ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

המס על קרנות ההשתלמות - איך הגיבו בהסתדרות?

לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ההסתדרות מתכננת לבלום בכל הכוח את המהלך ולמנוע ממנו להגיע לשולחן הדיונים
אדיר בן עמי | (14)

כבר לפי מספר שבועות דיווחנו בביזפורטל כי משרד האוצר נמצא בלחץ גדול. הגירעון יגדל בשל המלחמה שעלותה הכוללת צפויה להסתכם ב-100 מיליארד שקל עד סוף השנה הנוכחית ו-100 מיליארד שקל נוספים בשנה הבאה. המצב גרם למשרד האוצר לחפש מקורות כבר לתקציב 2023 ובעיקר לתקציב 2024 וכתוצאה מכך במשרדו של סמוטריץ' הודיעו כי הם נחושים לבטל בין היתר גם את הטבות מס בקרנות השתלמות.

כעת, בהסתדרות אומרים כי מדובר בחלומות וציינו כי במשרד האוצר מנסים כל פעם לבטל את הפטור הזה וגם הפעם זה לא יקרה, במיוחד בזמן שעדיין קיימים משרדי ממשלה מיותרים ולא הוחזרו כספים קואליציונים. לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ההסתדרות מתכננת לבלום בכל הכוח את המהלך ולמנוע ממנו בכלל להגיע לשולחן הדיונים. 

קרנות השתלמות הן השקעות לטווח של 6 שנים. לא מדובר בחיסכון פנסיוני או ארוך טווח, אם כי חוסכים רבים נשארים איתו לתקופות ממושכות בשל יתרונות המיסוי הגבוהות.  החיסכון הזה נהנה מהטבות בהיקף מצרפי של כ-11-13 מיליארד שקל ואלו הטבות שלטענת האוצר אינן מוצדקות. ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים. הפטור הזה לפי האוצר לא תורם לשוויון חברתי, לא תורם לחיסכון לפנסיה, הוא לא מוצדק כלכלית ומדי שנה הוא עולה לדיונים כדי לבטלו ונעצר מול פוליטיקאים ולוביסטים.

הפעם, על רקע המלחמה, בדרגים המקצועיים באוצר מצפים להעביר את הפטור בלי קרבות קשים. במידה והפטור הזה יעבור ואם כן זה צפוי בתקציב 2024 הרי שמדובר במקור תקציבי של כ-11-13 מיליארד שקל, בהחלט סכום משמעותי לתקציב המדינה, וזה יגרום לפגיעה קשה בתעשיית קרנות ההשתלמות. ייקחו לה את הסוכריה הגדולה והיא תהפוך לקרובה-דומה למכשירים אחרים. עם זאת, ייתכן שזה יהיה מדורג - ההטבות יצטמצמו על פני מספר שנים, או שינתנו תחת תנאים מסוימים. כלומר, ייתכן שהחיסכון דרך קרנות השתלמות עדיין יהיה אטרקטיבי לעומת מכשירים אחרים, אבל לא בעוצמה וביתרונות הברורים על פני סוגי חיסכון אחרים, כמו היום. 

נזכיר שתעשיית קרנות ההשתלמות היא הצומחת ביותר (לצד קופות הגמל להשקעה שהן בהיקף קטן יותר) בתעשיית החיסכון, כשהיקף הכספים המנוהל בה מסתכם בכ-330 מיליארד שקל.  עם זאת, מכיוון שהיא במקרים רבים נזילה ועל רקע העלייה ביוקר המחייה מתחילת המלחמה והעלייה בריבית, עמיתים רבים העדיפו לממש את הקרן ולהחזיר הלוואות או להשתמש בכסף להוצאות השוטפות. היקף הפדיונות בקרנות ההשתלמות מגיע בממוצע למעל 2 מיליארד שקל בחודש כשעל פי ההערכות של מנהלים בענף הפדיונות עד סוף השנה יעלו על 26 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בלה 31/12/2023 14:21
    הגב לתגובה זו
    קיצוץ פנסיות תקציביות יחסוך מכולנו כאב ראש בלקצץ פה ולקצץ שם... הון תועפות שעולה למדינה מיליארדים. על זה אף אחד לא ידבר
  • 12.
    מחלקים 5 מילארד כספים קואליציונים והמימון ממיסוי קרנות (ל"ת)
    שי 25/12/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    זה לא יקרה. מעניין אם נצטרך שביתה בשביל זה? (ל"ת)
    ארנון ב. 19/12/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אזרח 19/12/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים.
  • 9.
    אנונימי 19/12/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה לנצל באופן נבזי את המלחמה כדי לממש את הפנטזיות והחלומות הרטובים שלו מזה 40 שנה. כל ההעצות, כבר עלו בעבר, מע"מ באילת, מע"מ על פירות וירקות, ביטול נקודות זיכוי, ביטול רקנות השתלמות, חוץ מאשר לקצץ לעצמם בשכר ולקבוע להם תקופת צינון של 10 שנים - הם מוכנים להרוס הכל
  • 8.
    יש בתאגידי המים עודף כסף לא? (ל"ת)
    נעמה 19/12/2023 05:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    "לא מוצדק כי נגיע לעשירון העליון" - נקרעתי ..מצחוק (ל"ת)
    מהנדס תוכנה 19/12/2023 01:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבור 19/12/2023 00:12
    הגב לתגובה זו
    גם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבורית ועתה יבססו את מיסי קרנות ההשתלמות —— לא יעבור !
  • 5.
    יובל 19/12/2023 00:03
    הגב לתגובה זו
    כי הפעם זה לטובת הקפיטליזם ושמירה על הפרט.
  • 4.
    החיים 18/12/2023 23:01
    הגב לתגובה זו
    שלא יתפלא שקרנות ההשתלמות ממוסות שהחרדים לא עובדים ולא משרתים בצבא ושילדכם מתים בעזה כדי שנתניהו יוכל לשמור על הכסא
  • מושלי 19/12/2023 00:25
    הגב לתגובה זו
    נמאס לשמוע ממך את אותה התגובה על כל כתבה חרדים ביבי.. מה עוד לימדו אותך בביהס שונא היהודים...
  • 3.
    הוותרן 18/12/2023 22:17
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהחרדים הפרזיטים יוכלו להמשיך לבזוז
  • 2.
    שמריק 18/12/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
    נקמה על הגזל
  • 1.
    לבטל את הפנסיה התקציבית לחתכים שרים ראשי ממשלה שופטים ו (ל"ת)
    רונן 18/12/2023 21:40
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.