עובדים זרים לתשומת לבכם: בקרוב - חודש ללא אכיפה

מרגע הכרזת שמות התאגידים שזכו במכרז לניהול העובדים הזרים בענף הבניין (בתחילת שבוע הבא) ועד להשלמת הליך הרישום של העובדים (חודש לאחר מכן) מנהלת ההגירה ומשרדי התמ"ת והפנים לא יבצעו אכיפה באתרי הבנייה
שרון שפורר |

שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים ומנהלת ההגירה. בישיבת תאום שנערכה אתמול בין תנ"צ עטאף דגש, ראש מנהלת ההגירה, וצוותו, ובין מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ ונציגי משרדי הפנים והתמ"ת נקבע, כי מרגע הכרזת שמות התאגידים שזכו במכרז שפרסמה המדינה לניהול העובדים הזרים בענף הבניין ועד להשלמת הליך הרישום של העובדים בכל תאגיד, שתיערך חודש לאחר מכן, מנהלת ההגירה ומשרדי התמ"ת והפנים לא יבצעו אכיפה כנגד עובדים זרים באתרי הבנייה וזאת על מנת לאפשר לקבלנים ולעובדים להסדיר כחוק את כל נושא הרישום בתאגידים.

ראש מנהלת ההגירה, תנ"צ עטאף דגש, אמר בדיון כי מנהלת ההגירה אינה רוצה לפגוע בעובדים הזרים החוקיים או בקבלנים ועל כן הוא הנחה את כל מפקדי היחידות כי נושא האכיפה בכל תקופת ההתארגנות והמעבר להעסקת העובדים הזרים באמצעות התאגידים יטופל ברגישות הראויה מתוך הבנה והתחשבות.

ההכרזה על שמות התאגידים מתוכננת, לדברי נציגי משרד התמ"ת, לתחילת השבוע הבא ומטרת המפגש הייתה לבחון את אופן ההתמודדות המשותפת של הגורמים השונים המעורבים בתהליך ערב הפעלתם של התאגידים.

על פי ההערכות, מתוך כ-55 תאגידים שנגשו למכרז יבחרו כ-40 תאגידים שכל אחד מהם יוכל להעסיק עד 700 עובדים. בחודש ההתארגנות הראשון יאתרו וירשמו התאגידים את העובדים הזרים ולאחר מכן תתאפשר העסקתם באתרי הבנייה, רק באמצעות תאגיד בעל רישיון.

בישיבת התאום הוחלט על ביצוע מיידי של זיהוי ורישום ביומטרי של כל העובדים הזרים בענף הבניה, כאשר הרישום הביומטרי יהווה תנאי לקבלת אישור העבודה לתאגיד ולעובד. רישום ביומטרי כולל צילום העובד ונטילת טביעות אצבעות וזאת על מנת להקל על זיהוי העובדים בענף גם במקרים בהם אובד או מושמד הדרכון. הרישום הביומטרי יבוצע על ידי השוטרים באתרי הבנייה, וזאת בתאום מראש עם התאחדות הקבלנים, ועם כל קבלן.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ, אמר בדיון כי התאחדות הקבלנים תשתף פעולה עם מנהלת ההגירה על מנת לקדם את נושא הרישום הביומטרי וכי, להערכתו, הרישום הביומטרי יאפשר לצמצם את בעיית ההתחזויות , הבריחות והמעבר הבלתי חוקי של עובדים זרים ממעסיק אחד למשנהו ויאפשר למנהלת ההגירה לסייע הן לקבלנים והן לתאגידים באיתור עובדים שברחו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.