החל מהיום: רפורמת מיסוי בדו-גלגליים - מי ייהנה מההוזלה?
רפורמה במיסוי כלי רכב דו-גלגליים - הבוקר ייכנסו לתוקף צו והוראת שעה שיבטלו את האבחנה בין אופנועים וקטנועים, יוסיפו דרגות זיכוי חדשות לכלים בעלי מערכת למניעת נעילת גלגלים בהתאם לביטול וכן, תינתן הטבת מיסוי לרכב תלת-גלגלי בטיחותי.
על פי הצו והוראת השעה, תבוטל האבחנה בין אופנועים וקטנועים. צעד זה מתבקש מאחר ובמהלך השנים נשחקו ההבדלים בין אופנועים וקטנועים בעיקר במבנה ובנפח המנוע, כך שאף משרד התחבורה, האחראי על התקינה בתחום, איחד כבר לפני מספר שנים את שני הסיווגים. מבחינת פוטנציאל השימוש, היבטי בטיחות וזיהום סביבתי – אין כיום הבדלים מהותיים.
שיעורי המס הקודמים עמדו על 40% על כל סוגי הקטנועים ועל אופנועים עד 125 סמ"ק. המס על אופנועים מעל 125 סמ"ק עמד על 72%. שיעורי המס החדשים יהיו: נפח מנוע עד 500 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 40%-70% (בהתאם להספק), נפח מנוע בין 501-800 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 50%-70% (בהתאם להספק) ועל רכבים דו גלגליים בעלי נפח מנוע מעל 800 סמ"ק - שיעור המס יעמוד על 70%. השינוי יוביל להוזלה משמעותית של שיעורי המס בייבוא אופנועים בנפח מנוע שמעל 125 סמ"ק ובהספק של עד 75kw, וישאיר את המיסוי הקיים בשיעור של 40% על מרבית האופנועים הקטנים והקטנועים (קרוב ל-90% מסך הייבוא). בשנת 2014 יובאו לישראל כ- 14,000 כלים דו-גלגליים.
להלן לוח המפרט את שיעורי המס החדשים:
בעבר נקבע מס מופחת לקטנועים בהתחשב בשימושים העסקיים בהם (כגון לביצוע משלוחי דואר, מזון וכו'), אך עם התפתחות קטנועים גדולים ("קטנועי מנהלים") – הוחלט להעלות את המיסוי על קטנועים גדולים ולהפחית את המיסוי על אופנועים קטנים, שעודם משמשים לרוב למטרות עסקיות.
- קרסו רוכשת את מטרו מוטור: מה השווי וכמה זה יעזור לקרסו?
- מטרו מוטור עם תחזית אופטימית לשוק הדו גלגלי בישראל ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לדרגות המס המחודשות לרכבים הדו-גלגליים, נוספו דרגות זיכוי חדשות לכלים שקיימת בהם מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS):
דרגות הזיכוי הישנות, בהתאם לשיעורי המס הישנים עמדו על:
שיעור מס 40% - סכום ההפחתה עמד על 610 שקל
שיעור מס 72% - סכום ההפחתה עמד על 1700 שקל
בנוסף, במסגרת הרפורמה תינתן הטבה במס קנייה בסכום של 3,000 שקל על ייבוא רכב תלת גלגלי עם שני גלגלים מקדימה. כלי רכב מסוג זה מאופיינים ביציבות גבוהה יותר ואחיזת כביש משופרת מזו של רכב דו גלגלי ועל כן, בטיחותיים יותר. יתרה מכך, עלות היצור של רכב תלת גלגלי יקרה משמעותית מרכב דו גלגלי דומה לו, ולכן מתן ההטבה במס יביא למיסוי שאינו נותן העדפה לאחד מן הכלים.
יישום הוראת השעה ייבחן מבחינה תפעולית, ואם לא תמצאנה בעיות - היא תהפוך לקבועה.
- 1.גיסנו 24/08/2015 13:02הגב לתגובה זומדובר בקטנועים יקרים מאוד 3000 ש"ח זה מצוין אבל לא מספיק! מדובר בכלים בטיחותיים ביותר ומן הראוי לעודד שימוש רב בהם ולהוריד גם את הביטוח
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
