המס על קרנות ההשתלמות - איך הגיבו בהסתדרות?
כבר לפי מספר שבועות דיווחנו בביזפורטל כי משרד האוצר נמצא בלחץ גדול. הגירעון יגדל בשל המלחמה שעלותה הכוללת צפויה להסתכם ב-100 מיליארד שקל עד סוף השנה הנוכחית ו-100 מיליארד שקל נוספים בשנה הבאה. המצב גרם למשרד האוצר לחפש מקורות כבר לתקציב 2023 ובעיקר לתקציב 2024 וכתוצאה מכך במשרדו של סמוטריץ' הודיעו כי הם נחושים לבטל בין היתר גם את הטבות מס בקרנות השתלמות.
כעת, בהסתדרות אומרים כי מדובר בחלומות וציינו כי במשרד האוצר מנסים כל פעם לבטל את הפטור הזה וגם הפעם זה לא יקרה, במיוחד בזמן שעדיין קיימים משרדי ממשלה מיותרים ולא הוחזרו כספים קואליציונים. לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ההסתדרות מתכננת לבלום בכל הכוח את המהלך ולמנוע ממנו בכלל להגיע לשולחן הדיונים.
קרנות השתלמות הן השקעות לטווח של 6 שנים. לא מדובר בחיסכון פנסיוני או ארוך טווח, אם כי חוסכים רבים נשארים איתו לתקופות ממושכות בשל יתרונות המיסוי הגבוהות. החיסכון הזה נהנה מהטבות בהיקף מצרפי של כ-11-13 מיליארד שקל ואלו הטבות שלטענת האוצר אינן מוצדקות. ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים. הפטור הזה לפי האוצר לא תורם לשוויון חברתי, לא תורם לחיסכון לפנסיה, הוא לא מוצדק כלכלית ומדי שנה הוא עולה לדיונים כדי לבטלו ונעצר מול פוליטיקאים ולוביסטים.
הפעם, על רקע המלחמה, בדרגים המקצועיים באוצר מצפים להעביר את הפטור בלי קרבות קשים. במידה והפטור הזה יעבור ואם כן זה צפוי בתקציב 2024 הרי שמדובר במקור תקציבי של כ-11-13 מיליארד שקל, בהחלט סכום משמעותי לתקציב המדינה, וזה יגרום לפגיעה קשה בתעשיית קרנות ההשתלמות. ייקחו לה את הסוכריה הגדולה והיא תהפוך לקרובה-דומה למכשירים אחרים. עם זאת, ייתכן שזה יהיה מדורג - ההטבות יצטמצמו על פני מספר שנים, או שינתנו תחת תנאים מסוימים. כלומר, ייתכן שהחיסכון דרך קרנות השתלמות עדיין יהיה אטרקטיבי לעומת מכשירים אחרים, אבל לא בעוצמה וביתרונות הברורים על פני סוגי חיסכון אחרים, כמו היום.
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר שתעשיית קרנות ההשתלמות היא הצומחת ביותר (לצד קופות הגמל להשקעה שהן בהיקף קטן יותר) בתעשיית החיסכון, כשהיקף הכספים המנוהל בה מסתכם בכ-330 מיליארד שקל. עם זאת, מכיוון שהיא במקרים רבים נזילה ועל רקע העלייה ביוקר המחייה מתחילת המלחמה והעלייה בריבית, עמיתים רבים העדיפו לממש את הקרן ולהחזיר הלוואות או להשתמש בכסף להוצאות השוטפות. היקף הפדיונות בקרנות ההשתלמות מגיע בממוצע למעל 2 מיליארד שקל בחודש כשעל פי ההערכות של מנהלים בענף הפדיונות עד סוף השנה יעלו על 26 מיליארד שקל.
- 13.בלה 31/12/2023 14:21הגב לתגובה זוקיצוץ פנסיות תקציביות יחסוך מכולנו כאב ראש בלקצץ פה ולקצץ שם... הון תועפות שעולה למדינה מיליארדים. על זה אף אחד לא ידבר
- 12.מחלקים 5 מילארד כספים קואליציונים והמימון ממיסוי קרנות (ל"ת)שי 25/12/2023 10:59הגב לתגובה זו
- 11.זה לא יקרה. מעניין אם נצטרך שביתה בשביל זה? (ל"ת)ארנון ב. 19/12/2023 10:54הגב לתגובה זו
- 10.אזרח 19/12/2023 10:12הגב לתגובה זוניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים.
- 9.אנונימי 19/12/2023 09:34הגב לתגובה זוהאוצר רוצה לנצל באופן נבזי את המלחמה כדי לממש את הפנטזיות והחלומות הרטובים שלו מזה 40 שנה. כל ההעצות, כבר עלו בעבר, מע"מ באילת, מע"מ על פירות וירקות, ביטול נקודות זיכוי, ביטול רקנות השתלמות, חוץ מאשר לקצץ לעצמם בשכר ולקבוע להם תקופת צינון של 10 שנים - הם מוכנים להרוס הכל
- 8.יש בתאגידי המים עודף כסף לא? (ל"ת)נעמה 19/12/2023 05:28הגב לתגובה זו
- 7."לא מוצדק כי נגיע לעשירון העליון" - נקרעתי ..מצחוק (ל"ת)מהנדס תוכנה 19/12/2023 01:04הגב לתגובה זו
- 6.גם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבור 19/12/2023 00:12הגב לתגובה זוגם משתמטים משירות צבאי , גם גונבים את הקופה הציבורית ועתה יבססו את מיסי קרנות ההשתלמות —— לא יעבור !
- 5.יובל 19/12/2023 00:03הגב לתגובה זוכי הפעם זה לטובת הקפיטליזם ושמירה על הפרט.
- 4.החיים 18/12/2023 23:01הגב לתגובה זושלא יתפלא שקרנות ההשתלמות ממוסות שהחרדים לא עובדים ולא משרתים בצבא ושילדכם מתים בעזה כדי שנתניהו יוכל לשמור על הכסא
- מושלי 19/12/2023 00:25הגב לתגובה זונמאס לשמוע ממך את אותה התגובה על כל כתבה חרדים ביבי.. מה עוד לימדו אותך בביהס שונא היהודים...
- 3.הוותרן 18/12/2023 22:17הגב לתגובה זוהעיקר שהחרדים הפרזיטים יוכלו להמשיך לבזוז
- 2.שמריק 18/12/2023 21:42הגב לתגובה זונקמה על הגזל
- 1.לבטל את הפנסיה התקציבית לחתכים שרים ראשי ממשלה שופטים ו (ל"ת)רונן 18/12/2023 21:40הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
