עשן אדום
צילום: Hugo Jehanne on Unsplash

"משקי הבית והחוב העסקי יכולים להוביל את ארצות הברית למיתון"

הבידודים הצפויים הולכים ללחוץ את הציבור האמריקאי שלו יש גיבנת חוב של 14 טריליון דולר. הבעיה היא שהחוב בסקטור העסקי חמור יותר
ארז ליבנה | (1)

יכולת ההדבקה ההמונית של נגיף הקורונה החדש, היכתה את כולם בתדהמה. בתוך שלושה חודשים הפך מווירוס בשווקים של מחוז ווהאן לתופעה כלל עולמית שמאיימת על הרבה מאוד שווקים והביא לסגירתן, דה פקטו, של מדינות כמו איטליה ובריטניה שכנראה בדרך.

 

גם ארצות הברית בדרך ויכול להיות שאת המכה הזו יהיה לה קשה לעכל. בחודש שעבר, החוב של משקי הבית בארצות הברית שבר שיא של 14 טריליון דולר. זאת לעומת 12.7 טריליון ב-2008, לפני פרוץ משבר הסאב-פריים? החוב של הסקטור העסקי הלא תאגידי עמד במחצית 2019 על כ-10 טריליון דולר.

 

מה יקרה לכל החוב הזה ברגע שאנשים יפסיקו ללכת לעבודה ויפסיקו לצאת ולבזבז? הם יגלגלו עוד חוב? מתישהו זה ייגמר. הבנקים לא ילוו כסף ואנשים לא יוכלו לשלם את מה שהם כבר לוו. זה יוביל ללחץ בנזילות של הבנקים הגדולים, שיכול, כמו ב-2008, להתחיל באפקט דומינו שיוביל דה פקטו למיתון.

 

למה המדינות חוששות מהקורונה?

החשש הגדול של כל המדינות מנגיף הקורונה, זו קריסה של מערכות הבריאות, שיכולה להביא לקריסות של כלכלות שלמות. זה לא צחוק. התגובה הסינית, בחלקה, הייתה בשל עובדה זו. לא סתם הוקמו שני בתי חולים בתוך כמה ימים.

 

המספרים מהממים. ההערכות הן שאם 70% מהאוכלוסיה תישא את הנגיף, רק בישראל החולים בקורונה יידרשו ל-150,000 מיטות בבתי חולים. כמות בלתי אפשרית, בטח עם החוסר במיטות הקיים גם כך. במקרה הגרוע ביותר, גלי ההדף יכו בכל אספקט אפשרי בחיים המודרניים, המושתתים בין היתר על מתן שירותי בריאות מתקדמים.

 

יתר על כן, כרגע אחוז התמותה מהנגיף עומד על למעלה מ-3%. במספרים אבסולוטיים, זו אולי לא המחלה שתהרוג הכי הרבה אחוזים באוכלוסייה, אבל היא אחת מהמחלות שתהרוג הכי הרבה אנשים בהיסטוריה – כל עוד אין טיפול כמובן. מדובר בהמון בני אדם. גם אם רובם זקנים – כמו שיותר מדי אנשים אוהבים לציין. במספרים, מדובר על למעלה מ-220 מיליון בני אדם. מדובר על כשני שליש מאוכלוסיית ארצות הברית. זו מסה קריטית וזה אתגר בפני עצמו.

 

ארצות הברית וטראמפ נכנסו לפלונטר

יש כאלה שטוענים שהעובדה שקיים פער של חודשיים בין התפרצות המחלה בסין לבין המערב, אמור לגשר על החוסרים שנוצרו בעקבות השפעות הקורונה על שרשרת הייצור העולמית. עכשיו סין מתאוששת וארצות הברית תאט ואז הכול יתאזן. אז זהו שלא. אין לזה אחיזה במציאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בסוף, יתקיים פער משני הצדדים, פער מציאותי שהשוק יצטרך לכמת. כזה שלא באמת ניתן לחזות איך יבוא לידי ביטוי. כזה שהתחזיות כולן יתרסקו לרגליו. כפי שקורה עם המציאות תמיד.

 

והמצב בארצות הברית חמור. אפילו מאוד. לפחות כרגע, ההתפרצות בסין נראית הרבה יותר קלה לריסון מארצות הברית. למה? כי בסין מירב ההתפרצות הייתה במחוז ווהאן – מיקום בעל צפיפות אוכלוסין גדול, אך כזה שאפשר היה לסגור בצורה הרמטית.

בארצות הברית יש כמה מוקדים של התפרצות ואוכלוסייתה מפוזרת הרבה יותר. זה החל במדינת וושינגטון, עבר לקליפורניה, משם לניו יורק והרשימה רק מתארכת ומתארכת והגיעה לעשרות מדינות ברחבי ארצות הברית.

האירוניה מכה בטראמפ

אומרים שלהיסטוריה יש חוש אירוני. גם כאן היא היכתה. ומהר מהצפוי. האירוניה היא שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הוא ממובילי המלחמה במה שמכונה 'משבר האקלים' ונחשב לסוג של אויב המדע בכלל; לפחות בקרב המדענים עצמם. הרי הוא נסוג מהסכם פריז, הוא ביטל הגבלות על פליטות פחמן ושימוש בפחם וגם היתיר לחברות כרייה לחפש משאבים בשמורות טבע ולועג כדרך קבע לפעילת האקלים הצעירה, גרטה ת'ונברג.

 

בקיצור, רפובליקני בלב ובנשמה. אפשר לומר על ספידים.

 

אז מכל הנשיאים, דווקא הוא חוטף את אחד מאסונות הטבע החמורים שידעה האנושות ב-100 השנים האחרונות. הוא זה שאחראי על ההיערכות הקלוקלת ותת התפקוד של רשויות הבריאות האמריקאית. בסוף, זה יירשם על שמו. יש כאלה שאפילו מעריכים שזה יעלה לו בבחירות לנשיאות.

בנק לומברד אודיה השוויצרי, המליץ היום על רכישת אג"ח ל-10 שנים של משרד האוצר האמריקאי, על פי התרחיש שג'ו ביידן, יריבו המסתמן של טראמפ במרוץ לנשיאות, יזכה בנובמבר בבחירות בעקבות התפרצות הקורונה.

 

הבעיה העיקרית בשוק האמריקאי – הנזילות של משקי הבית

הצרכן האמריקאי הוא המלך הבלתי מעורער של הכלכלה האמריקאית. החברות האמריקאיות מייצרות, כדי שהצרכן האמריקאי ישלם. תרומתו לכלכלה האמריקאית עומד על 70%. היכולת לצרוך הרבה ובזול, יחד עם צבא אימתני, הפכו את ארצות הברית לאימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה.

 

עוד לפני התפרצות הקורונה, הסנטימנט הכללי של הצרכנים האמריקאים ושל החברות האמריקאיות לקראת בלאק פריידיי האחרון היה יחסית שלילי. PwC העריכו לפני החג הקמעונאי, שרק 36% מהאמריקאים יצאו לטרפת השופינג המסורתית. ירידה של 51% ביחס ל-2018. זה כבר אומר את הכל.

 

בסוף אולי שברו שיאים של קניות, אבל הסנטימנט הוא העיקר בנקודה זו – כי עכשיו אנחנו מתעסקים עם סיפור חדש לחלוטין. העובדה שבסוף 2019, 48 מיליון אמריקאים עדיין שילמו על הקניות לבלאק פריידיי של 2018 לא טובה לאף אחד. כלומר נוצר סוג של lag. כ-20% מהקונים הבוגרים בסוף השנה התחייבו לשלם על מוצרים חדשים, לפני שסיימו לשלם על הקניות של שנה שעברה.

החוסר במערכת בריאות ממלכתית הולכת לפגוע 

עכשיו הרשת החברתית - האמיתית, לא פייסבוק או טוויטר - שמציעה ממשלת ארצות הברית לשכבות החלשות, מה שמכונה שם בלעג "סוציאליזם", היא בשתי מילים: לא קיימת. כל אדם לעצמו. החזק טורף את החלש בכל הזדמנות שנקרית בדרכו. 

עצם זה שעולה 3,000 דולר לשלם על בדיקה לווירוס הקורונה, אומר שלפחות 25 מיליון בני אדם, שאין להם ביטוח, כבר ללא יכולת להיבדק. הם מחוץ למשחק. הדגש בכל המשפט הזה הוא המילה 'לפחות'. כלומר מי שהביטוח לא מכסה לו את הבדיקה, גם סביר להניח שלא ייבדק. אנחנו בקלות מגיעים ללמעלה מ-10% מאוכלוסיית ארה"ב. בקלות. וזו הערכה שמרנית. זה גם הופך אותם לנשאים פוטנציאליים.

הנתון הזה מבטיח דבר אחד ויחיד - שיותר עניים במדינה ימותו מהנגיף. על פי השיטה הקיימת, מי שמכוסה ייבדק, יבודד ומקסימום יטופל אם יהיה צורך. מי שלא - לא. תשלבו את זה כאמור בחוסר הערכה בסיסי למדע מצד הממשל, שהביא את טראמפ למנות את סגן הנשיא מייק פנס לעמוד בראש המאמצים של הממשל למלחמה בקורונה. 

הבחירה בפנס עלולה להתגלות כחרב פיפיות

במקום לתת לאנשי המקצוע במשרד הבריאות לנהל את העסק, ושראשם יהיה על המוקד במקרה של כישלון, טראמפ שם את כל הונו על מיגור הנגיף. מלחמה שצריכה להסתיים עד אפריל, אז מזג האוויר מתחמם. אבל יש מצב שזו מלחמה שהוא כבר הפסיד מראש, לפחות זו הכלכלית, שהייתה אמורה להפוך את היבחרותו לכהונה שנייה לקלה יותר. 

עד כמה הבחירה בפנס תמוהה זו העובדה שכבר נכשל במלחמה מול התפשטות של נגיף אחר. נגיף האיידס. כשהיה מושל אינדיאנה ב-2014 זיהו גורמי רפואה ואכיפה עלייה בשימוש בהרואין בעיירה בשם אוסטין המונה כ-4,200 בני אדם. ידעו גם שיש חולה איידס שמשתמש בסמים.

אז במקום לנסות ולעזור לצרכני ההירואין, פנס הכריז מלחמה על המזרקים. הוא אמנם אישר לנהל מדיניות של החלפת מזרקים בהמלצת הרשויות הרפואיות וארגוני מתנדבים למיניהם. אממה, במקביל חוקק חוק שכל החזקה של מזרק ללא אישור רופא, הפך לעבירה פלילית עם עונש של עד 2.5 שנות מאסר לעוברים על החוק.

בנובמבר 2014 היה מקרה אחד של נשא הנגיף. כעבור חצי שנה, במרץ 2015 כשחוקק את החוק היו באוסטין, 18 נשאים. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה היה מספיק כדי שזה יוכרז כמצב חירום על ידי הרשויות. ב-2017 כבר היו 215 מקרים של הידבקות. מתוך 4,200 בני אדם כן.

בקיצור, לא בטוח שפנס הוא האדם הנכון לתפקיד.

בוושינגטון פוסט יש כאלה שאומרים שאירועי סופת הוריקן קתרינה - שהחריבה את ניו אורלינס ב-2005 וגבתה את חייהם של לא פחות מ-1,833 בני אדם, עם דיווחים על פראות ואלימות קשה כתוצאה מהזנחה, על גבול הפושעת, של הממשלה המקומית והפדראלית - יחווירו לעומת התוצאות של הווירוס. 

המספרים קופצים במהירות. זה עדיין לא מיליונים. אבל אי אפשר לדעת כמה נדבקו באמת בנגיף החמקמק הזה. גם בארץ, רק המקרים שאנחנו מודעים אליהם מפורסמים. הסברה היא שהמספרים גבוהים משמעותית. אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים. 

מה אנחנו כן יודעים?

וכאן אנחנו מגיעים לסגר הראשון של ניו רושל שהוכרז שלשום על ידי מושל ניו יורק אנדרו קואומו. אחרים כבר הגיעו. כך בוושינגטון הבירה, שם הוכרז מצב חירום הלילה. ב-NBA ביטלו משחקים ואפילו השחקן טום הנקס חלה בקורונה. מגפה. עכשיו כבר סגרו את השמיים לאירופה. עכשיו נפל האסימון. יכול להיות שזה יהיה מאוחר מדי. 

הבעיה היא מה יקרה אם, כמו באיטליה, הסגרים יימשכו חודש ומעלה. טכנית הוא יכול להימשך יותר. הרבה יותר. עכשיו עם גרעונות משקי הבית וגרעונות הסקטור העסקי, ייתכן ואנחנו עומדים לצפות באפקט הדומינו במלוא עוצמתו ואכזריותו. וכזה שמזכיר להפליא את 2008.

כמעט כולם בארצות הברית ממונפים בצורה כזו או אחרת. גם בממשלה וגם חלק נרחב מהחברות. וככל שיגרר המצב, כך פחות ופחות אנשים יוכלו לשלם את ההלוואות שלהם ואת יתר ההתחייבויות שלקחו על עצמם.

זה, יחד עם חשש כן לפיטורים, יביאו את מרבית הציבור האמריקאי לצאת פחות ולצרוך פחות ולבזבז פחות, מה שאומר שהתאגידים האמריקאים הולכים להיפגע. מאוד. כמו כן, בנקים צפויים להקשיח עמדות בנוגע למתן הלוואות, מה שאומר שיכולת הצמיחה תיעצר. בקיצור, סלט.

​"האמריקאים יוציאו פחות - עסקים יקרסו"

אם זה יימשך, נגיע בסוף למסה קריטית ואז הבנקים יתחילו ליפול. בזה אחר זה. השאלה היא אם כמו ב-2008, גם הפעם יחלצו את הבנקים? האם ארצות הברית יכולה להרשות לעצמה עוד bailout, אחרי שכבר לקחה על עצמה חוב במשבר הקודם?

בחודש שעבר החוב בארצות הברית הגיע ל-14 טריליון דולר בעקבות עלייה בנטילת משכנתאות. הסקטור ממונף לחלוטין. "אנחנו יותר מודאגים מהחוב של הסקטור העסקי שטפח לרמות היסטוריות", אומר יונתן כץ, כלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "היום במונחי חוב-תוצר הוא גבוה יותר ממשקי הבית". 

"אני מסכים שאם חודשיים לא יקבלו משכורות, כנראה שנתחיל לראות אפקט של פשיטות רגל מסיבי", הוסיף. "העסקים הנפיקו כל מיני אג"חים קונצרניים. אמרו שלהחזיר את החוב כל כך זול, זה לא נורא שזה עלה. עכשיו מגיע השוק. מפעלים יהיו סגורים. אנשים יצאו ויוציאו פחות ולא יהיה לאן לגלגל את החובות. 

"הדאגה המיידית תעבור דרך פשיטות רגל של חברות. מספיק שאדם חושש לצאת לחדר הכושר או להופעות או למסעדות. המשק כל כך מבוסס על צריכת שירותים של בריאות ובידור וספורט. פתאום כל הענפים משותקים ונראה פשיטות רגל, עם המשך הדימום האיטי של התפשטות המחלה. 

איך זה משפיע על הכלכלה האמריקאית?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מסעוד 12/03/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    הוא כזה אידיוט שהם בנחישות שלהם ובטיפול הנכון יורידו אותו על הברכיים. ונשכח שהיתה פעם אמריקה.
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

טסלה סיימה בשיא חדש, למונייד זינקה ב-8%; הנאסד״ק עלה ב-0.2%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

השווקים בוול סטריט סיימו את יום שלישי במגמה מעורבת, לאחר שפרסום נתוני תעסוקה הצביע על תמונה לא אחידה של שוק העבודה האמריקאי. המשקיעים ניסו לאזן בין עלייה במספר המשרות שנוספו בנובמבר לבין עלייה חדה בשיעור האבטלה, שהגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2021.

אחרי יום תנודתי במיוחד, מדד הנאסד״ק, המוטה לטכנולוגיה, עלה בכ־0.2%, בין היתר בעקבות עלייה במניית טסלה לשיא חדש על רקע התקדמות בפרויקט הרובוטקסי של החברה. מנגד, מדד S&P 500 ירד בכ־0.2%, ומדד דאו ג׳ונס איבד כ־0.6%, כאשר מניות של חברות תעשייה ופיננסים הכבידו על המסחר.

דו״ח התעסוקה הציג תמונה מעורבת. מספר המשרות במשק האמריקאי עלה בנובמבר ב־64 אלף בלבד, לאחר ירידה חדה באוקטובר, בין היתר על רקע צמצום בתעסוקה הפדרלית בעקבות השבתת הממשל. שיעור האבטלה עלה ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, אך כלכלנים מזהירים כי הנתונים מושפעים מגורמים חד־פעמיים ולכן אינם משקפים בהכרח שינוי מגמה ברור.

בפדרל ריזרב ובשוק ההון נוטים להתייחס לנתונים בזהירות. כלכלנים מציינים כי הנתונים האחרונים מספקים הצדקה להורדות הריבית שכבר בוצעו בעבר, אך אינם תומכים בהרחבה מוניטרית עמוקה יותר בטווח הקצר. ההערכה הרווחת היא שהבנק המרכזי יעדיף להמתין לנתוני דצמבר, שייחשבו אמינים יותר, לפני קבלת החלטות מדיניות נוספות.

נתונים נוספים מהכלכלה הריאלית מחזקים את תמונת הביניים. מכירות הקמעונאות בארה״ב נותרו כמעט ללא שינוי באוקטובר, כאשר הוצאות חזקות בכמה תחומים קוזזו בירידה במכירות רכב. במקביל, מחירי הנפט המשיכו לרדת לרמות של כ־55 דולר לחבית. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שמאטה אך אינה נשברת, תרחיש שמציב את השווקים במצב של המתנה זהירה להמשך הנתונים.