המס על קרנות ההשתלמות - איך הגיבו בהסתדרות?
כבר לפי מספר שבועות דיווחנו בביזפורטל כי משרד האוצר נמצא בלחץ גדול. הגירעון יגדל בשל המלחמה שעלותה הכוללת צפויה להסתכם ב-100 מיליארד שקל עד סוף השנה הנוכחית ו-100 מיליארד שקל נוספים בשנה הבאה. המצב גרם למשרד האוצר לחפש מקורות כבר לתקציב 2023 ובעיקר לתקציב 2024 וכתוצאה מכך במשרדו של סמוטריץ' הודיעו כי הם נחושים לבטל בין היתר גם את הטבות מס בקרנות השתלמות.
כעת, בהסתדרות אומרים כי מדובר בחלומות וציינו כי במשרד האוצר מנסים כל פעם לבטל את הפטור הזה וגם הפעם זה לא יקרה, במיוחד בזמן שעדיין קיימים משרדי ממשלה מיותרים ולא הוחזרו כספים קואליציונים. לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ההסתדרות מתכננת לבלום בכל הכוח את המהלך ולמנוע ממנו בכלל להגיע לשולחן הדיונים.
קרנות השתלמות הן השקעות לטווח של 6 שנים. לא מדובר בחיסכון פנסיוני או ארוך טווח, אם כי חוסכים רבים נשארים איתו לתקופות ממושכות בשל יתרונות המיסוי הגבוהות. החיסכון הזה נהנה מהטבות בהיקף מצרפי של כ-11-13 מיליארד שקל ואלו הטבות שלטענת האוצר אינן מוצדקות. ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים. הפטור הזה לפי האוצר לא תורם לשוויון חברתי, לא תורם לחיסכון לפנסיה, הוא לא מוצדק כלכלית ומדי שנה הוא עולה לדיונים כדי לבטלו ונעצר מול פוליטיקאים ולוביסטים.
הפעם, על רקע המלחמה, בדרגים המקצועיים באוצר מצפים להעביר את הפטור בלי קרבות קשים. במידה והפטור הזה יעבור ואם כן זה צפוי בתקציב 2024 הרי שמדובר במקור תקציבי של כ-11-13 מיליארד שקל, בהחלט סכום משמעותי לתקציב המדינה, וזה יגרום לפגיעה קשה בתעשיית קרנות ההשתלמות. ייקחו לה את הסוכריה הגדולה והיא תהפוך לקרובה-דומה למכשירים אחרים. עם זאת, ייתכן שזה יהיה מדורג - ההטבות יצטמצמו על פני מספר שנים, או שינתנו תחת תנאים מסוימים. כלומר, ייתכן שהחיסכון דרך קרנות השתלמות עדיין יהיה אטרקטיבי לעומת מכשירים אחרים, אבל לא בעוצמה וביתרונות הברורים על פני סוגי חיסכון אחרים, כמו היום.
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר שתעשיית קרנות ההשתלמות היא הצומחת ביותר (לצד קופות הגמל להשקעה שהן בהיקף קטן יותר) בתעשיית החיסכון, כשהיקף הכספים המנוהל בה מסתכם בכ-330 מיליארד שקל. עם זאת, מכיוון שהיא במקרים רבים נזילה ועל רקע העלייה ביוקר המחייה מתחילת המלחמה והעלייה בריבית, עמיתים רבים העדיפו לממש את הקרן ולהחזיר הלוואות או להשתמש בכסף להוצאות השוטפות. היקף הפדיונות בקרנות ההשתלמות מגיע בממוצע למעל 2 מיליארד שקל בחודש כשעל פי ההערכות של מנהלים בענף הפדיונות עד סוף השנה יעלו על 26 מיליארד שקל.
- 13.בלה 31/12/2023 14:21הגב לתגובה זוקיצוץ פנסיות תקציביות יחסוך מכולנו כאב ראש בלקצץ פה ולקצץ שם... הון תועפות שעולה למדינה מיליארדים. על זה אף אחד לא ידבר
- 12.מחלקים 5 מילארד כספים קואליציונים והמימון ממיסוי קרנות (ל"ת)שי 25/12/2023 10:59הגב לתגובה זו
- 11.זה לא יקרה. מעניין אם נצטרך שביתה בשביל זה? (ל"ת)ארנון ב. 19/12/2023 10:54הגב לתגובה זו
- 10.אזרח 19/12/2023 10:12הגב לתגובה זוניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים.
- 9.אנונימי 19/12/2023 09:34הגב לתגובה זוהאוצר רוצה לנצל באופן נבזי את המלחמה כדי לממש את הפנטזיות והחלומות הרטובים שלו מזה 40 שנה. כל ההעצות, כבר עלו בעבר, מע"מ באילת, מע"מ על פירות וירקות, ביטול נקודות זיכוי, ביטול רקנות השתלמות, חוץ מאשר לקצץ לעצמם בשכר ולקבוע להם תקופת צינון של 10 שנים - הם מוכנים להרוס הכל
- 8.יש בתאגידי המים עודף כסף לא? (ל"ת)נעמה 19/12/2023 05:28הגב לתגובה זו
- 7."לא מוצדק כי נגיע לעשירון העליון" - נקרעתי ..מצחוק (ל"ת)מהנדס תוכנה 19/12/2023 01:04הגב לתגובה זו
- 6.גם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבור 19/12/2023 00:12הגב לתגובה זוגם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבורית ועתה יבססו את מיסי קרנות ההשתלמות —— לא יעבור !
- 5.יובל 19/12/2023 00:03הגב לתגובה זוכי הפעם זה לטובת הקפיטליזם ושמירה על הפרט.
- 4.החיים 18/12/2023 23:01הגב לתגובה זושלא יתפלא שקרנות ההשתלמות ממוסות שהחרדים לא עובדים ולא משרתים בצבא ושילדכם מתים בעזה כדי שנתניהו יוכל לשמור על הכסא
- מושלי 19/12/2023 00:25הגב לתגובה זונמאס לשמוע ממך את אותה התגובה על כל כתבה חרדים ביבי.. מה עוד לימדו אותך בביהס שונא היהודים...
- 3.הוותרן 18/12/2023 22:17הגב לתגובה זוהעיקר שהחרדים הפרזיטים יוכלו להמשיך לבזוז
- 2.שמריק 18/12/2023 21:42הגב לתגובה זונקמה על הגזל
- 1.לבטל את הפנסיה התקציבית לחתכים שרים ראשי ממשלה שופטים ו (ל"ת)רונן 18/12/2023 21:40הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
