עובדים זרים לתשומת לבכם: בקרוב - חודש ללא אכיפה
שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים ומנהלת ההגירה. בישיבת תאום שנערכה אתמול בין תנ"צ עטאף דגש, ראש מנהלת ההגירה, וצוותו, ובין מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ ונציגי משרדי הפנים והתמ"ת נקבע, כי מרגע הכרזת שמות התאגידים שזכו במכרז שפרסמה המדינה לניהול העובדים הזרים בענף הבניין ועד להשלמת הליך הרישום של העובדים בכל תאגיד, שתיערך חודש לאחר מכן, מנהלת ההגירה ומשרדי התמ"ת והפנים לא יבצעו אכיפה כנגד עובדים זרים באתרי הבנייה וזאת על מנת לאפשר לקבלנים ולעובדים להסדיר כחוק את כל נושא הרישום בתאגידים.
ראש מנהלת ההגירה, תנ"צ עטאף דגש, אמר בדיון כי מנהלת ההגירה אינה רוצה לפגוע בעובדים הזרים החוקיים או בקבלנים ועל כן הוא הנחה את כל מפקדי היחידות כי נושא האכיפה בכל תקופת ההתארגנות והמעבר להעסקת העובדים הזרים באמצעות התאגידים יטופל ברגישות הראויה מתוך הבנה והתחשבות.
ההכרזה על שמות התאגידים מתוכננת, לדברי נציגי משרד התמ"ת, לתחילת השבוע הבא ומטרת המפגש הייתה לבחון את אופן ההתמודדות המשותפת של הגורמים השונים המעורבים בתהליך ערב הפעלתם של התאגידים.
על פי ההערכות, מתוך כ-55 תאגידים שנגשו למכרז יבחרו כ-40 תאגידים שכל אחד מהם יוכל להעסיק עד 700 עובדים. בחודש ההתארגנות הראשון יאתרו וירשמו התאגידים את העובדים הזרים ולאחר מכן תתאפשר העסקתם באתרי הבנייה, רק באמצעות תאגיד בעל רישיון.
בישיבת התאום הוחלט על ביצוע מיידי של זיהוי ורישום ביומטרי של כל העובדים הזרים בענף הבניה, כאשר הרישום הביומטרי יהווה תנאי לקבלת אישור העבודה לתאגיד ולעובד. רישום ביומטרי כולל צילום העובד ונטילת טביעות אצבעות וזאת על מנת להקל על זיהוי העובדים בענף גם במקרים בהם אובד או מושמד הדרכון. הרישום הביומטרי יבוצע על ידי השוטרים באתרי הבנייה, וזאת בתאום מראש עם התאחדות הקבלנים, ועם כל קבלן.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ, אמר בדיון כי התאחדות הקבלנים תשתף פעולה עם מנהלת ההגירה על מנת לקדם את נושא הרישום הביומטרי וכי, להערכתו, הרישום הביומטרי יאפשר לצמצם את בעיית ההתחזויות , הבריחות והמעבר הבלתי חוקי של עובדים זרים ממעסיק אחד למשנהו ויאפשר למנהלת ההגירה לסייע הן לקבלנים והן לתאגידים באיתור עובדים שברחו.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
