תוצאות ראשוניות מעולות למרקורי: רווח של 34-36 סנט
חברת התוכנה הישראלית מרקורי דיווחה היום (שני) טרם פתיחת המסחר בוול סטריט על תואצות ראשוניות לרבעון הרביעי של 2004, תוצאות שהותירו הרחק מאחור את תחזיותיה לרבעון זה. החברה הסבירה את התוצאות הראשוניות המצוינות בהכנסות גבוהות מהצפוי ברבעון הרביעי של השנה החולפת.
הרווח הנקי של מרקורי ברבעון החולף הסתכם, על פי התחזיות המוקדמות, ב-34-36 סנט למניה, לעומת תחזיתה המקורית לרווח של 28-34 סנט למניה ברבעון זה. בנטרול הוצאות מיזוג, הטבות לעובדים והוצאות חד פעמיות נוספות הגיע הרווח של החברה לגובה 40-42 סנט למניה, לעומת תחזיתה המקורית לרווח של 32-38 סנט למניה.
החברה צופה להציג ברבעון הרביעי של 2004 הכנסות בגובה 203-205 מיליון דולר, גבוהות באופן מרשים מתחזיות שסיפקה בעבר לטווח של 185-195 מיליון דולר. בנוסף, דיווחה החברה, כי העליה בהכנסות הדחויות ברבעון זה הגיעה ל-63-66 מיליון דולר, עוקפת גם היא את התחזית הראשונית ל-40-50 מיליון דולר.
מרקורי לא עקפה רק את תחזיותיה היא אלא גם את תחזיות האנליסטים בשוק. כך, עמד קונצנזוס התחזיות לרווח של החברה על 33 סנט למניה עם טווח של 30-36 סנט למניה. ברבעון המקביל, שנה קודם לכן הציגה החברה רווח של 27 סנט למניה על מכירות של 152 מיליון דולר. מכירות החברה על פי CIBC צפויות ברבעון הרביעי להגיע לגובה של 186.8 מיליון דולר.
"אנו מרוצים מאוד מהביצועים החזקים ברבעון הרביעי ובכל שנת הכספים 2004", אמר אמנון לנדן, שהינו יושב ראש ומנכ"ל מרקורי והוסיף "אנו מודים ללקוחותינו ולשותפינו על המשך תמיכתם בהיצע פתרונות ה-BTO של מרקורי."
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
