החל מהיום: רפורמת מיסוי בדו-גלגליים - מי ייהנה מההוזלה?
רפורמה במיסוי כלי רכב דו-גלגליים - הבוקר ייכנסו לתוקף צו והוראת שעה שיבטלו את האבחנה בין אופנועים וקטנועים, יוסיפו דרגות זיכוי חדשות לכלים בעלי מערכת למניעת נעילת גלגלים בהתאם לביטול וכן, תינתן הטבת מיסוי לרכב תלת-גלגלי בטיחותי.
על פי הצו והוראת השעה, תבוטל האבחנה בין אופנועים וקטנועים. צעד זה מתבקש מאחר ובמהלך השנים נשחקו ההבדלים בין אופנועים וקטנועים בעיקר במבנה ובנפח המנוע, כך שאף משרד התחבורה, האחראי על התקינה בתחום, איחד כבר לפני מספר שנים את שני הסיווגים. מבחינת פוטנציאל השימוש, היבטי בטיחות וזיהום סביבתי – אין כיום הבדלים מהותיים.
שיעורי המס הקודמים עמדו על 40% על כל סוגי הקטנועים ועל אופנועים עד 125 סמ"ק. המס על אופנועים מעל 125 סמ"ק עמד על 72%. שיעורי המס החדשים יהיו: נפח מנוע עד 500 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 40%-70% (בהתאם להספק), נפח מנוע בין 501-800 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 50%-70% (בהתאם להספק) ועל רכבים דו גלגליים בעלי נפח מנוע מעל 800 סמ"ק - שיעור המס יעמוד על 70%. השינוי יוביל להוזלה משמעותית של שיעורי המס בייבוא אופנועים בנפח מנוע שמעל 125 סמ"ק ובהספק של עד 75kw, וישאיר את המיסוי הקיים בשיעור של 40% על מרבית האופנועים הקטנים והקטנועים (קרוב ל-90% מסך הייבוא). בשנת 2014 יובאו לישראל כ- 14,000 כלים דו-גלגליים.
להלן לוח המפרט את שיעורי המס החדשים:
בעבר נקבע מס מופחת לקטנועים בהתחשב בשימושים העסקיים בהם (כגון לביצוע משלוחי דואר, מזון וכו'), אך עם התפתחות קטנועים גדולים ("קטנועי מנהלים") – הוחלט להעלות את המיסוי על קטנועים גדולים ולהפחית את המיסוי על אופנועים קטנים, שעודם משמשים לרוב למטרות עסקיות.
- קרסו רוכשת את מטרו מוטור: מה השווי וכמה זה יעזור לקרסו?
- מטרו מוטור עם תחזית אופטימית לשוק הדו גלגלי בישראל ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לדרגות המס המחודשות לרכבים הדו-גלגליים, נוספו דרגות זיכוי חדשות לכלים שקיימת בהם מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS):
דרגות הזיכוי הישנות, בהתאם לשיעורי המס הישנים עמדו על:
שיעור מס 40% - סכום ההפחתה עמד על 610 שקל
שיעור מס 72% - סכום ההפחתה עמד על 1700 שקל
בנוסף, במסגרת הרפורמה תינתן הטבה במס קנייה בסכום של 3,000 שקל על ייבוא רכב תלת גלגלי עם שני גלגלים מקדימה. כלי רכב מסוג זה מאופיינים ביציבות גבוהה יותר ואחיזת כביש משופרת מזו של רכב דו גלגלי ועל כן, בטיחותיים יותר. יתרה מכך, עלות היצור של רכב תלת גלגלי יקרה משמעותית מרכב דו גלגלי דומה לו, ולכן מתן ההטבה במס יביא למיסוי שאינו נותן העדפה לאחד מן הכלים.
יישום הוראת השעה ייבחן מבחינה תפעולית, ואם לא תמצאנה בעיות - היא תהפוך לקבועה.
- 1.גיסנו 24/08/2015 13:02הגב לתגובה זומדובר בקטנועים יקרים מאוד 3000 ש"ח זה מצוין אבל לא מספיק! מדובר בכלים בטיחותיים ביותר ומן הראוי לעודד שימוש רב בהם ולהוריד גם את הביטוח
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
