שר האוצר משה כחלון
צילום: צילום מסך

משרד האוצר: הגירעון הממשלתי בחודש פברואר ירד ל-3.1% מהתמ"ג

בחודש פברואר המשיכה לפעול הממשלה במסגרת "תקציב המשכי" - כלומר, ללא מסגרת תקציב מאושרת - המאפשר הוצאות של עד 40.2 מיליארד שקל בחודש במזומן; בחודש שעבר נמדד גירעון של 3.2%
ערן סוקול | (2)

משרד האוצר מדווח היום על אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודשים ינואר-פברואר 2020, מהם עולה כי נרשמה נסיגה בגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים ביחס לחודש הקודם בו נמדד גירעון של 3.2%.

על פי הדיווח, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2019 - פברואר 2020) עומד על 3.1% מהתמ"ג, כאשר בחודש פברואר המשיכה לפעול הממשלה במסגרת "תקציב המשכי" - כלומר, ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2019 בכל חודש.

בחודש פברואר 2020 הסתכמו הוצאות הממשלה ב-28.5 מיליארד שקל, ונמדד גירעון תקציבי של 3.3 מיליארד שקל, לעומת גירעון תקציבי של 4.9 מיליארד שקל בחודש פברואר אשתקד. כאשר בחודשים ינואר-בפרואר נמדד עודף תקציבי של 2.6 מיליארד שקל לעומת גירעון של 5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות הממשלה מתחילת שנת 2020 הסתכמו ב-56.2 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות משרדי הממשלה עמדו על 50.6 מיליארד שקל, תשלומי ריבית על החוב הממשלתי של 5.4 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי בהיקף של 0.1 מיליארד שקל.

במשרד האוצר מציינים כי הירידה בהיקף ההוצאות של משרדי הממשלה בחודשים ינואר – פברואר הינה מתוכננת כתוצאה "מהתקציב ההמשכי" בו קיימת מכסה חודשית אחידה על פני כל חודשי השנה, בעוד שישנם תשלומי חוב קרן וריבית ממשלתיים גבוהים באופן יחסי בחודשים מסוימים, בפרט במחציתה הראשונה של השנה.

פירעונות אלו, שהנם בעדיפות עליונה לתשלום, מחייבים פעולות להקטנת מכסות המזומן לצורך הוצאות המשרדים ויצירת עודף ביחס למכסה החודשית הכוללת (ניתן להעביר עודף שנוצר בחודשים מסוימים של השנה לחודשים הבאים כל עוד הביצוע המצטבר אינו חורג מהמכסה המצטברת המקבילה לתקופה היחסית של השנה).  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 05/03/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    מה עם המטוס ...כבר עלה לנו 780 מיליון אפשר למכור את המטוס המיותר שנתניהו בנה ...ולקנות עוד 5 חברות כמו אל על .....יהיה לנו צי אסטרטגי
  • בכל 06/03/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
    ייצוגיות היא שם המשחק בעולם שבו הכסף מדבר,בדקת פעם כמה עולים טיסות ראש הממשלה והשיא המדינה בשנה,לפי דעתי חול מעלו ראשונית עלויות התחזוקה והטיסות לא יעלו בהרבה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.