עובדים זרים לתשומת לבכם: בקרוב - חודש ללא אכיפה
שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים ומנהלת ההגירה. בישיבת תאום שנערכה אתמול בין תנ"צ עטאף דגש, ראש מנהלת ההגירה, וצוותו, ובין מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ ונציגי משרדי הפנים והתמ"ת נקבע, כי מרגע הכרזת שמות התאגידים שזכו במכרז שפרסמה המדינה לניהול העובדים הזרים בענף הבניין ועד להשלמת הליך הרישום של העובדים בכל תאגיד, שתיערך חודש לאחר מכן, מנהלת ההגירה ומשרדי התמ"ת והפנים לא יבצעו אכיפה כנגד עובדים זרים באתרי הבנייה וזאת על מנת לאפשר לקבלנים ולעובדים להסדיר כחוק את כל נושא הרישום בתאגידים.
ראש מנהלת ההגירה, תנ"צ עטאף דגש, אמר בדיון כי מנהלת ההגירה אינה רוצה לפגוע בעובדים הזרים החוקיים או בקבלנים ועל כן הוא הנחה את כל מפקדי היחידות כי נושא האכיפה בכל תקופת ההתארגנות והמעבר להעסקת העובדים הזרים באמצעות התאגידים יטופל ברגישות הראויה מתוך הבנה והתחשבות.
ההכרזה על שמות התאגידים מתוכננת, לדברי נציגי משרד התמ"ת, לתחילת השבוע הבא ומטרת המפגש הייתה לבחון את אופן ההתמודדות המשותפת של הגורמים השונים המעורבים בתהליך ערב הפעלתם של התאגידים.
על פי ההערכות, מתוך כ-55 תאגידים שנגשו למכרז יבחרו כ-40 תאגידים שכל אחד מהם יוכל להעסיק עד 700 עובדים. בחודש ההתארגנות הראשון יאתרו וירשמו התאגידים את העובדים הזרים ולאחר מכן תתאפשר העסקתם באתרי הבנייה, רק באמצעות תאגיד בעל רישיון.
בישיבת התאום הוחלט על ביצוע מיידי של זיהוי ורישום ביומטרי של כל העובדים הזרים בענף הבניה, כאשר הרישום הביומטרי יהווה תנאי לקבלת אישור העבודה לתאגיד ולעובד. רישום ביומטרי כולל צילום העובד ונטילת טביעות אצבעות וזאת על מנת להקל על זיהוי העובדים בענף גם במקרים בהם אובד או מושמד הדרכון. הרישום הביומטרי יבוצע על ידי השוטרים באתרי הבנייה, וזאת בתאום מראש עם התאחדות הקבלנים, ועם כל קבלן.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ, אמר בדיון כי התאחדות הקבלנים תשתף פעולה עם מנהלת ההגירה על מנת לקדם את נושא הרישום הביומטרי וכי, להערכתו, הרישום הביומטרי יאפשר לצמצם את בעיית ההתחזויות , הבריחות והמעבר הבלתי חוקי של עובדים זרים ממעסיק אחד למשנהו ויאפשר למנהלת ההגירה לסייע הן לקבלנים והן לתאגידים באיתור עובדים שברחו.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה
להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש
רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה
כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7