עובדים זרים לתשומת לבכם: בקרוב - חודש ללא אכיפה

מרגע הכרזת שמות התאגידים שזכו במכרז לניהול העובדים הזרים בענף הבניין (בתחילת שבוע הבא) ועד להשלמת הליך הרישום של העובדים (חודש לאחר מכן) מנהלת ההגירה ומשרדי התמ"ת והפנים לא יבצעו אכיפה באתרי הבנייה
שרון שפורר |

שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים ומנהלת ההגירה. בישיבת תאום שנערכה אתמול בין תנ"צ עטאף דגש, ראש מנהלת ההגירה, וצוותו, ובין מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ ונציגי משרדי הפנים והתמ"ת נקבע, כי מרגע הכרזת שמות התאגידים שזכו במכרז שפרסמה המדינה לניהול העובדים הזרים בענף הבניין ועד להשלמת הליך הרישום של העובדים בכל תאגיד, שתיערך חודש לאחר מכן, מנהלת ההגירה ומשרדי התמ"ת והפנים לא יבצעו אכיפה כנגד עובדים זרים באתרי הבנייה וזאת על מנת לאפשר לקבלנים ולעובדים להסדיר כחוק את כל נושא הרישום בתאגידים.

ראש מנהלת ההגירה, תנ"צ עטאף דגש, אמר בדיון כי מנהלת ההגירה אינה רוצה לפגוע בעובדים הזרים החוקיים או בקבלנים ועל כן הוא הנחה את כל מפקדי היחידות כי נושא האכיפה בכל תקופת ההתארגנות והמעבר להעסקת העובדים הזרים באמצעות התאגידים יטופל ברגישות הראויה מתוך הבנה והתחשבות.

ההכרזה על שמות התאגידים מתוכננת, לדברי נציגי משרד התמ"ת, לתחילת השבוע הבא ומטרת המפגש הייתה לבחון את אופן ההתמודדות המשותפת של הגורמים השונים המעורבים בתהליך ערב הפעלתם של התאגידים.

על פי ההערכות, מתוך כ-55 תאגידים שנגשו למכרז יבחרו כ-40 תאגידים שכל אחד מהם יוכל להעסיק עד 700 עובדים. בחודש ההתארגנות הראשון יאתרו וירשמו התאגידים את העובדים הזרים ולאחר מכן תתאפשר העסקתם באתרי הבנייה, רק באמצעות תאגיד בעל רישיון.

בישיבת התאום הוחלט על ביצוע מיידי של זיהוי ורישום ביומטרי של כל העובדים הזרים בענף הבניה, כאשר הרישום הביומטרי יהווה תנאי לקבלת אישור העבודה לתאגיד ולעובד. רישום ביומטרי כולל צילום העובד ונטילת טביעות אצבעות וזאת על מנת להקל על זיהוי העובדים בענף גם במקרים בהם אובד או מושמד הדרכון. הרישום הביומטרי יבוצע על ידי השוטרים באתרי הבנייה, וזאת בתאום מראש עם התאחדות הקבלנים, ועם כל קבלן.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ, אמר בדיון כי התאחדות הקבלנים תשתף פעולה עם מנהלת ההגירה על מנת לקדם את נושא הרישום הביומטרי וכי, להערכתו, הרישום הביומטרי יאפשר לצמצם את בעיית ההתחזויות , הבריחות והמעבר הבלתי חוקי של עובדים זרים ממעסיק אחד למשנהו ויאפשר למנהלת ההגירה לסייע הן לקבלנים והן לתאגידים באיתור עובדים שברחו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".