פז גרופ מגייסת 30 מיליון דולר לקרנות שירכשו בתים להשכרה בקליבלנד
פז גרופ, קרן להשקעות נדל"ן מניב בישראל ובארה"ב, המאגדת שורה של קרנות השקעות נדל"ן הכוללות עד 35 משקיעים כל אחת, מודיעה היום על גיוס של 50 מיליון דולר ל-3 קרנות השקעה חדשות בקליבלנד, שמתוכן היא השלימה כבר גיוסים לשתי קרנות.
פז גרופ פתחה עד היום כבר 2 קרנות השקעה בנדל"ן בקליבלנד. בשתי הקרנות יחד 70 משקיעים והן רכשו נכסי מגורים מניבים בקליבלנד. הקרן הראשונה השקיעה עד היום כ-10 מיליון דולר ברכישת 180 דירות בקליבלנד, אוהיו. התשואה הצפויה נטו, לאחר דמי ניהול וכל ההוצאות מהשקעה בכל אחת מהקרנות בקליבלנד עומדת על כ-10%. המשקיעים בקרנות מקבלים לידיהם דוחות רבעוניים הכוללים את פירוט הוצאות הניהול, התשואה והתקבולים מההשקעה.
כל אחד מהבתים בקרנות שנפתחו עד היום, נרכש תמורת טווח מחירים של 20-40 אלף דולר, לא כולל שיפוץ ובתוספת עלות שיפוץ שנעה בין 5-20 אלף דולר תעמוד ההשקעה בכל בית על כ-45 אלף דולר. דמי השכירות על כל אחת מהדירות יעמדו על 800-900 דולר בחודש ברוטו ואחרי תשלומים לביטוח ולחברת הניהול יעמדו התקבולים נטו של המשכיר על 400-500 דולר נטו.
- 8.אחד שיודע 18/12/2015 07:40הגב לתגובה זומהיכרות עם הבתים הנירכשים מדובר בזבל ברמות הכי גרועות ששייך הבחור שמנהל הכל חסר ניסיון ומסכן את הנוהים אחריו באשליות שווא.
- 7.הוא מרצה במכללה שלי - כבודדדדדדד (ל"ת)שי 08/12/2015 14:55הגב לתגובה זו
- 6.מחזיקה מאנשים שעושים חייל! שאפו (ל"ת)מאיה 08/12/2015 14:55הגב לתגובה זו
- 5.בגלל כחלון כסף ישראלי מושקע בארה"ב - חבל (ל"ת)שאול 07/12/2015 07:07הגב לתגובה זו
- 4.ישראל נהון 07/12/2015 00:23הגב לתגובה זוהשקעתי בקבוצה דרך דיוויד בודנר המקנה לי בעלות פרטית עם כח של התנהלות קבוצתית ותשואה פנטסטית. אם הנכס לא בבעלות פרטית ההשקעה היא על קרן הצבי...
- 3.צודקים! במחיר של בלטה בישראל קונים רחוב בארהב (ל"ת)יאיר 06/12/2015 20:12הגב לתגובה זו
- 2.pshay 06/12/2015 16:26הגב לתגובה זואם הכתבה הזאת היא אייטם פרסומי , מחובתכם להבהיר זאת ולא להשאירה כידיעה חדשותית
- 1.מה הקשר בין חזרתו של לברון לעליית המחירים ?! (ל"ת)pshay 06/12/2015 16:25הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
