פז גרופ מגייסת 30 מיליון דולר לקרנות שירכשו בתים להשכרה בקליבלנד
פז גרופ, קרן להשקעות נדל"ן מניב בישראל ובארה"ב, המאגדת שורה של קרנות השקעות נדל"ן הכוללות עד 35 משקיעים כל אחת, מודיעה היום על גיוס של 50 מיליון דולר ל-3 קרנות השקעה חדשות בקליבלנד, שמתוכן היא השלימה כבר גיוסים לשתי קרנות.
פז גרופ פתחה עד היום כבר 2 קרנות השקעה בנדל"ן בקליבלנד. בשתי הקרנות יחד 70 משקיעים והן רכשו נכסי מגורים מניבים בקליבלנד. הקרן הראשונה השקיעה עד היום כ-10 מיליון דולר ברכישת 180 דירות בקליבלנד, אוהיו. התשואה הצפויה נטו, לאחר דמי ניהול וכל ההוצאות מהשקעה בכל אחת מהקרנות בקליבלנד עומדת על כ-10%. המשקיעים בקרנות מקבלים לידיהם דוחות רבעוניים הכוללים את פירוט הוצאות הניהול, התשואה והתקבולים מההשקעה.
כל אחד מהבתים בקרנות שנפתחו עד היום, נרכש תמורת טווח מחירים של 20-40 אלף דולר, לא כולל שיפוץ ובתוספת עלות שיפוץ שנעה בין 5-20 אלף דולר תעמוד ההשקעה בכל בית על כ-45 אלף דולר. דמי השכירות על כל אחת מהדירות יעמדו על 800-900 דולר בחודש ברוטו ואחרי תשלומים לביטוח ולחברת הניהול יעמדו התקבולים נטו של המשכיר על 400-500 דולר נטו.
- 8.אחד שיודע 18/12/2015 07:40הגב לתגובה זומהיכרות עם הבתים הנירכשים מדובר בזבל ברמות הכי גרועות ששייך הבחור שמנהל הכל חסר ניסיון ומסכן את הנוהים אחריו באשליות שווא.
- 7.הוא מרצה במכללה שלי - כבודדדדדדד (ל"ת)שי 08/12/2015 14:55הגב לתגובה זו
- 6.מחזיקה מאנשים שעושים חייל! שאפו (ל"ת)מאיה 08/12/2015 14:55הגב לתגובה זו
- 5.בגלל כחלון כסף ישראלי מושקע בארה"ב - חבל (ל"ת)שאול 07/12/2015 07:07הגב לתגובה זו
- 4.ישראל נהון 07/12/2015 00:23הגב לתגובה זוהשקעתי בקבוצה דרך דיוויד בודנר המקנה לי בעלות פרטית עם כח של התנהלות קבוצתית ותשואה פנטסטית. אם הנכס לא בבעלות פרטית ההשקעה היא על קרן הצבי...
- 3.צודקים! במחיר של בלטה בישראל קונים רחוב בארהב (ל"ת)יאיר 06/12/2015 20:12הגב לתגובה זו
- 2.pshay 06/12/2015 16:26הגב לתגובה זואם הכתבה הזאת היא אייטם פרסומי , מחובתכם להבהיר זאת ולא להשאירה כידיעה חדשותית
- 1.מה הקשר בין חזרתו של לברון לעליית המחירים ?! (ל"ת)pshay 06/12/2015 16:25הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
