11:23הגב לתגובה זוכיום ההשקעה הטובה ביותר באירופה היא בלונדון עניין של מקסימום שנה מהיום
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
