דלתא איירליינס
צילום: istock

"תנו לנו חבילת חילוץ, אחרת נפטר עובדים"

תאריך הסיום של תוכנית התמריצים הקודמות מגיעה בימים הקרובים והלחץ של חברות התעופה על המחוקקים בארה"ב. המחוקקים יתקפלו פעם נוספת?
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה טראמפ שער הדולר

כאשר תנועת הנוסעים מתקשה להתאושש מהאירועים סביב נגיף הקורונה, וכאשר תוכנית התמריצים הפיסקלית מהממשל האמריקני תקועה לנוכח חוסר ההסכמות בין המחוקקים. הלחץ על סקטור התעופה ממשיך להתגבר ובימים הקרובים זה כבר מגיע לרמות של איומים מצד חברות התעופה: "תתנו לנו תוכנית חילוץ חדשה או שנפטר עובדים". 

נזכיר כי חברות התעופה הגדולות בארה"ב זכו לתוכנית חילוץ מוקדם יותר השנה בהיקף של כ-25 מיליארד דולר. אחד התנאים בתוכנית הייתה התחייבויות של החברות לא לפטר עובדים עד ה-30 בספטמבר, בהנחה שהמשבר יהיה מאחורינו. כעת, כשתאריך הדד ליין קרוב - הלחץ בסקטור עולה.

מי שמובילה את הקו הנוקשה בתקופה האחרונה היא אמריקן איירליינס. מנכ"ל החברה, דאג פארקר התראיין מוקדם יותר השבוע לרשת CBS וטען כי"יהיו עוד 100,000 מובטלים מהסקטור, אם הממשל לא יתמוך". נזכיר כי החברה כבר איימה בחודש שעבר כי היא תפטר כ-19,000 עובדים אם הממשל לא יספק תמיכה. 

 

הלחץ של פארקר מגיע במקביל להתאוששות איטית מאוד בסקטור. קרוב ל-6 חודשים מאז התפרצות המגיפה בארה"ב, תנועת הנוסעים היום בארה"ב נותרה נמוכה בכ-70% מהתקופה המקבילה אשתקד.

תנועת הנוסעים בארה"ב: התאוששות כמעט לא קיימת

האם צריך לחלץ את חברות התעופה?

ללא תוכנית חילוץ חדשה לסקטור סביר לראות שנראה גל של פשיטות רגל ופיטורים בחברות מסויימות - בהחלט מצב לא נעים. עם זאת, חשוב לציין את ההתנהלות של חברות אלו בעשור האחרון. חברות התעופה בארה"ב השתמשו בכ-96% מתזרים המזומנים החופשי שלהם בעשור האחרון לביצוע רכישות חוזרות של מניות. 

מבין החברות הגדולות, אמריקן איירליינס, זאת שמובילה את המאבק לתוכנית תמריצים חדשה, היא זו שהייתה הבזבזנית ביותר בעשור האחרון. החברה ביצעה רכישות חוזרות של מניות בהיקף של 12.5 מיליארד דולר,סכום הגבוה מכל תזרים המזומנים של החברה בעשור האחרון. יונייטד איירליינס בולטת גם היא עם שימוש ב-80% מתזרים המזומנים של החברה בעשור האחרון לטובת חלוקת דיבידנדים. דלתא איירליינס נמצאת קצת מאחור עם שימוש ב-50% מתזרים המזומנים שלה לטובת רכישות חוזרות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.