תוצאות ראשוניות מעולות למרקורי: רווח של 34-36 סנט
חברת התוכנה הישראלית מרקורי דיווחה היום (שני) טרם פתיחת המסחר בוול סטריט על תואצות ראשוניות לרבעון הרביעי של 2004, תוצאות שהותירו הרחק מאחור את תחזיותיה לרבעון זה. החברה הסבירה את התוצאות הראשוניות המצוינות בהכנסות גבוהות מהצפוי ברבעון הרביעי של השנה החולפת.
הרווח הנקי של מרקורי ברבעון החולף הסתכם, על פי התחזיות המוקדמות, ב-34-36 סנט למניה, לעומת תחזיתה המקורית לרווח של 28-34 סנט למניה ברבעון זה. בנטרול הוצאות מיזוג, הטבות לעובדים והוצאות חד פעמיות נוספות הגיע הרווח של החברה לגובה 40-42 סנט למניה, לעומת תחזיתה המקורית לרווח של 32-38 סנט למניה.
החברה צופה להציג ברבעון הרביעי של 2004 הכנסות בגובה 203-205 מיליון דולר, גבוהות באופן מרשים מתחזיות שסיפקה בעבר לטווח של 185-195 מיליון דולר. בנוסף, דיווחה החברה, כי העליה בהכנסות הדחויות ברבעון זה הגיעה ל-63-66 מיליון דולר, עוקפת גם היא את התחזית הראשונית ל-40-50 מיליון דולר.
מרקורי לא עקפה רק את תחזיותיה היא אלא גם את תחזיות האנליסטים בשוק. כך, עמד קונצנזוס התחזיות לרווח של החברה על 33 סנט למניה עם טווח של 30-36 סנט למניה. ברבעון המקביל, שנה קודם לכן הציגה החברה רווח של 27 סנט למניה על מכירות של 152 מיליון דולר. מכירות החברה על פי CIBC צפויות ברבעון הרביעי להגיע לגובה של 186.8 מיליון דולר.
"אנו מרוצים מאוד מהביצועים החזקים ברבעון הרביעי ובכל שנת הכספים 2004", אמר אמנון לנדן, שהינו יושב ראש ומנכ"ל מרקורי והוסיף "אנו מודים ללקוחותינו ולשותפינו על המשך תמיכתם בהיצע פתרונות ה-BTO של מרקורי."
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.
שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.
הפרקטיקה משתנה: איך מתכננים היום משרדים?
כאן נכנס העולם שלנו, עולם התכנון האדריכלי. כיום, בין אם מדובר בחברות ענק אסטרטגיות כמו Google, NVIDIA, הרצוג פוקס נאמן, יגאל ארנון ובין אם במשרדים בינוניים או קטנים בגודל של עד 1,000 מ"ר- עולה השאלה המרכזית: מה היחס בין מספר העובדים לבין מספר עמדות העבודה?
כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.
- שירותי משרד שמגדילים הכנסות בעסק
- 5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
המודל של "עמדה לכל עובד" (1:1), כמו אצלנו באורבך־הלוי, כבר אינו ברירת המחדל. מי שעובד מהבית מספר ימים בשבוע יקבל לרוב עמדה חמה, ללא שם וללא קיבוע. זה מאפשר תכנון יעיל יותר, גמיש יותר וחסכוני יותר בשטח.
