וול סטריט מחכה למדד המחירים לצרכן של ינואר
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט אינם מספקים איתות ברור דיו באשר לפתיחת יום המסחר השני בשבוע המקוצר. המשקיעים יעקבו בעניין אחר מחירי הנפט, שהציגו אתמול זינוק מבהיל של 6% לשיא של 4 חודשים וכעת נרגעים במעט (מחליקים ב-0.45% סביב 51.19 דולר).
בנוסף יצפו הסוחרים לפרסום מדד המחירים לצרכן טרם הפתיחה, כשהצפי הוא לעליה בת 0.2% בחודש ינואר, לאחר ירידה של 0.1% בדצמבר. מדד הליבה, שהוא מדד המחירים לצרכן להוציא את מחירי האנרגיה והמזון שהינם תנודתיים במיוחד, צפוי על פי ההערכות לעליה של 0.2% גם הוא בדיוק כפי שהיה בחודש דצמבר שקדם לו.
במרכז
מניות אפל קומפיוטר (AAPL) תמשוכנה את תשומת הלב, שכן על פי ההערכות בשווקים היא עתידה לחשוף בשבוע הקרוב את ה-iPod החדש שיכלול מסך צבעוני, זכרון גדול יותר ועוד.
מניותיה של בואינג (BA) תעמודנה גם הן במרכז לאחר שהודיעה על מכירתם של מספר מטוסים ושל חטיבת מנועי הטילים ב-2 מיליארד דולר. החטיבה נמכרת ליונייטד טכנולוג'יס (UTX) - מרשימת הדאו ג'ונס.
בישראליות
הנציבות האירופית אישרה אמש את השימוש ב-AZILECT, לאחר שניסוי שנערך בקרב 1,600 איש, לימד כי התרופה יעילה ובטוחה. הנציבות השתכנעה ואישרה את המיזם, המשותף לטבע, לונדבק הדנית והטכניון. עכשיו מחכים ל-FDA, אז תושלם הכניסה לשוק המגלגל 2.2 מיליארד דולר.
מניית ליפמן תסחר, על רקע הודעתה מאמש, כי קיבלה הזמנות מבנקים ומלקוחות נוספים בתורכיה בהיקף של כ-7 מיליון דולר. במסגרת ההזמנה תספק החברה מסופים נייחים, מסוג "נורית" 8320 והמסופים האלחוטיים מסוג "נורית" 8010. האספקה עתידה להתבצע במלואה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2005.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
