בואינג אל על מטוס תעופה תיירות טיסה חופשה
צילום: יח"צ

צרות בצרורות: חשד לתקלה נוספת במטוסי ה-737 מקס

רשות התעופה האמריקנית בודקת כעת האם יש כשל נוסף בחלקו האחורי של המטוס - הכשל מוגדר כי "קטסטרופה אפשרית"; בבואינג טוענים כי זו תקלה פשוטה לתיקון. במקביל, החברה שוקלת להנפיק חוב נוסף
עמית נעם טל | (3)

פרשת בטיחות מטוסי ה-737 מקס של ענקית התעופה האמריקנית בואינג (סימול:BA) ממשיכה להסתבך. ע"פ דיווח בניו יורק טיימס, רשות התעופה האמריקנית (FAA) בוחנת כעת כשל נוסף במטוס, שעשוי להיות "קטסטרופלי" ולגרום להתרסקות המטוס.

ע"פ הדיווח, בואינג בוחנת כעת אם 2 צמות החיווט בחלקו האחורי של המטוס קרובות מידי זו לזו, באופן שעשוי להוביל לקצרים חשמליים ולשיתוק החלק האחורי במטוס. ב-FAA התייחסו לבעיות החיווט כאל "קטסרופה אפשרית" ואולם בבואינג טענו כי "הנושא המזוהה הוא חלק מתהליך קפדני, ואנחנו עובדים עם ה-FAA כדי לבצע את הניתוח המתאים. יהיה זה מוקדם להעלות השערה אם ניתוח זה יביא לשינויים עיצוביים כלשהם".

אם בואינג תחליט לתקן את בעיית החיווט, פירוש הדבר שהחברה תצטרף לטפל בלמעלה מ-800 מטוסים, דבר שצפוי להאריך עוד יותר את הקרקוע של המטוסים שנמשך מאז מרץ האחרון. 

נזכיר כי בחודש שעבר הודיעה החברה על הפסקת ייצור מטוסי ה-737 מקס החל מתחילת ינואר, כאשר הבדיקות סביב סוגיית בטיחות המטוסים ממשיכה להתארך. הפסקת הייצור צפויה להשפיע על כל הכלכלה האמריקנית, כאשר הערכות מדברות כי האירועים האחרונים צפויים להוריד כ-0.5% מהתמ"ג האמריקני ברבעון הראשון (לכתבה המלאה). 

בתוך כך, בוול סטריט ג'ורנל מדווחים היום כי בחברה שוקלים כעת להנפיק חוב נוסף, במטרה להימנע מספקולציות בנוגע למצב הנזילות של החברה. 

לקריאה נוספת: 

> בואינג היא הזדמנות קנייה, אבל השקעה בתחום צריכה להיות דרך קרנות סל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 06/01/2020 22:52
    הגב לתגובה זו
    נראה ש לא למדו כלום שיטת מצליח
  • 2.
    דירה = קורת גג 06/01/2020 18:34
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 1.
    חוזרים לאוניות? (ל"ת)
    אוסי 06/01/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

פוטין וארדואן, צילום: רשתותפוטין וארדואן, צילום: רשתות

ארדואן לפוטין: איסטנבול מוכנה לתווך בין רוסיה לאוקראינה

"טורקיה מוכנה לתרום לכל יוזמה שתסלול את הדרך לשלום קבוע" שיחה בת 40 דקות בין פוטין לארדואן נערכה על רקע לחץ אמריקאי כבד לסיום המלחמה בתוך 100 הימים הראשונים של כהונת טראמפ  ההצעה האמריקאית בת 28 הנקודות מבקשת לסיים את המלחמה הארוכה

מנדי הניג |

נשיא טורקיה ארדואן שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והדגיש כי אנקרה ערוכה לתרום לכל יוזמה דיפלומטית שתוביל לשלום מתמשך ולמשא ומתן ישיר בין מוסקבה לקייב. 

השיחה נמשכה כ-40 דקות, והצדדים הסכימו להמשיך את המגעים. הקרמלין מסר כי השניים דנו במצב באוקראינה, כולל בהצעות השלום האמריקאיות, כאשר פוטין ציין כי הגרסה הנוכחית של התוכנית יכולה לשמש בסיס להסדר סופי. ארדואן הציע שוב את איסטנבול כמקום לקיום משא ומתן ישיר, והזכיר את מאמצי טורקיה בעבר להפעלת הסכם התבואה דרך הים השחור.

השיחה התקיימה על רקע תנופה משמעותית במגעים בימים האחרונים, כאשר ממשל טראמפ לוחץ לסגור הסדר או הסכם שלום בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתו השנייה. ההצעה האמריקאית, שנוסחה בחודש האחרון בשיחות סודיות בין שליחים אמריקאים לרוסים, כוללת הפסקת אש מיידית, הסדרים טריטוריאליים, הגבלות צבאיות וערבויות כלכליות. הגרסה הראשונית דרשה מאוקראינה ויתורים נרחבים - בהם הכרה דה-פקטו בקרים ובחלקים מדונבאס כשטח רוסי - ועוררה ביקורת חריפה בקייב ובאירופה. 

בעקבות דיונים אינטנסיבים בג'נבה ובבריסל הועברה בסוף השבוע גרסה מתוקנת, שבה משא ומתן טריטוריאלי יתחיל מקו החזית הנוכחי וייכללו ערבויות ביטחוניות חזקות יותר מצד ארה"ב. המועד האחרון להחלטה סופית נקבע ליום חמישי הקרוב, 27 בנובמבר.בין הסעיפים המרכזיים בגרסה המעודכנת: הגבלת צבא אוקראינה ל-600 אלף חיילים, איסור על הצבת כוחות נאט"ו קבועים בשטחה, העברת תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה לפיקוח IAEA וחלוקת החשמל שווה בשווה, ערבויות ביטחוניות אמריקאיות הכוללות תגובה צבאית וחידוש סנקציות אם רוסיה תפר את ההסכם, והתחייבות הדדית של רוסיה, אוקראינה ונאט"ו לאי-תוקפנות. במישור הכלכלי, ההצעה כוללת הסרת חלק מהסנקציות על יצוא אנרגיה רוסי, השקעות אמריקאיות בתשתיות גז אוקראיניות וחבילת שיקום במימון חלקי מנכסים רוסיים קפואים.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי אמר כי הוא פתוח לפשרות בתנאי שיישמרו ערבויות ביטחוניות ארוכות טווח ואירופה תישאר שותפה מלאה. טורקיה, שהובילה בעבר את הסכם התבואה בים השחור ואירחה סבבי שיחות, מציעה כעת שוב לארח פגישה ישירה בין הצדדים אם יסכימו לכך.