מרקורי יוצאת עם אסטרטגיה שתזרז ישום סרבנס אוקסלי

חשפה אסטרטגיה שנועדה לסייע ללקוחות לכונן גישה לניהול יוזמות ציות לתקנות באמצעות נהלי BTO אפקטיביים, והכריזה על מערך מאיצים לציות וניהול שירותי IT
חזי שטרנליכט |

מרקורי אינטראקטיב, העוסקת באופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים (BTO), חשפה היום אסטרטגיה שנועדה לסייע ללקוחות לכונן גישה בת-קיימא לניהול יוזמות ציות לתקנות באמצעות נהלי BTO אפקטיביים. עוד הכריזה מרקורי על מערך מאיצים לציות וניהול שירותי IT.

מערך זה מכיל את הנהלים המומלצים והתוכנות שיסייעו ללקוחות למכן תהליכים מרכזיים, אמצעי בקרה ופעילויות הדרושות ליישום חוק סרבנס אוקסלי. "ברור שדרישות הציות לתקנות יוצרות כיום רמה בלתי קבילה של עלויות וסיכונים עבור מחלקות IT ברחבי העולם," אמר סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי ומנהל מידע ראשי במרקורי, דייויד מרפי "הלקוחות פונים ל-BTO משום שהם זקוקים לגישה בת קיימא שתתמודד עם הדרישות המתמשכות לציות לתקנות."

מרקורי הודיעה על אסטרטגיית הציות המתמשך ועל היצע המוצרים המאיצים בתגובה לביקוש מצד הלקוחות לנהלים מומלצים וטכנולוגיות שיאפשרו להם לכונן גישה אוטומטית וניתנת לחזרה לניהול דרישות ציות כגון חוק סרבנס אוקסלי. גישה זו מפורטת במסמך החדש שפרסמה מרקורי: "מיטוב הציות: מיטוב טכנולוגיה לעסקים עבור חוק סרבנס-אוקסלי."

במסמך מוסבר כיצד אסטרטגיית BTO עוזרת ללקוחות לכונן גישה בת קיימא לציות באמצעות: מיכון תהליכי הציות, אמצעי הבקרה ושינויי ה-IT הקשורים אליהם. הערכת ההשפעה, העלויות והסיכונים של הציות ואת שינויי ה-IT הקשורים. ניהול פרויקטי ציות מהביקוש ולעד למערכת המבצעית. מדידת השינויים בתהליכים העסקיים ובאפקטיביות בקרת ה-IT כדי להבטיח עמידה בתקנות, כמו גם מדידה וניטור של התהליכים העסקיים והקונפיגורציות של המערכת המבצעית על מנת לעמוד בדרישות הציוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.