פרופ' פול קרוגמן - "לא ניתן להגיע להסכמות מול סין"
פרופ' פול קרוגמן, כלכלן בעל שם עולמי וזוכה פרס נובל ב-2008 על מחקריו בתחום הסחר הבינלאומי, מותח ביקורת חריפה על מדיניות המכסים החדשה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מדובר בתוכנית הכוללת מכס בסיס של 10% על כל היבוא לארה"ב, עם תוספות משמעותיות של 104% על סין, 26% על הודו ו-17% על ישראל. לפי קרוגמן, התוכנית היא "מתכון ברור לאסון כלכלי". קרוגמן מסביר שהנזק הכלכלי ממכסים אינו עולה בצורה ליניארית אלא בריבוע של שיעור המכס. לדוגמה, מכס של 20% גורם לנזק כלכלי גבוה פי ארבעה מאשר מכס של 10%.
הוא מעריך שההשפעה של המכסים הללו עשויה להיות חמורה אף יותר מהברקזיט, שאובדן התוצר כתוצאה ממנו נאמד בכ-4%-3%. לפי קרוגמן, יישום המדיניות החדשה יעלה מחירים, יצמצם סחר ויפגע באופן משמעותי ברווחת הצרכנים והכלכלה האמריקאית כולה. בטווח הארוך, קרוגמן צופה ירידה בפריון ובתוצר, שכן המכסים מובילים לפעילות כלכלית פחות יעילה ופחות רווחית. אף שאין בהכרח סכנה של אבטלה המונית, ההכנסות הריאליות של העובדים ייפגעו. בטווח הקצר יותר, הוא מזהיר מפני הסיכון הגבוה למיתון כבר בשנת 2025, בעיקר בשל האי-ודאות העסקית וההשקעתית שנוצרת סביב המכסים.
סביבה בלתי אפשרית לעסקים
קרוגמן מתייחס במיוחד לאי-הוודאות שיוצרת המדיניות החדשה. לדבריו, עסקים רבים יתקשו להחליט היכן להשקיע, מחשש שהמכסים הגבוהים ישנו את עלויות הייצור. כתוצאה מכך, חברות יעדיפו להימנע מהשקעות חדשות ולשמור מזומנים בצד, מה שיוביל לקיפאון כלכלי. במילים פשוטות, זו "סביבה בלתי אפשרית לעסקים," שמרתיעה מנהלים ומייצרת הקפאה של תוכניות פיתוח והשקעה.
סין ואירופה: ללא פתרון באופק
קרוגמן ספקני מאוד בנוגע לאפשרות להגיע להסכמות מול סין ואירופה בנושא המכסים. סין, לדבריו, לא תיסוג מעמדותיה מול ארה"ב, במיוחד כשמדובר במכסים של 104%. הוא מדגיש כי המודל הכלכלי של סין מבוסס על יצוא עודף ומטבע מוחלש, ומוסיף כי טראמפ הצליח להפוך את ארה"ב ל"שחקן הרע" בסיפור הזה, במקום למקד את תשומת הלב בפעילות הסינית.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי אירופה, קרוגמן טוען כי המכסים האירופיים על ארה"ב עומדים בממוצע על 1.7% בלבד, ולכן אין מקום רב לפשרות נוספות. הוא מבקר את הרעיון של טראמפ לדרוש איזון סחר דו-צדדי עם כל מדינה בנפרד, ואומר כי מדובר בדרישה לא ריאלית מבחינה כלכלית, שכן היא מתעלמת מעקרונות בסיסיים של סחר בינלאומי.
גירעון הסחר: לא בעיה אמיתית
לדברי קרוגמן, ממשל טראמפ תוקף את גירעון הסחר של ארה"ב בטעות, מתוך תפיסה מוטעית לפיה מדובר בבעיה יסודית. בפועל, גירעון הסחר הוא תוצאה של משיכת השקעות זרות לארה"ב, ולמעשה מעיד על חוזקה של הכלכלה האמריקאית. לכן, הדרישה של טראמפ לאיזון דו-צדדי עם כל מדינה היא "לא הגיונית" מבחינה כלכלית ומדיניותית.
קרוגמן מזהיר מפני ההשלכות השליליות של המכסים על הגלובליזציה, ומדגיש כי שרשראות האספקה הבינלאומיות המורכבות שנבנו בעשורים האחרונים עלולות להיפגע קשות. הוא מעריך כי התוצאה תהיה האטה בצמיחה הגלובלית ופגיעה בחדשנות, שהייתה עד כה מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה האמריקאית.
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
ומה הפתרון? קרוגמן סבור שהפתרון בידי הקונגרס. רק אם הקונגרס יחזיר לידיו את הסמכות לאשר מכסים, סמכות שהועברה לנשיא לפני יותר מ-50 שנה, יהיה לגישתו פתרון למשבר.
- 7.שנאת קרוגמן לטראמפ משבשת את שיקול דעתו. (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 16:03הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 09/04/2025 08:47הגב לתגובה זוהחברות האמריקאיו מוכרות מותג. היצור נעשה במדינות אחרות והמחיר פי 10 עד פי 100 יחסית לעלות. אין כושר יצור בארהב היום. הבלון יתפוצץ וחברות כמו NIKE GE וכן הלאה יפשטו רגל..
- 5.(ל"ת)09/04/2025 08:27הגב לתגובה זו
- 4.כמו אצל ביבי 09/04/2025 08:20הגב לתגובה זוכשכל המצביעים יהיו משתמטים מקבצי נדבותיוכרז הניצחון הסופיכמו אצלנוממשלת בוזזים ומשתמטים הורסת כל מה שעובד כאןמבריחה את המקצוענות ומעודדת בורות והשתמטותמנה כבר יכול להשתבש
- למה להכניס את התת רמה והשינאה לדיון למה (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 09:41הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 09/04/2025 08:12הגב לתגובה זולקרוא על הנטיות הפוליטיות של הפרופ המכובד שיש לו בלוג קבוע בניו יורק טיימס שהוא בלי קשר אחד העיתונים האנטי ישראלים הגדולים ביותר
- 2.עוד פוליטיקאי שמנפנף בתארים כדי להפיץ פרופגנדה (ל"ת)אלון 09/04/2025 08:04הגב לתגובה זו
- 1.עושה חשבון 09/04/2025 07:51הגב לתגובה זוהחזרת סמכות המכסים מהנשיא לקונגרס חייבת חקיקה וחתימת הנשיא . לכן אין ספק שהולכים למשבר . אם יחתמו עם כל העולם מלבד אירופה וסין על הסכמים חדשים המשבר יהיה נסבל .כלומר יהיה גוש חדש של ארהב ומדינות נגד אירופה וסין .
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
וול סטריט "שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
