החל מהיום: רפורמת מיסוי בדו-גלגליים - מי ייהנה מההוזלה?
רפורמה במיסוי כלי רכב דו-גלגליים - הבוקר ייכנסו לתוקף צו והוראת שעה שיבטלו את האבחנה בין אופנועים וקטנועים, יוסיפו דרגות זיכוי חדשות לכלים בעלי מערכת למניעת נעילת גלגלים בהתאם לביטול וכן, תינתן הטבת מיסוי לרכב תלת-גלגלי בטיחותי.
על פי הצו והוראת השעה, תבוטל האבחנה בין אופנועים וקטנועים. צעד זה מתבקש מאחר ובמהלך השנים נשחקו ההבדלים בין אופנועים וקטנועים בעיקר במבנה ובנפח המנוע, כך שאף משרד התחבורה, האחראי על התקינה בתחום, איחד כבר לפני מספר שנים את שני הסיווגים. מבחינת פוטנציאל השימוש, היבטי בטיחות וזיהום סביבתי – אין כיום הבדלים מהותיים.
שיעורי המס הקודמים עמדו על 40% על כל סוגי הקטנועים ועל אופנועים עד 125 סמ"ק. המס על אופנועים מעל 125 סמ"ק עמד על 72%. שיעורי המס החדשים יהיו: נפח מנוע עד 500 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 40%-70% (בהתאם להספק), נפח מנוע בין 501-800 סמ"ק - שיעורי המס ינועו בין 50%-70% (בהתאם להספק) ועל רכבים דו גלגליים בעלי נפח מנוע מעל 800 סמ"ק - שיעור המס יעמוד על 70%. השינוי יוביל להוזלה משמעותית של שיעורי המס בייבוא אופנועים בנפח מנוע שמעל 125 סמ"ק ובהספק של עד 75kw, וישאיר את המיסוי הקיים בשיעור של 40% על מרבית האופנועים הקטנים והקטנועים (קרוב ל-90% מסך הייבוא). בשנת 2014 יובאו לישראל כ- 14,000 כלים דו-גלגליים.
להלן לוח המפרט את שיעורי המס החדשים:
בעבר נקבע מס מופחת לקטנועים בהתחשב בשימושים העסקיים בהם (כגון לביצוע משלוחי דואר, מזון וכו'), אך עם התפתחות קטנועים גדולים ("קטנועי מנהלים") – הוחלט להעלות את המיסוי על קטנועים גדולים ולהפחית את המיסוי על אופנועים קטנים, שעודם משמשים לרוב למטרות עסקיות.
- קרסו רוכשת את מטרו מוטור: מה השווי וכמה זה יעזור לקרסו?
- מטרו מוטור עם תחזית אופטימית לשוק הדו גלגלי בישראל ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לדרגות המס המחודשות לרכבים הדו-גלגליים, נוספו דרגות זיכוי חדשות לכלים שקיימת בהם מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS):
דרגות הזיכוי הישנות, בהתאם לשיעורי המס הישנים עמדו על:
שיעור מס 40% - סכום ההפחתה עמד על 610 שקל
שיעור מס 72% - סכום ההפחתה עמד על 1700 שקל
בנוסף, במסגרת הרפורמה תינתן הטבה במס קנייה בסכום של 3,000 שקל על ייבוא רכב תלת גלגלי עם שני גלגלים מקדימה. כלי רכב מסוג זה מאופיינים ביציבות גבוהה יותר ואחיזת כביש משופרת מזו של רכב דו גלגלי ועל כן, בטיחותיים יותר. יתרה מכך, עלות היצור של רכב תלת גלגלי יקרה משמעותית מרכב דו גלגלי דומה לו, ולכן מתן ההטבה במס יביא למיסוי שאינו נותן העדפה לאחד מן הכלים.
יישום הוראת השעה ייבחן מבחינה תפעולית, ואם לא תמצאנה בעיות - היא תהפוך לקבועה.
- 1.גיסנו 24/08/2015 13:02הגב לתגובה זומדובר בקטנועים יקרים מאוד 3000 ש"ח זה מצוין אבל לא מספיק! מדובר בכלים בטיחותיים ביותר ומן הראוי לעודד שימוש רב בהם ולהוריד גם את הביטוח
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
