בשנת 2004 הוגשו לשרי הפנים והאוצר 92 בקשות של רשויות מקומיות לאישורים חריגים. מתוך אלו, אושרו 79 בקשות, כש- 40 אושרו בנושא העלאת שיעור הארנונה לעסקים, 37 אושרו, אך אינן כוללות נכסים השייכים למגזר העסקי או שהאישור כולל שינוי סיווג ו-2 רשויות בהן אושרה הפחתה. 13 בקשות נדחו. את הנתונים חושף היום (רביעי) אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה אל שר האוצר, בנימין נתניהו ואל שר הפנים אופיר פינס בנושא האישורים החריגים שניתנו לרשויות המקומיות להעלאת תעריפי הארנונה. לדבריו, מנגנון האישורים החריגים שנועד לפתור בעיות נקודתיות בלבד, שימש בשנים האחרונות אמצעי נח לרשויות המקומיות לממן את גירעונותיהן. "יש לזכור שאישורים חריגים אלו הינם תוספת לאישורים החריגים של שנים קודמות ותוספת לעליה השנתית בשיעור הארנונה הכללית באותן שנים". מנתוני אגף הכלכלה עולה, כי שיעור הארנונה באותן 40 רשויות, שקיבלו אישור חריג, עלה בממוצע בכ-65 בשנת 2004, כלומר תוספת של כ-40 מיליון שקל להכנסות 40 הרשויות. משמעותה ירידה של כ-7.5% בגרעונן המצטבר שעמד על כ-545 מיליון שקל בשנת 2003 והיווה כ-12% מסך הכנסותיהן. "מתוך כוונה להקל על הרשויות המקומיות, נוצרה מדיניות משוללת אחריות תקציבית הממריצה את הרשויות להמשיך ולבקש כסף קל במקום לשפר את תפקודן. לראייה, בדוחות הכספיים לשנת 2003 באותן רשויות נמצא, כי שיעור גביית הארנונה הממוצע עמד רק על 56 אחוזים", מציין נשיא איגוד לשכות המסחר בפנייתו. לין מוסיף, כי "לשרי האוצר והפנים, מתוקף חוק ההסדרים לשנת 1992, יש סמכות בלעדית לאשר העלאת ארנונה בשיעור הגבוה מתעריף המקסימום ללא צורך באישור של גוף נוסף וללא קיומם של תנאי שקיפות מתאימים. לכן, יש לכלול בסופו של תהליך מתן האישורים החריגים גם את אישור מבקר המדינה. נשיא איגוד לשכות המסחר דורש בנוסף ששרי האוצר והפנים יחייבו את הרשויות לפרסם את הבקשות לאישורים החריגים לידיעת הציבור לפני מתן אישור. "מלחמת ההישרדות של המגזר העסקי הינה יומיומית כשהנזק לעסקים הוא לעיתים בלתי הפיך. במיוחד כשמדובר ברשויות שחלקן ממוקם בפריפריות וחלקן מוטות עסקים קטנים, דבר שעלול להביא לסגירת עסקים. דומני שלציבור בכללו ולמגזר העסקי יש את הזכות להביע את דעתם קודם שמטילים עליהם עול נוסף".