קנאביס מוחרם
צילום: דוברות משטרת ישראל

ג'יפון ניסה לעקוף באיילון, והשוטרים מצאו בו "אוצר" שלם

משטרת התנועה עצרה אמש שני חשודים עקב עבירת תנועה במחלף השלום בנתיבי איילון. השקיות והמשקל בתוך הרכב לא הותירו ספק במה הם עוסקים
גיא עיני | (12)

מה שהחל אמש כפעילות אכיפת תנועה שגרתית בנתיבי איילון נגד עבירות תנועה של משטרת התנועה התפתחה למעצרם של שני חשודים עם כמויות גדלות של חומר החשוד כסם בתוך הרכב.

בעת פעילות האכיפה, שוטרי אגף התנועה זיהו רכב הנע על השוליים בכביש איילון באזור של מחלף השלום. השוטרים שהבחינו ברכב מבצע את העבירה בשול הכביש הורו לו לעצור. ברכבו שהו הנהג בן 23 תושב אשקלון והנוסע שלידו בן 26 מחולון.

המשטרה דיווחה כי במהלך השיח עם הנהג עלה ריח חריף מאוד של חומר החשוד כסם מתוך הרכב. חשדו של השוטר התברר כנכון ובתוך הרכב נתפסה כמות של 136 גרם חומר החשוד כסם מסוג קנאביס, בנוסף נתפס סכום כסף גדול, משקל אלקטרוני וכן שקיות ניילון קטנות שככל הנראה שימשו לחלוקת החומר למנות. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מה שמותר לאהוד ברק אסור לאזרח מהשורה (ל"ת)
    עמי 08/03/2019 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלמוג 08/03/2019 17:18
    הגב לתגובה זו
    אנשים אפשר לישון בשקט!
  • 10.
    דוד 05/03/2019 12:05
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לשוטרים
  • 9.
    סמוי 04/03/2019 22:37
    הגב לתגובה זו
    כתבה מושתלת כדי לנקות את הסמוי
  • 8.
    בני 04/03/2019 07:34
    הגב לתגובה זו
    במקום לטפל פה בפשע האמיתי מתעסקים בחארטות ופירסום
  • 7.
    יש קנאביס לשעשועים לקנאביס למטרות רפואיות ואחרות (ל"ת)
    אל תערבבו 04/03/2019 00:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין ספק שהתיקון יגיע עם או בלי אנליסטים (ל"ת)
    טרש 02/03/2019 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ח 28/02/2019 08:43
    הגב לתגובה זו
    אבל מבחינת המוכרים אין אופציה אחרת. חבל
  • 4.
    כל הכבוד לשוטר! (ל"ת)
    ג 27/02/2019 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבל קנאביס זה צמח ריפוי ולא יאומן שיש אנשים עם רישיון ל (ל"ת)
    שחר 27/02/2019 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורלי 27/02/2019 16:05
    הגב לתגובה זו
    רק לאנשי שלומנו מותר למכור סמים ולהתעשר מזה
  • 1.
    גרגר 27/02/2019 15:40
    הגב לתגובה זו
    משועממים והורסי החברה השוטרים והמחוקקים.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?