חוק שעות עבודה ומנוחה חל על מנהל בדרג ביניים
ע"ב 1280/01 רוזנשטיין מנחם נ. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ, ניתן ביום 30.12.2004.
עובדות
מנחם הועסק בחברת שפיר (להלן – החברה), כהנדסאי ביצוע, מיום 16.11.1997 ועד ליום 24.2.2000 ללא חוזה עבודה בכתב.
התביעה היא לחיוב החברה בתשלום גמול שעות עבודה נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי תגמולים לפוליסת ביטוח מנהלים ופיצויי ההלנה בגין רכיבים אלה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק
מנחם עמד בנטל להוכיח עבודה בשעות נוספות, שניתן לכמתן, ולכן יש לבחון האם, כטענת החברה, החזיק מנחם בתפקיד ניהולי או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי על פי סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - החוק), או לחילופין, האם תנאי עבודתו ונסיבותיה לא אפשרו לחברה כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו, על פי סעיף 30 (א)(6) לחוק, ועל כן לא חל עליו החוק.
התואר מנהל כולל בתוכו סממנים אחדים, ובניהם מתן סמכויות לארגון פעולות המפעל ובכלל זה מתן הוראות לעובדים אחרים ופיקוח על עבודתם. התפקיד מקנה חופש פעולה עצמאות, מעמד בכיר במבנה החברה, ושכר של מנהל ולא של עובד. מנהל הוא מי שקובע את מדיניות המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לידי ביצוע ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה. תפקיד הנהלה אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, או מי שנמנה על דרג ביניים של המפעל אלא מדובר במנהל בכיר. מנהל בכיר הוא לדוגמא מנכ"ל המפעל, חברי ההנהלה המצומצת, מנהלי האגפים הראשיים. באשר לבחינת התנאי באם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ההלכה הפסוקה היא כי הבחינה תיעשה לפי קנה מידה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי.
במקרה זה, תפקידו של מנחם היה תפקיד מדרג מנהל ביניים. אמנם, מתוקף תפקידו הוא היה אחראי על ביצוע מדיניות ההנהלה הבכירה, כפי שהועברה אליו על ידי מנהל הפרוייקטים הממונה עליו, וכן היה אחראי על פיקוח גמר ביצוע נאות מבחינה מקצועית, אלא, שלמנחם לא היתה עצמאות רבה וחופש פעולה בנוגע לעיצוב והתאמה של אותה המדיניות בשטח. מנחם פעל באופן צמוד אל לוח הזמנים היומי, שבמסגרתו נקבעו לו על ידי מנהל הפרוייקט הממונה עליו הפעולות שעליו היה לבצע באותו היום ולפקח על טיב ביצוען. למנחם גם לא היתה סמכות לבצע הסכמים עם קבלנים, לרבות הטיפול בנושאים הפיננסיים. מנחם לא יכול היה לקבל או לפטר עובדים ולא נדרש להשתתף בישיבות ההנהלה הראשית.
בנוסף, מנחם נדרש להעביר כרטיס נוכחות מגנטי בכניסה וביציאה מאתר העבודה, מנחם ביצע פעולות בכפוף להוראות שקיבל ממנהל הפרוייקט, מנחם נדרש להעביר למנהל הפרוייקט דיווחים בזמן אמת על התקדמותו במשך היום ודיווח בסוף כל יום עבודה באמצעות פלאפון או מכשיר קשר. אשר על כן, לא הוכח קיומו של החריג שבסעיף 30(א)(5) לחוק.
גם באשר לחריג הקבוע בסעיף 30(א)(6) לחוק הדן בעובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח עליהם, לא הורם הנטל על ידי החברה להוכחת קיומו. החוק מדבר על אפשרות פיקוח על שעות העבודה והמנוחה, ולא פיקוח על העבודה.
עבודה מחוץ לחצרים של מפעל כשלעצמה, אינה בדרך כלל עבודה שבה נשללת מהמעביד כל אפשרות פיקוח על שעות עבודתו של העובד והבחינה תיעשה על פי תנאי העבודה, נסיבותיה והעובדות לגופו של כל עניין ועניין. די להראות שהפיקוח על שעות העבודה הינו אפשרי ואין דרישה להפעלת הפיקוח בפועל. במקרה זה, לחברה היתה אפשרות לפקח על שעות עבודתו של מנחם.
כפועל יוצא מהמחלוקת שהתעוררה בין הצדדים באשר לעצם תחולתו של החוק על מנחם, מחלוקת שהיה בה ממש, יש מקום להפחתתם של פיצויי ההלנה, כך שהתשלום תמורת העבודה בשעות נוספות ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.
סוף דבר - התביעה התקבלה בחלקה. החברה תישא בהוצאות מנחם בסך כולל של 5,000 ש"ח.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
