דוח מבקר המדינה לשנת 2013 פורסם הבוקר. השופט בדימוס יוסף שפירא בדק התנהלות של משרדי ממשלה, מוסדות מדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים. אחד הממצאים הקשים - פיקוח לקוי על מוצרי מזון מן החי. ומה לגבי חוק צער בעלי חיים? הוא נחקק בשנת 1994, אך אינו מיושם וההתעללות בבעלי חיים נמשכת. המבקר מצביע על היעדר פיקוח ממשלתי על עבודת הווטרינרים הרשותיים, בדגימות ביצים שנלקחו ממספר לולים נמצאו שאריות של דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, ליקויים בפיקוח על המזון מן החי ו-וטרינרים שמועסקים בשיעורי משרה הנמוכים מ-30% ובמספר יישובים כלל לא מועסק וטרינר. המשחטות המשווקות לשוק המקומי ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה בישראל פועלות, על פי אישור השירותים הווטרינריים, כ-30 משחטות לבעלי כנף. חלק מהמשחטות משווקות את תוצרתן לשוק המקומי בלבד, וחלקן משווקות את תוצרתן גם לחו"ל. המשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה, לעומת המשחטות המשווקות גם לחו"ל. השירותים הווטרינריים מצאו ליקויים חמורים באחת המשחטות, ובמשך תקופות ארוכות חזרו ודרשו מהנהלתה לתקנם. ואולם אף שליקויים משמעותיים חזרו ונשנו בה הם דחו פעולה של הסרת היתר ההפעלה של המשחטה כדי להפסיק את פעילותה. מזון מן החי כולל בשר בקר, בשר צאן, בשר חזיר, בשר עוף, דגי מאכל, חלב, ביצים ודבש, ואת הפיקוח עליו מבצעים משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, וכן הרשויות המקומיות באמצעות וטרינרים שהן מעסיקות לשם כך. הפיקוח על המזון נועד להבטיח שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח מפני גורמי סיכון מיקרוביולוגיים וכימיים. השירותים הווטרינריים אינם עוקבים אחר שחיטה של צאן ושל חזירים בדגימות ביצים שנלקחו ממספר קטן של לולים, בשלהי שנת 2012 - ראשית שנת 2013, נמצאו שאריות של דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, ברמות הגבוהות מן המותר. צריכה של ביצים המכילות חומר רעיל כזה במשך זמן, מסכנת את הבריאות, ובייחוד את בריאותם של פעוטות וילדים. בשנת 2011 נשחטו בישראל 104,000 ראשי בקר, 115,000 ראשי צאן ו-195,000 חזירים. באותה שנה יובאו לישראל כ-69 מיליון ק"ג בשר בקר קפוא, כ-1.7 מיליון ק"ג בשר צאן קפוא וכ-1.3 מיליון ק"ג בשר עגל חלב קפוא. השירותים הווטרינריים אינם עוקבים אחר שחיטה של צאן ושל חזירים, ולכן אין להם אפשרות לדעת אם בעלי חיים אלה נשחטו על פי היתרי ההעברה לבתי המטבחיים. "יש מקום לחשש שמזון שאינו ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך אל הצרכן לא יאותר ולא יושמד כנדרש, אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור". קונים בשר בטירה, סח'נין, או דבורייה - זהירות! בפברואר 2013 כתב וטרינר רשותי המועסק במועצה המקומית מזכרת בתיה ובמועצה המקומית קריית עקרון, למנהל הלשכה הווטרינרית האזורית כי הוא אינו מבצע בדיקות משנה ברשויות מקומיות אלה, מכיוון שהוא מועסק בכל אחת מהן רק יום אחד בשבוע. בטירה לא מבוצעות בדיקות משנה, ואין בה תחנה לביצוען של בדיקות כאלה. הווטרינר הרשותי בעיר כתב בשנים האחרונות כמה פעמים להנהלת השירותים הווטרינריים כי הוא מועסק ב-25% משרה בלבד, והיקף משרה זה אינו מאפשר לו לבצע את כל המשימות הכרוכות בתפקידו. עוד נמצא כי לווטרינר לא הוקצה משרד, וכי לא ניתנים לו שירותי מזכירות. עיריית טירה אישרה, במכתב מינואר 2014 למשרד מבקר המדינה, כי "הווטרינר אינו מספיק, באחוז המשרה הקיים, לבצע את כל העבודות כולל עבודות בעניין הטיפול בבשר מן החי". עוד ציינה העירייה במכתב: "בכוונתנו להפעיל את כל האמצעים שברשותנו על מנת לתקן את הליקוי". נמצא כי גם בסח'נין לא מבוצעות בדיקות משנה, וכי אין בה תחנה לביצוען של בדיקות כאלה. בנתניה, עפולה וקצרין מפקחים הווטרינרים רק על בתי עסק גדולים לגבי התחנה לבדיקות משנה שנמצאת בהר טוב, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מטה יהודה, נמצא כי בשעות שבהן הווטרינר הרשותי אינו נוכח בה מבצעת את בדיקות המשנה פקידה בתחנה. לדברי מנהל אחת הלשכות הווטרינריות האזוריות, לא מועסק וטרינר רשותי בדבורייה כבר כארבע שנים. לדבריו, אף שהתריע עוד משנת 2009 בכתב לפני המועצה המקומית על שאינה ממנה וטרינר כזה, ואף ששלח העתקים של מכתביו אלה להנהלת השירותים הווטרינריים, הליקוי לא תוקן. בעיריות נתניה ועפולה, במועצה המקומית קצרין ובמועצה האזורית גולן מפקחים הווטרינרים הרשותיים על מזון מן החי בבתי עסק גדולים, כגון מפעלים ורשתות שיווק, אך אינם מבצעים פיקוח כזה במסעדות ובאולמות שמחה, אלא במקרים נדירים או כאשר מתקבלת תלונה על מסעדה או אולם מסוימים. שאריות ביולוגיות במוצרי מזון בשיעור ניכר מביצי המאכל שנבדקו נמצאו שאריות ביולוגיות. בשנת 2011 נמצאו שאריות של תרופה בשם קלופידול (תרופה המשמשת לטיפול בטפילים חד-תאיים המצויים במערכת העיכול) ב-20% מבין 50 הביצים שנבדקו; בשנת 2012 נמצאו שאריות של קלופידול ב-18% מבין 250 ביצים שנבדקו, וכן נמצאו שאריות של תרופה בשם יונופורים (תרופה המשמשת גם היא לטיפול בטפילים חד-תאיים המצויים במערכת העיכול) ב-22% מבין 240 ביצים שנבדקו. ביצי מאכל אינן אמורות להכיל שאריות של תרופות אלה, מכיוון שנאסר לתת אותן לתרנגולות מטילות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי כאשר ממצאים חריגים דוגמת שאריות של תרופות מתגלים בשיעורים ניכרים של ביצים שנה אחר שנה, עליו לפעול כדי לאתר את מקורו של הליקוי ולאכוף על האחראים לו למלא אחר הדרישות המקצועיות, כדי שהליקוי יתוקן במידת האפשר. עמותות אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ותנו לחיות לחיות מסרו בתגובה: "אחרי 20 שנה שבהן משרד החקלאות עשה הכל כדי למנוע את יישום חוק צער בעלי חיים, הגיע הזמן להוציא מידיו את האחריות לחוק אם שואפים שהוא ייאכף. נכון אמנם שאין ולא יכולה להיות תעשייה מסחרית שבה בעלי חיים יזכו לתנאים ראויים או אפילו לחיים ללא סבל; אבל אין בכך שום הצדקה להמשיך להתיר ולעודד ולסבסד שיטות שגורמות התעללות קשה ומיותרת שעשרות מדינות בעולם כבר אסרו, והוכיחו שהן מיותרות".