החל מהיום: רפורמת מיסוי בדו-גלגליים - מי ייהנה מההוזלה?
רפורמה במיסוי כלי רכב דו-גלגליים - הבוקר ייכנסו לתוקף צו והוראת שעה שיבטלו את האבחנה בין אופנועים וקטנועים, יוסיפו דרגות זיכוי חדשות לכלים בעלי מערכת למניעת נעילת גלגלים בהתאם לביטול וכן, תינתן הטבת מיסוי לרכב תלת-גלגלי בטיחותי.
על פי הצו והוראת השעה, תבוטל האבחנה בין אופנועים וקטנועים. צעד זה מתבקש מאחר ובמהלך השנים נשחקו ההבדלים בין אופנועים וקטנועים בעיקר במבנה ובנפח המנוע, כך שאף משרד התחבורה, האחראי על התקינה בתחום, איחד כבר לפני מספר שנים את שני הסיווגים. מבחינת פוטנציאל השימוש, היבטי בטיחות וזיהום סביבתי – אין כיום הבדלים מהותיים.
שיעורי המס הקודמים עמדו על 40% על כל סוגי הקטנועים ועל אופנועים עד 125 סמ"ק. המס על אופנועים מעל 125 סמ"ק עמד על 72%. שיעורי המס החדשים יהיו: נפח מנוע עד 500 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 40%-70% (בהתאם להספק), נפח מנוע בין 501-800 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 50%-70% (בהתאם להספק) ועל רכבים דו גלגליים בעלי נפח מנוע מעל 800 סמ"ק - שיעור המס יעמוד על 70%. השינוי יוביל להוזלה משמעותית של שיעורי המס בייבוא אופנועים בנפח מנוע שמעל 125 סמ"ק ובהספק של עד 75kw, וישאיר את המיסוי הקיים בשיעור של 40% על מרבית האופנועים הקטנים והקטנועים (קרוב ל-90% מסך הייבוא). בשנת 2014 יובאו לישראל כ- 14,000 כלים דו-גלגליים.
להלן לוח המפרט את שיעורי המס החדשים:
בעבר נקבע מס מופחת לקטנועים בהתחשב בשימושים העסקיים בהם (כגון לביצוע משלוחי דואר, מזון וכו'), אך עם התפתחות קטנועים גדולים ("קטנועי מנהלים") – הוחלט להעלות את המיסוי על קטנועים גדולים ולהפחית את המיסוי על אופנועים קטנים, שעודם משמשים לרוב למטרות עסקיות.
- קרסו רוכשת את מטרו מוטור: מה השווי וכמה זה יעזור לקרסו?
- מטרו מוטור עם תחזית אופטימית לשוק הדו גלגלי בישראל ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לדרגות המס המחודשות לרכבים הדו-גלגליים, נוספו דרגות זיכוי חדשות לכלים שקיימת בהם מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS):
דרגות הזיכוי הישנות, בהתאם לשיעורי המס הישנים עמדו על:
שיעור מס 40% - סכום ההפחתה עמד על 610 שקל
שיעור מס 72% - סכום ההפחתה עמד על 1700 שקל
בנוסף, במסגרת הרפורמה תינתן הטבה במס קנייה בסכום של 3,000 שקל על ייבוא רכב תלת גלגלי עם שני גלגלים מקדימה. כלי רכב מסוג זה מאופיינים ביציבות גבוהה יותר ואחיזת כביש משופרת מזו של רכב דו גלגלי ועל כן, בטיחותיים יותר. יתרה מכך, עלות היצור של רכב תלת גלגלי יקרה משמעותית מרכב דו גלגלי דומה לו, ולכן מתן ההטבה במס יביא למיסוי שאינו נותן העדפה לאחד מן הכלים.
יישום הוראת השעה ייבחן מבחינה תפעולית, ואם לא תמצאנה בעיות - היא תהפוך לקבועה.
- 1.גיסנו 24/08/2015 13:02הגב לתגובה זומדובר בקטנועים יקרים מאוד 3000 ש"ח זה מצוין אבל לא מספיק! מדובר בכלים בטיחותיים ביותר ומן הראוי לעודד שימוש רב בהם ולהוריד גם את הביטוח
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
