פז גרופ מגייסת 30 מיליון דולר לקרנות שירכשו בתים להשכרה בקליבלנד

לירן סהר | (8)

פז גרופ, קרן להשקעות נדל"ן מניב בישראל ובארה"ב, המאגדת שורה של קרנות השקעות נדל"ן הכוללות עד 35 משקיעים כל אחת, מודיעה היום על גיוס של 50 מיליון דולר ל-3 קרנות השקעה חדשות בקליבלנד, שמתוכן היא השלימה כבר גיוסים לשתי קרנות.  

 

פז גרופ פתחה עד היום כבר 2 קרנות השקעה בנדל"ן בקליבלנד. בשתי הקרנות יחד 70 משקיעים והן רכשו נכסי מגורים מניבים בקליבלנד. הקרן הראשונה השקיעה עד היום כ-10 מיליון דולר ברכישת 180 דירות בקליבלנד, אוהיו. התשואה הצפויה נטו, לאחר דמי ניהול וכל ההוצאות מהשקעה בכל אחת מהקרנות בקליבלנד עומדת על כ-10%. המשקיעים בקרנות מקבלים לידיהם דוחות רבעוניים הכוללים את פירוט הוצאות הניהול, התשואה והתקבולים מההשקעה.

 

כל אחד מהבתים בקרנות שנפתחו עד היום, נרכש תמורת טווח מחירים של 20-40 אלף דולר, לא כולל שיפוץ ובתוספת עלות שיפוץ שנעה בין 5-20 אלף דולר תעמוד ההשקעה בכל בית על כ-45 אלף דולר. דמי השכירות על כל אחת מהדירות יעמדו על 800-900 דולר בחודש ברוטו ואחרי תשלומים לביטוח ולחברת הניהול יעמדו התקבולים נטו של המשכיר על 400-500 דולר נטו.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אחד שיודע 18/12/2015 07:40
    הגב לתגובה זו
    מהיכרות עם הבתים הנירכשים מדובר בזבל ברמות הכי גרועות ששייך הבחור שמנהל הכל חסר ניסיון ומסכן את הנוהים אחריו באשליות שווא.
  • 7.
    הוא מרצה במכללה שלי - כבודדדדדדד (ל"ת)
    שי 08/12/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מחזיקה מאנשים שעושים חייל! שאפו (ל"ת)
    מאיה 08/12/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בגלל כחלון כסף ישראלי מושקע בארה"ב - חבל (ל"ת)
    שאול 07/12/2015 07:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל נהון 07/12/2015 00:23
    הגב לתגובה זו
    השקעתי בקבוצה דרך דיוויד בודנר המקנה לי בעלות פרטית עם כח של התנהלות קבוצתית ותשואה פנטסטית. אם הנכס לא בבעלות פרטית ההשקעה היא על קרן הצבי...
  • 3.
    צודקים! במחיר של בלטה בישראל קונים רחוב בארהב (ל"ת)
    יאיר 06/12/2015 20:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    pshay 06/12/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
    אם הכתבה הזאת היא אייטם פרסומי , מחובתכם להבהיר זאת ולא להשאירה כידיעה חדשותית
  • 1.
    מה הקשר בין חזרתו של לברון לעליית המחירים ?! (ל"ת)
    pshay 06/12/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: