נתניהו וסמוטריץ' מציגים: הקפאת הארנונה לשנה, החשמל יעלה ב-2.5% במקום 8%

עוד בצעדים - הפחתה של 10 אגורות בדלק, קיצוץ של 70% בהתייקרות המים. שר האוצר סמוטריץ': "מחירי הדיור יירדו, אבל האתגר לשמור על זה לאורך זמן"; ראש הממשלה נתניהו: "המפתח לצמיחה כלכלית הוא שוק חופשי"; אלה הצעדים שעליהם התחייב נתניהו בבחירות. הבעיה: אלה לא באמת מחוללי האינפלציה אלא רק תוצאה שלה. וגם - זה בגדול מה שעשתה הממשלה הקודמת
נתנאל אריאל | (26)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפויים להציג הערב (19:30) תוכנית כלכלית להקפאת או סבסוד מחירי החשמל, הארנונה והמים. זאת בהתאם לדבריו של ראש הממשלה נתניהו כי מדובר על 'מחוללי האינפלציה' ולכן צריך לעצור אותם כדי לעצור את עליות המחירים במשק, ששוחקות את השכר של הציבור הישראלי.

ארבעת הצעדים:

1. הקפאת ארנונה לשנה.

2. ביטול ההתייקרויות האחרונות בדלק. הפחתה של 10 אגורות לליטר.

3. קיצוץ של 70% בהתייקרות מחירי החשמל. יעלה ב-2.5% במקום 8%. (ל-100 אלף עסקים קטנים תבוטל ההתייקרות לחלוטין). יינתן מענק כספי ל-300 אלף זכאי חימום מהשכבות החלשות - עם זאת, ראש הממשלה ושר האוצר התעלמו באלגנטיות מההתייקרות הקודמת לפני חצי שנה של 9.6% נוספים 

4. קיצוץ של 70% בהתייקרות המים.

בנוסף, כל הקצבאות יגדלו באופן אוטומטי: קצבת נכות תעלה ב-375 שקלים בחודש, קצבת ילד נכה תגדל ב-310 שקלים בחודש. השלמת הכנסה לקשישים 213 שקלים בחודש. קצבת הזקנה תעלה ב-152 שקל בחודש.

גם המסים יירדו - ההכנסה נטו למשפחה של שני הורים עם שני ילדים תעלה ב-435 שקלים לחודש (בהנחה ששני ההורים עובדים ומרוויחים כל אחד 15 אלף שקל ברוטו בחודש - זה הרבה מעל מה שקורה אצל רוב המשפחות בישראל. השכר הממוצע הוא 12 אלף שקל וגם הוא כידוע מוטה כלפי מעלה). זוג ללא ילדים השכר יעלה בחודש ב-280 שקל, יחיד יקבל תוספת ממוצעת של 137 שקלים בחודש.

ראש הממשלה נתניהו: "חייבים להתחיל לסובב את הגלגל עכשיו ואי אפשר לחכות עד דיוני התקציב. הממשלה בראשותי באה לעבוד לטובת כל אזרחי ישראל. הנושא האשון שדיברנו עליו הוא יוקר המחיה. בשנה וחצי האחרונות המשק שלנו נכנס לסחרור אינפלציוני.

ראש הממשלה הוסיף: "המחיר הזה משפיע על המשפחות וזה מגיע בסופו של דבר למשכנתא שעולה במאות שקלים לחודש, לחלק ב-1000 שקל לחודש. זה נטל מאוד גבוה שצריך לטפל בו. הממשלה שמה את הטיפול ביורק המחיה בראש סדר העדיפויות. נטפל בחשמל, הדלק, המים והארנונה. הצעדים הללו יוזילו מיד את ההוצאה של כל משפחה בישראל. והם גם יאטו לעצור את קצב העלאת המחירים ולשנות את הכיוון. לפעמים כשאתה נמצא במשבר צריך לפעול מהר. אנחנו לא משתגעים אלא עושים צעדים מדודים. אנחנו מטפלים בארבעת מחוללי האינפלציה. אנחנו רציניים במה שאמרנו, אנחנו מתכוונים לעמוד בזה. אמרתי בבחירות שנילחם במחוללי האינפלציה ואנחנו עושים את זה.

קיראו עוד ב"בארץ"

"בעיה קשה נוספת במשק היא רגולציה ומונופולים. אני אוהב לפרק רגולציה ומונופולים. אנחנו צריכים להמשיך לפרק אותם. אלה מנועי צמיחה, כי כשאתה מסיר אותם אתה צומח ומקבל כמה שנות צמיחה. אני חולה על צמיחה כלכלית, כי אם הוא צומח יש לך כסף לתת לנכים לנזקקים, לכולם".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "קיבלנו אמון גדול מאוד מגופי ההשקעות בעולם. רק אתמול המדינה גייסה 2 מיליארד דולר במרווח של פחות מאחוז מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב. הצלחת הגיוס מראה על האמון הרב של המשקיעים במדינת ישראל. קיימנו שורת דיונים כדי לגבש תוכנית תוך שמירה על המסגרת התקציבית ומבלי לפרוץ את העקרונות והכללים ולתדלק את האינפלציה. זו תוכנית חירום מיידית ובמסגרת תקציב המדינה נגבש בעזרת השם צעדים גדולים ושורה של רפורמות עומק". 

בהתייחס למחירי הדיור אמר סמוטריץ' כי העלאת הריבית של בנק ישראל עוצרת את שוק הדיור ותוביל לירידת מחירים "מחירי הדיור יירדו, אבל האתגר יהיה לשמור על זה לאורך זמן". ביחס לשליטת החנק של ההסתדרות בשירות הציבורי, סמוטריץ' רמז לשינוי "נייעל את השירות הציבורי".

סמוטריץ' גם שלל הצעתו של משה גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות "אי אפשר לעשות את זה מבחינה כלכלית כי הבנקים לא ייתנו יותר משכנתאות במסלול ריבית הפריים".

הצטרפו כאן לשידור החי:

איפה הבעיות בתוכנית החדשה?

אבל האמת היא שלא באמת מדובר במחוללי האינפלציה אלא במחירים שעולים כתוצאה מהאינפלציה. עובדה: עליית המחירים בישראל מגיעה יחד עם עליית מחירים כללית בעולם. הסיפור הוא עלייה במחירי הנפט בעולם שהובילו להתייקרות של המחירים כאן. כדי להוריד את המחירים צריך ללכת אחורה בשרשרת - או להמתין שהמחירים בעולם יירדו.

לגבי הארנונה - מדובר בצעד שגוי שכן כלכלנים יגידו לכם שאנחנו משלמים פחות מדי ארנונה. כן, אחת הסיבות - אולי העיקרית - לעליית מחירי הדיור היא שראשי ערים לא באמת רוצים תושבים. העיריות מפסידות על כל תושב. הוא עולה לעירייה יותר ממה שהיא מקבלת ממנו. זו האמת. מה כן רוצים ראשי ערים? הם רוצים עסקים כי עסקים משלמים ארנונה גבוהה ומנגד כמעט לא צורכים שירותים. אבל זו כנראה תהיה סוף הקריירה הפוליטית של שר שיעז להציע בממשלה דווקא להעלות את הארנונה (ובכך לגרום לראשי האחרים לשחרר הרבה יותר היתרי בנייה וממילא להוביל לבניית הרבה יותר דירות חדשות, מה שיסייע לעצירת העלייה במחירי הדיור ואולי אפילו לירידה?) ולכן אף אחד לא יציע דבר כזה.

מעבר לכך, המהלכים האלה הם למעשה 'העתק הדבק' מהממשלה הקודמת. מה בעצם ההבדל בין זה לבין המהלכים של ליברמן כמו ההפחתה הזמנית במס הבלו? בנוסף, ראש הממשלה ושר האוצר מתגאים בכך שהקצבאות יעלו - אבל היי, הקצבאות הללו צמודות בלאו הכי למדד, כך שהם מתעדכנים בצורה אוטומטית. לא מדובר כאן בבשורה של הממשלה החדשה. 

ואולי בעצם צריך לומר - זה בדיוק העניין. אין כאן שום חידוש. אולי מה שמנסים לעשות נתניהו וסמוטריץ' זה למשוך את הזמן ורק לעשות בינתיים קולות של 'כאילו עושים משהו', כי גם הם מבינים שהסיפור של האינפלציה הפעם זה לא צד הביקוש אלא ההיצע - צריך להמתין בסבלנות שמחירי הנפט יירדו, שמחירי התובלה בעולם יירדו חזרה לרמות של לפני הקורונה, שהפקקים בשרשראות האספקה יסתיימו, ואז האינפלציה תרד מעצמה, גם ללא התערבות ממשלתית מזיקה. אז בינתיים הם 'עושים משהו' כדי שהציבור ירגיש שהם קשובים, אבל לא הרבה מעבר לכך - ואולי בצדק.

ומה לגבי המקור התקציבי? בממשלה (וגם בזו הקודמת) מנופפים בכך שיש עודף תקציבי של 10 מיליארד שקל. אה איזה כיף, יש לנו כמדינת ישראל חובות של טריליון שקל אבל השנה יש לנו קצת עודף. אז מה פתאום לצמצם את החוב (כמו שכל משק בית נורמלי היה עושה) כשאפשר לשפוך כסף על הציבור ועוד לקרוא לזה שהמדינה 'באה לקראת הציבור' כאילו שהיא איזה סבא זקן ונחמד כזה שיש לו כסף מעצמו. אבל צריך לזכור - כל הכסף של המדינה מגיעה מהאזרחים. אז אם אתם מקבלים 'הטבה' מהמדינה, תזכרו שזה כנראה יעלה לכם במקום אחר. כלומר - עוד מסים.

וזה עוד לפני שדיברנו על הנוהג הפסול של משרדי הממשלה לבזבז המון כסף בחודש דצמבר (כי מה פתאום לחסוך?). כך, במקום שייצבר בקופת המדינה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקלים, כפי שנצבר ממש עד חודש נובמבר האחרון, משרדי הממשלה ביזבזו וביזבזו והצליחו לגרום לגירעון תקציבי של 18.7 מיליארד שקל, בחודש דצמבר, מה שגרם לעודף התקציבי לקטון ל-10 מיליארד שקל בלבד. לא חבל? (להרחבה)

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    למה לבלף? 12/01/2023 09:39
    הגב לתגובה זו
    אתמול קבלנו הלוואה של 2 מיליארד ש"ח שאושרה כמובן בתקופת ליברמן, והיא לא אישור למדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה
  • 17.
    חוץ מפופוליזם טהור אין שום הצדקה לתכנית כזאת (ל"ת)
    יובב 12/01/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    כל הכבוד 12/01/2023 08:40
    הגב לתגובה זו
    גאון בכלכלה
  • 15.
    אני 12/01/2023 08:17
    הגב לתגובה זו
    לעוני אין כבוד.. חסכון שהובטח = עבודה בעיניים.. בפחי זבל יחטטו יותר אנשים.. בסופר מדפים ימשיכו להיות מפוצצים..כמו ברוסיה בשנות ה-90..יש הרבה מבחר..אין מספיק כסף לקנות...חרפה
  • 14.
    חרטא בפיתה 12/01/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    אני משלם פי 3 ממה שרשום בטבלה 1700 ש"ח ביטוח לאומי,מס בריאות גם ומס הכנסה של 6000 ש"ח באמת מוציאים לך את החשק לעבוד במדינה הזו
  • 13.
    שני חמורים. 12/01/2023 05:44
    הגב לתגובה זו
    ראשית הקצבאות יגדלו גם בלי האצבאות העקומות שלכם. שנית אין כאן שום תוכנית להוזלה. 10 אגורות לדלק כשבעוד שבועיים הוא יעלה ביותר עצבע בעיין בפני הנהגים. החשמל והמיים יתייקרו עכשיו באחוזים קטנים אין כאן שום הוזלה מהמצב הקודם רק התייקר במיוחד הטריק אם החשמל שביוני עוד פעם החברה תכריז העלעה בסביבות 15 אחוז וגם פה הם יעשו הצגה. זו לא תוכנית זה חירטוט. ובארנונה יש דווקה ערים שהוזלה.
  • 12.
    יובל 12/01/2023 00:22
    הגב לתגובה זו
    במקום חינוך שוק לבזבז פחות ולהתחיל לחסוך, נותנים לאזרחים עוד כסף כדי לתדלק את האינפלציה עוד יותר. תצפו כולם לתוספות יוקר, לעליית מחירים. הסכנה הכי גדולה באינפלציה זה מחירים עולים ואנשים שמוכנים לשלם אותם. במקום שהאינפלציה תרד כי אין לאנשים כסף, עכשיו האינפלציה תישאר יותר זמן. אזרחי ישראל, תיכנסו לכוננות ספיגה, ממשלת ישראל מציגה - היפר אינפלציה בקרוב!
  • 11.
    זה שר אוצר שאני אוהב (ל"ת)
    חיים אבוקסיס 12/01/2023 00:01
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הרסתם משפחות שלמות 11/01/2023 23:30
    הגב לתגובה זו
    גועל נפש של מנהיגים, הרסו משפחות שלמות, הורים, אחים וילדים לא מדברים ביניהם, כל מה שתנסו לצייר עכשיו כיפה לא יעזור. הרסתם את החברה הישראלית. תתביישו לכם
  • 9.
    מה ציפית ששקרן בן שקרן יעשה (ל"ת)
    כשלון ידוע מראש 11/01/2023 22:50
    הגב לתגובה זו
  • עוז 12/01/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    אבל כן, הוא מוליך שולל את הציבור שלו, נותן לשוק לעשות את שלו ומציג כאילו הוא במו ידיו ביצע מהלכים מבריקים
  • 8.
    דרור 11/01/2023 22:22
    הגב לתגובה זו
    איפה היית 12 שנה ? סיגרים ושמפניה הזנחה והסתה . עכשיו הפחד סוגר עליו .
  • 7.
    גשש בלש 11/01/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    להביא את ההליקופטר עם הדולרים ולפזר מלמעלה
  • 6.
    משקיע זמן רב 11/01/2023 21:49
    הגב לתגובה זו
    אף גבר לא נהנה מהטבה כזאת.
  • 5.
    גולדפינגר 11/01/2023 21:41
    הגב לתגובה זו
    כרגיל מערבבים אותנו, עזרה לנכים וזקנים זה נפלא, אבל קיצוץ במים, חשמל וארנונה לה להוציא מכיס ימין ולהכניס לכיס שמאל. שר האוצר לא מצביע על מקורות מימון או מנועי צמיחה, משמע העלויות הללו יממומנו ע"י העלאת הגירעון או מיסים עתידים. כלומר העשירונים 8-10 שוב יממנו את הפרזיטים בבני ברק, אלעד, ובית שמש
  • שוב שנאה ושוב שנאה ושוב שנאה , כמה רעל יש בך? (ל"ת)
    נו נו 12/01/2023 00:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אין כאן מענה למחירי הדיור המטורפים (ל"ת)
    lol 11/01/2023 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עומר 11/01/2023 20:40
    הגב לתגובה זו
    יחס חוב תוצר נמוך ביחס לעולם, הורדת מיסים ובביזפורטל רק ביקורת שלילית
  • אולה בבו 12/01/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    איפה דובר על הורדת מיסים? את הגירעון הגדול מאוד שהיה הורידה הממשלה הקודמת, עכשיו הוא שוב יגדל. הכתבה הזו אכן לא מחמיאה.
  • אני 12/01/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    ימין מסריח על מלא מלא
  • הממשלה הקודמת הצליחה להוביל את המדינה גם לאינפלציה 11/01/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הקודמת הצליחה להוביל את המדינה גם לאינפלציה וגם לריבית יקרה.
  • אמנון דוד 11/01/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל הם ימין כלכלי. למה אתה רוצה שיפרגנו כשעושים פה מדיניות שמאל?
  • עובדתית לא נכון. ביזפורטל מפרגנים כשעושים מדיניות ימין (ל"ת)
    שמעון לביא 11/01/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זורדון 11/01/2023 20:33
    הגב לתגובה זו
    קחו כסף = אינפלציה עולה אין כסף = אינפלציה יורדת הלוואי בנק ישראל בתגובה יעלה את הריבית בעוד 2%
  • הם הולכים לתדלק את האינפלציה בטירוף (ל"ת)
    יובל 12/01/2023 00:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 11/01/2023 20:22
    הגב לתגובה זו
    צעדים נכונים שעוזרים לשינוי כיוון לטובה בכלכלה כל הכבוד לממשלת ביבי המשך ותצליח
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.