ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

המס על קרנות ההשתלמות - איך הגיבו בהסתדרות?

לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ההסתדרות מתכננת לבלום בכל הכוח את המהלך ולמנוע ממנו להגיע לשולחן הדיונים
אדיר בן עמי | (14)

כבר לפי מספר שבועות דיווחנו בביזפורטל כי משרד האוצר נמצא בלחץ גדול. הגירעון יגדל בשל המלחמה שעלותה הכוללת צפויה להסתכם ב-100 מיליארד שקל עד סוף השנה הנוכחית ו-100 מיליארד שקל נוספים בשנה הבאה. המצב גרם למשרד האוצר לחפש מקורות כבר לתקציב 2023 ובעיקר לתקציב 2024 וכתוצאה מכך במשרדו של סמוטריץ' הודיעו כי הם נחושים לבטל בין היתר גם את הטבות מס בקרנות השתלמות.

כעת, בהסתדרות אומרים כי מדובר בחלומות וציינו כי במשרד האוצר מנסים כל פעם לבטל את הפטור הזה וגם הפעם זה לא יקרה, במיוחד בזמן שעדיין קיימים משרדי ממשלה מיותרים ולא הוחזרו כספים קואליציונים. לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ההסתדרות מתכננת לבלום בכל הכוח את המהלך ולמנוע ממנו בכלל להגיע לשולחן הדיונים. 

קרנות השתלמות הן השקעות לטווח של 6 שנים. לא מדובר בחיסכון פנסיוני או ארוך טווח, אם כי חוסכים רבים נשארים איתו לתקופות ממושכות בשל יתרונות המיסוי הגבוהות.  החיסכון הזה נהנה מהטבות בהיקף מצרפי של כ-11-13 מיליארד שקל ואלו הטבות שלטענת האוצר אינן מוצדקות. ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים. הפטור הזה לפי האוצר לא תורם לשוויון חברתי, לא תורם לחיסכון לפנסיה, הוא לא מוצדק כלכלית ומדי שנה הוא עולה לדיונים כדי לבטלו ונעצר מול פוליטיקאים ולוביסטים.

הפעם, על רקע המלחמה, בדרגים המקצועיים באוצר מצפים להעביר את הפטור בלי קרבות קשים. במידה והפטור הזה יעבור ואם כן זה צפוי בתקציב 2024 הרי שמדובר במקור תקציבי של כ-11-13 מיליארד שקל, בהחלט סכום משמעותי לתקציב המדינה, וזה יגרום לפגיעה קשה בתעשיית קרנות ההשתלמות. ייקחו לה את הסוכריה הגדולה והיא תהפוך לקרובה-דומה למכשירים אחרים. עם זאת, ייתכן שזה יהיה מדורג - ההטבות יצטמצמו על פני מספר שנים, או שינתנו תחת תנאים מסוימים. כלומר, ייתכן שהחיסכון דרך קרנות השתלמות עדיין יהיה אטרקטיבי לעומת מכשירים אחרים, אבל לא בעוצמה וביתרונות הברורים על פני סוגי חיסכון אחרים, כמו היום. 

נזכיר שתעשיית קרנות ההשתלמות היא הצומחת ביותר (לצד קופות הגמל להשקעה שהן בהיקף קטן יותר) בתעשיית החיסכון, כשהיקף הכספים המנוהל בה מסתכם בכ-330 מיליארד שקל.  עם זאת, מכיוון שהיא במקרים רבים נזילה ועל רקע העלייה ביוקר המחייה מתחילת המלחמה והעלייה בריבית, עמיתים רבים העדיפו לממש את הקרן ולהחזיר הלוואות או להשתמש בכסף להוצאות השוטפות. היקף הפדיונות בקרנות ההשתלמות מגיע בממוצע למעל 2 מיליארד שקל בחודש כשעל פי ההערכות של מנהלים בענף הפדיונות עד סוף השנה יעלו על 26 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בלה 31/12/2023 14:21
    הגב לתגובה זו
    קיצוץ פנסיות תקציביות יחסוך מכולנו כאב ראש בלקצץ פה ולקצץ שם... הון תועפות שעולה למדינה מיליארדים. על זה אף אחד לא ידבר
  • 12.
    מחלקים 5 מילארד כספים קואליציונים והמימון ממיסוי קרנות (ל"ת)
    שי 25/12/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    זה לא יקרה. מעניין אם נצטרך שביתה בשביל זה? (ל"ת)
    ארנון ב. 19/12/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אזרח 19/12/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים.
  • 9.
    אנונימי 19/12/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה לנצל באופן נבזי את המלחמה כדי לממש את הפנטזיות והחלומות הרטובים שלו מזה 40 שנה. כל ההעצות, כבר עלו בעבר, מע"מ באילת, מע"מ על פירות וירקות, ביטול נקודות זיכוי, ביטול רקנות השתלמות, חוץ מאשר לקצץ לעצמם בשכר ולקבוע להם תקופת צינון של 10 שנים - הם מוכנים להרוס הכל
  • 8.
    יש בתאגידי המים עודף כסף לא? (ל"ת)
    נעמה 19/12/2023 05:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    "לא מוצדק כי נגיע לעשירון העליון" - נקרעתי ..מצחוק (ל"ת)
    מהנדס תוכנה 19/12/2023 01:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבור 19/12/2023 00:12
    הגב לתגובה זו
    גם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבורית ועתה יבססו את מיסי קרנות ההשתלמות —— לא יעבור !
  • 5.
    יובל 19/12/2023 00:03
    הגב לתגובה זו
    כי הפעם זה לטובת הקפיטליזם ושמירה על הפרט.
  • 4.
    החיים 18/12/2023 23:01
    הגב לתגובה זו
    שלא יתפלא שקרנות ההשתלמות ממוסות שהחרדים לא עובדים ולא משרתים בצבא ושילדכם מתים בעזה כדי שנתניהו יוכל לשמור על הכסא
  • מושלי 19/12/2023 00:25
    הגב לתגובה זו
    נמאס לשמוע ממך את אותה התגובה על כל כתבה חרדים ביבי.. מה עוד לימדו אותך בביהס שונא היהודים...
  • 3.
    הוותרן 18/12/2023 22:17
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהחרדים הפרזיטים יוכלו להמשיך לבזוז
  • 2.
    שמריק 18/12/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
    נקמה על הגזל
  • 1.
    לבטל את הפנסיה התקציבית לחתכים שרים ראשי ממשלה שופטים ו (ל"ת)
    רונן 18/12/2023 21:40
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).