IBI: מחלת החידלון - פוטנציאל הכנסות למכתשים אגן
האנליסט יובל זעירא ממחלקת המחקר של פועלים IBI מפרסם היום סקירה שמציין כי גוברים הסיכויים, לפי הערכות שיצאו בשבוע שעבר, כי מחלת "חלדון הסויה" (או soybean rust) עשויה לתפוס מקום רחב מכפי שניתן היה להעריך עד לאחרונה. הוא מותיר למניה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 30 שקל.
את הדברים הביא זעירא לפי מאמר אשר נכתב ב-Dow Jones Newswires. במאר מציינים כי ניתן לראות בארה"ב תנאי מזג אויר אשר עשויים לעודד את התפשטות המחלה. ניצני המחלה נתגלו ב-9 מדינות בארה"ב.
עדיין לא ברור האם המחלה תשרוד את החורף והאם היא תגיע למדינות הסויה הגדולות. הערכות של התעשייה הן שההכנסות ממקור זה בארה"ב יכולות להגיע עד ל-300 מיליון דולר. אם
תהיה התפשטות משמעותית של המחלה היקף המכירות יכול לגדול בצורה משמעותית.
זעירא מציין כי מכתשים אגן נערכת בכל מקרה לאפשרות של מכירות מוגברות בתחום ה-soybean rust בארה"ב ולשם כך חתמה לאחרונה הסכם הפצה עם Bayer. ההערכות הן כי מכתשים אגן תוכל למכור בכ-30 עד 40 מיליון דולר ב-2005. לפי שוק כולל שינוע בין 200 עד 300 מיליון דולר.
הכנסות שוק ההדברה כולו ממחלת ה-soybean rust בברזיל בלבד, צפוי השוק לעמוד על כ-650 מיליון דולר. זו תהיה שנה נוספת שבה תהנה מכתשים אגן, כמו גם שחקניות נוספות, ממכירות לשוק זה, מציין זעירא. בסה"כ צפויה החברה ליהנות בברזיל ובארה"ב ממכירות של כ-100 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
