פרויקט כביש 5
צילום: נתיבי איילון ארקאפקט עדי באונו

מיזם הענק להקמת נתיבים מהירים בכביש 5 מתקדם. מי החברות שמתמודדות?

איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה כביש 5

פרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5, מיזם הענק להקמת הנתיבים המהירים ומתחמי תחבורה משולבים ("האבים") לאורך כביש 5, מתקדם שלב נוסף, עם הגשת ההצעות לשלב בקרת התכנון על ידי חמש קבוצות שעברו את שלב המיון המוקדם. חמש הקבוצות שהגישו הצעות לתכנון הן: מנרב אחזקות ובון תור; אלקטרה; דניה סיבוס וחברת דן; שפיר הנדסה אזרחית ומאיר חברה למכוניות ומשאיות; שיכון ובינוי ואגד אחזקה. בפרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5, מיושם לראשונה בישראל מודל מכרזי חדשני שטרם הופעל בתחום התחבורה, שבו מתקיים דיאלוג תכנוני מקיף עם המציעים על מנת להבטיח ודאות ואיכות תכנון גבוהות. הפרויקט ממומש במתכונת (Public Private Partnership) PPP, במסגרתה ייבחר זכיין למימון, תכנון, הקמה, והפעלה של הפרויקט לתקופה של 25 שנים. המכרז הוא פרי עבודה משותפת של משרדי האוצר, התחבורה, חברת נתיבי איילון והחברה הממשלתית ענבל, ומקודם על ידי ועדת המכרזים הבינמשרדית לפרויקט הנתיבים המהירים, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי. (נתיבי איילון, ארקאפקט עדי באונו) נתיבי איילון (באדיבות נתיבי איילון, ארקאפקט עדי באונו) הפרויקט כולל הקמה והפעלה של נתיב מהיר לאורך כביש 5 בין מחלף קסם לגלילות מזרח, בשני כיווני הנסיעה, תחזוקה של מקטע הכביש, שלושה מתחמי תחבורה משולבים (מתח"מים) סמוך למחלפים קסם, תקווה ומורשה. המתחמים כוללים חניוני "חנה וסע", ובהם כ-11 אלף מקומות חניה, וכן מערך היסעים חינמיים למרכזי התעסוקה בגוש דן שיופעלו באמצעות אוטובוסים חשמליים. המתח"מים יקשרו בין מגוון אמצעי תחבורה, בהם רכבת ישראל בתוואי המסילה המזרחית, קווי הרכבת הקלה ומערך שבילי אופניים. המיזם יאפשר לבעלי הרכב הפרטי להשאיר את רכבם מחוץ לגוש דן העמוס ולהגיע ליעדם בנוחות ובמהירות, תוך הפחתת העומסים של כלל משתמשי הדרך. פרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5 הוא מהגדולים מסוגו בעולם, ומשלב טכנולוגיות מתקדמות, בדגש על בנייה ותחבורה ירוקה, ובהן אוטובוסים חשמליים, עמדות טעינה חשמליות, מערכת ניהול חניונים מתקדמת, אפשרות לשילוב מערכות חניה אוטומטיות, וייצור אנרגיה סולארית על גגות המתח"מים לקידום אנרגיה ירוקה ומתחדשת. מערך הנתיבים בכביש 5, יתחבר לפרויקט מערך הנתיבים המהירים בכביש 20 ו-2, שצפוי להיפתח במהלך שנת 2025, בתוואי שבין ראשון לציון דרך תל אביב ועד מחלף 57 הסמוך לנתניה, לצד שני מתח"מים הנמצאים בשלבי הקמה מתקדמים בראשון לציון ובשפיים. כך תיווצר רשת של נתיבים מהירים הצפויה להקל משמעותית על הגודש בכבישים במטרופולין תל אביב. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "מיזם הנתיבים המהירים בכביש 5 הוא שלב נוסף בהתקדמות חזון ה"האבים" התחבורתיים שאני מובילה. בפרויקט הנוכחי אנו מחזקים את היעילות והאטרקטיביות של ההאבים באמצעות שילובם בחניוני הנתיב המהיר, וכך מציעים תפיסה תחבורתית חדשנית ופורצת דרך. אנו ממשיכים כאן את ההצלחה הגדולה של חניון הנתיב המהיר בשפירים, המשלב חניה חינם ללא תשלום, שאטלים חינמיים למרכזי התעסוקה של גוש דן וקווי אוטובוס מהירים למוקדי ביקוש בירושלים, התורמים כולם להפחתת כמות הרכב הפרטי הנכנס למרכזי הערים. זה הכיוון שאליו צועדת התחבורה בישראל". מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "מכרז הנתיבים המהירים בכביש 5 מהווה פריצת דרך אמיתית ומציג תפיסה תחבורתית חדשנית וחכמה. עם התקדמות הפריסה הארצית של מרכזי התחבורה המשולבים, על פי חזונה של שרת התחבורה מירי רגב, נעודד יותר נהגים להשאיר את רכבם בבית או בחניון הנתיב המהיר, ולהגיע לעבודה בנסיעה רגועה בשאטל חשמלי, וכך גם בדרכם חזרה הביתה. זה העתיד, והוא כבר כאן". החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג: "הגשת ההצעות לתכנון במכרז הנתיבים המהירים בכביש 5 מהווה הבעת אמון של השוק בפרויקטים שמקדמת הממשלה, בייחוד בעת הזו. אגף החשב הכללי ממשיך לקדם בתנופה פרויקטים בזכיינות בשיטת PPP, המאופיינים ברמת שירות גבוהה. הוספת שלב בקרת התכן במכרזים מגבירה את הוודאות ומבטיחה את איכות התכנון ההנדסי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    nuyh 04/08/2024 14:33
    הגב לתגובה זו
    עוד הזדמנות להפוך את חיי הנהגים לסיוט במשך שנים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.