מיקרוסופט מקפיאה עסקאות דאטה סנטרס - האם יש האטה בהשקעות ב-AI?
ענקית הטכנולוגיה מבטלת חוזים בהיקפים משמעותיים בארה"ב, מה שמעורר ספקות לגבי הצורך בהשקעות מסיביות בתשתיות בינה מלאכותית
מהלך זה מעלה סימני שאלה לגבי התחזיות של מיקרוסופט בנוגע לביקוש למחשוב בענן וליכולות עיבוד לבינה מלאכותית. בעוד החברה הצהירה כי היא מתכננת להשקיע 80 מיליארד דולר בתשתיות ענן בשנה הקרובה, השינויים האחרונים מרמזים על גישה זהירה יותר בכל הנוגע לקצב ההתרחבות. ההחלטות הללו מגיעות לאחר תקופה שבה מיקרוסופט, לצד חברות טכנולוגיה נוספות כמו מטא ואמזון, השקיעה סכומים אדירים בבניית דאטה סנטרס חדשים, מתוך ציפייה לגידול מתמשך בצרכי הבינה המלאכותית והענן.
מיקרוסופט משנה אסטרטגיה?
לפי דו"ח של חברת הברוקראז' TD קואן, מיקרוסופט לא רק ביטלה חוזים בארה"ב אלא גם שינתה את האסטרטגיה הגלובלית שלה. החברה מחזירה חלק מההוצאות המתוכננות שלה בחו"ל חזרה לארה"ב, מהלך ש"מעיד על האטה משמעותית בחוזים בחו"ל", כפי שצוין בדו"ח. בנוסף, מיקרוסופט הפסיקה להכין הצהרות כשירות לקראת חתימה על חוזים רשמיים, טקטיקה שבה השתמשו בעבר חברות כמו מטא כשהחליטו לקצץ בהוצאות הון.
בתגובה רשמית שפרסמה מיקרוסופט, החברה חזרה והדגישה את מחויבותה להוצאה של יותר מ-80 מיליארד דולר על תשתיות בשנת הכספים הנוכחית המסתיימת ביוני. "ייתכן שנמתן אסטרטגית את הקצב או שנתאים את התשתיות שלנו בתחומים מסוימים, אך נמשיך לצמוח בצורה חזקה בכל האזורים", אמר דובר החברה. "נמשיך לצמוח בקצב שיא כדי לעמוד בביקוש מצד לקוחות", הוסיף, בניסיון להרגיע את החששות בשוק.
- העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה
- מיקרוסופט תשקיע מיליארדים בתשתיות AI בהודו וקנדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האתגרים העומדים בפני מיקרוסופט וחברות טכנולוגיה אחרות הוא הפער בין ההשקעות העצומות בטכנולוגיות AI לבין המימוש המעשי שלהן. מבקרים מצביעים שוב ושוב על היעדר גישות מעשיות לבינה מלאכותית, למרות שמיקרוסופט, מטא ואמזון התחייבו להשקיע מיליארדים במרכזי נתונים לאימון ופיתוח שירותי AI. בכירי מיקרוסופט ניסו בעבר להרגיע את החששות לגבי יתר השקעה בתשתיות AI, אך החברה המשיכה להגדיל את הוצאותיה בתחום.
ההשפעה על שוק האנרגיה והשווקים הפיננסיים
השינויים של מיקרוסופט אינם עוברים מתחת לרדאר של השווקים הפיננסיים. לאחר פרסום הדיווחים, מניות של חברות אנרגיה אירופיות, המספקות חשמל לתשתיות הענן, רשמו ירידות משמעותיות, מה שמעיד על חשש לפגיעה בביקוש העתידי. ההחלטות האחרונות גם מעלות ספקות לגבי ההנחות שעליהן התבססה אסטרטגיית ההתרחבות האגרסיבית של החברה בשנה האחרונה. לצד זאת, קיימת אפשרות שהשינוי נובע דווקא מהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית, כמו ההשקעה המתוכננת של OpenAI וסופטבנק בהיקף של עד 500 מיליארד דולר בתשתיות AI חדשות.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
ייתכן כי מהלך כזה מפחית את הצורך של מיקרוסופט להרחיב בעצמה את רשת הדאטה סנטרס שלה בקצב שתוכנן במקור. מיקרוסופט ממשיכה להדגיש כי היא מחויבת לצמיחה ולפיתוח
תשתיות AI, אך בו בזמן שומרת לעצמה את האפשרות לבצע התאמות בהתאם לביקוש ולתנאי השוק.
לאחרונה, חברת עזריאלי עזריאלי קבוצה -0.16% הודיעה כי גרין מאונטיין, חברת הבת הנורבגית שעוסקת בהקמת חוות שרתים לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עדכנה שהרגולטור במדינה לא נתן אישור להקמת מרכז נתונים בהיקף של 120MW שהייתה אמורה להקים עבור אחת מענקיות הטכנולוגיה המובילות בעולם. בעוד גרין מאונטיין לא ציינה מי הלקוחה, החברה כבר חשפה בעבר כי כ-90% מהכנסות החברה מגיעות מחברות הייפר-סקייל וענן, הכוללות ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ומטא, כך שיש סבירות שמדובר באחת מהחברות הללו או חברה דומה אחרת.
בנוסף, בעוד העלויות של בניית מרכז נתונים משתנה בין הסכם להסכם, ההערכות מדברות על כך שבניית מרכז נתונים מתבססת על מחיר של בין 4-10 מיליון דולר עבור כל MW, כך שמדובר בהסכם גדול עבור גרין מאונטיין. בעקבות הדיווח, מניית עזריאלי נפלה. עזריאלי ציינה בעבר כי היא צופה שתחום הדאטה סנטרס יגדל מ-12% מסך הפעילות ל-25% בעתיד, ולא על ידי צמצום הפעילויות האחרות, אלא בשל הגידול בפעילות בתחום, מכאן ניתן להסיק שהאטה בתחום הדאטה סנטר תיפגע בחברה ובאפיקי הצמיחה שלה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
