בעקבות המכסים: המשקיעים בארה״ב מגדילים חשיפה למזומן
זרימה של מעל 100 מיליארד דולר לקרנות כספיות השבוע מצביעה על גישה זהירה יותר של המשקיעים בשוק, על רקע חשש מהשפעת מכסי טראמפ – גם כאשר המדדים בוול סטריט ממשיכים לשבור שיאים
המשקיעים מתחילים להיכנס למצב הגנתי. לפי בנק אוף אמריקה, השבוע המשקיעים משכו 28 מיליארד דולר מהבורסה האמריקנית והעבירו 107 מיליארד דולר לקרנות כספיות – הסכום הגבוה ביותר מאז ינואר. הסיבה המסתמנת היא המכסים החדשים של דונלד טראמפ שמעוררים חשש גובר בשוק.
מיכאל הארטנט מבנק אוף אמריקה, שמפרסם מדי שבוע את נתוני הזרימות בשוק, מציין כי המגמה הזו לא מקרית. היא מגיעה בדיוק כשהנתונים על שוק העבודה מאותתים על האטה, והחברות מתחילות לחשוש מהפגיעה הצפויה ברווחיות בעקבות המכסים.
מדד ה-S&P 500 עצר השבוע לרגע את העלייה הבלתי פוסקת שלו. הסיבה העיקרית היא השילוב של נתוני תעסוקה חלשים והחשש מהמכסים החדשים של טראמפ. המכס הממוצע על היבוא לארצות הברית עלה ל-15.2% - פי שישה מ-2.3% שהיה השנה שעברה. זה הרמה הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
כבר לא איום תיאורתי
החברות מתחילות להבין שהמכסים זה לא רק איום תיאורטי. יום חמישי הם נכנסו לתוקף, ועכשיו המנכ"לים צריכים לחשב איך זה משפיע על המחירים שלהם. כשעלויות הייצור עולות, הרווחים יורדים, ואז גם מחירי המניות יורדים. זה לא מדע אטום.
- יושב בצד ומחכה: האם באפט ישקיע חלק מ-300 מיליארד הדולר שלו?
- בנק ישראל: "לא נבטל את שטר ה-200 שקל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבריחה למזומן היא התגובה הטבעית של משקיעים שלא בטוחים מה יקרה הלאה. קרנות
כספיות מציעות כיום ריביות נאות, אז אין יותר מדי סיבה לקחת סיכונים גדולים. העדפה לנזילות על פני צמיחה היא הסימן הברור ביותר לאי-ודאות בשוק.
”תרחיש גולדילוקס”
לדברי הארטנט, רבים מהמשקיעים ממתינים ל”תרחיש גולדילוקס” – כלכלה מאוזנת שאינה חמה מדי או קרה מדי – לצד הורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב, מה שלדעתם יחזיר את המניות לעליות. השוק מתמחר הורדות ריבית של כ־100 נקודות בסיס עד אמצע 2026, אך לא בטוח שתרחיש זה יתממש.
הבעיה היא שהמכסים והורדות הריבית הם שני כוחות מנוגדים. המכסים מעלים את האינפלציה ופוגעים בצמיחה, הורדות ריבית מעודדות צמיחה אבל גם אינפלציה. הפד יצטרך לאזן בין השניים – והמשקיעים עדיין לא יודעים איך זה יקרה בפועל.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
הארטנט אגב צדק השנה בהמלצה להעדיף בורסות זרות על פני האמריקנית. המדדים הבינלאומיים עולים יותר מ-S&P 500, ולא במקרה. כשארצות הברית מטילה מכסים, השווקים האחרים נהנים מיתרון יחסי. האסטרטג גם מזהיר בשבועות האחרונים מפני בועה בשוק המניות, אז הבריחה לכסף מזומן יכולה להיות רק ההתחלה.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
