חוק שעות עבודה ומנוחה חל על מנהל בדרג ביניים
ע"ב 1280/01 רוזנשטיין מנחם נ. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ, ניתן ביום 30.12.2004.
עובדות
מנחם הועסק בחברת שפיר (להלן – החברה), כהנדסאי ביצוע, מיום 16.11.1997 ועד ליום 24.2.2000 ללא חוזה עבודה בכתב.
התביעה היא לחיוב החברה בתשלום גמול שעות עבודה נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי תגמולים לפוליסת ביטוח מנהלים ופיצויי ההלנה בגין רכיבים אלה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק
מנחם עמד בנטל להוכיח עבודה בשעות נוספות, שניתן לכמתן, ולכן יש לבחון האם, כטענת החברה, החזיק מנחם בתפקיד ניהולי או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי על פי סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - החוק), או לחילופין, האם תנאי עבודתו ונסיבותיה לא אפשרו לחברה כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו, על פי סעיף 30 (א)(6) לחוק, ועל כן לא חל עליו החוק.
התואר מנהל כולל בתוכו סממנים אחדים, ובניהם מתן סמכויות לארגון פעולות המפעל ובכלל זה מתן הוראות לעובדים אחרים ופיקוח על עבודתם. התפקיד מקנה חופש פעולה עצמאות, מעמד בכיר במבנה החברה, ושכר של מנהל ולא של עובד. מנהל הוא מי שקובע את מדיניות המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לידי ביצוע ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה. תפקיד הנהלה אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, או מי שנמנה על דרג ביניים של המפעל אלא מדובר במנהל בכיר. מנהל בכיר הוא לדוגמא מנכ"ל המפעל, חברי ההנהלה המצומצת, מנהלי האגפים הראשיים. באשר לבחינת התנאי באם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ההלכה הפסוקה היא כי הבחינה תיעשה לפי קנה מידה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי.
במקרה זה, תפקידו של מנחם היה תפקיד מדרג מנהל ביניים. אמנם, מתוקף תפקידו הוא היה אחראי על ביצוע מדיניות ההנהלה הבכירה, כפי שהועברה אליו על ידי מנהל הפרוייקטים הממונה עליו, וכן היה אחראי על פיקוח גמר ביצוע נאות מבחינה מקצועית, אלא, שלמנחם לא היתה עצמאות רבה וחופש פעולה בנוגע לעיצוב והתאמה של אותה המדיניות בשטח. מנחם פעל באופן צמוד אל לוח הזמנים היומי, שבמסגרתו נקבעו לו על ידי מנהל הפרוייקט הממונה עליו הפעולות שעליו היה לבצע באותו היום ולפקח על טיב ביצוען. למנחם גם לא היתה סמכות לבצע הסכמים עם קבלנים, לרבות הטיפול בנושאים הפיננסיים. מנחם לא יכול היה לקבל או לפטר עובדים ולא נדרש להשתתף בישיבות ההנהלה הראשית.
בנוסף, מנחם נדרש להעביר כרטיס נוכחות מגנטי בכניסה וביציאה מאתר העבודה, מנחם ביצע פעולות בכפוף להוראות שקיבל ממנהל הפרוייקט, מנחם נדרש להעביר למנהל הפרוייקט דיווחים בזמן אמת על התקדמותו במשך היום ודיווח בסוף כל יום עבודה באמצעות פלאפון או מכשיר קשר. אשר על כן, לא הוכח קיומו של החריג שבסעיף 30(א)(5) לחוק.
גם באשר לחריג הקבוע בסעיף 30(א)(6) לחוק הדן בעובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח עליהם, לא הורם הנטל על ידי החברה להוכחת קיומו. החוק מדבר על אפשרות פיקוח על שעות העבודה והמנוחה, ולא פיקוח על העבודה.
עבודה מחוץ לחצרים של מפעל כשלעצמה, אינה בדרך כלל עבודה שבה נשללת מהמעביד כל אפשרות פיקוח על שעות עבודתו של העובד והבחינה תיעשה על פי תנאי העבודה, נסיבותיה והעובדות לגופו של כל עניין ועניין. די להראות שהפיקוח על שעות העבודה הינו אפשרי ואין דרישה להפעלת הפיקוח בפועל. במקרה זה, לחברה היתה אפשרות לפקח על שעות עבודתו של מנחם.
כפועל יוצא מהמחלוקת שהתעוררה בין הצדדים באשר לעצם תחולתו של החוק על מנחם, מחלוקת שהיה בה ממש, יש מקום להפחתתם של פיצויי ההלנה, כך שהתשלום תמורת העבודה בשעות נוספות ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.
סוף דבר - התביעה התקבלה בחלקה. החברה תישא בהוצאות מנחם בסך כולל של 5,000 ש"ח.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
