דוח מבקר המדינה: חמרים רעילים ושאריות של תרופות בביצי מאכל

המשחטות המשווקות לשוק המקומי ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה; בדבורייה לא מועסק וטרינר עירוני כבר 4 שנים
אבי שאולי | (1)

דוח מבקר המדינה לשנת 2013 פורסם הבוקר. השופט בדימוס יוסף שפירא בדק התנהלות של משרדי ממשלה, מוסדות מדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים. אחד הממצאים הקשים - פיקוח לקוי על מוצרי מזון מן החי. ומה לגבי חוק צער בעלי חיים? הוא נחקק בשנת 1994, אך אינו מיושם וההתעללות בבעלי חיים נמשכת.

המבקר מצביע על היעדר פיקוח ממשלתי על עבודת הווטרינרים הרשותיים, בדגימות ביצים שנלקחו ממספר לולים נמצאו שאריות של דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, ליקויים בפיקוח על המזון מן החי ו-וטרינרים שמועסקים בשיעורי משרה הנמוכים מ-30% ובמספר יישובים כלל לא מועסק וטרינר.

המשחטות המשווקות לשוק המקומי ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה

בישראל פועלות, על פי אישור השירותים הווטרינריים, כ-30 משחטות לבעלי כנף. חלק מהמשחטות משווקות את תוצרתן לשוק המקומי בלבד, וחלקן משווקות את תוצרתן גם לחו"ל. המשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה, לעומת המשחטות המשווקות גם לחו"ל.

השירותים הווטרינריים מצאו ליקויים חמורים באחת המשחטות, ובמשך תקופות ארוכות חזרו ודרשו מהנהלתה לתקנם. ואולם אף שליקויים משמעותיים חזרו ונשנו בה הם דחו פעולה של הסרת היתר ההפעלה של המשחטה כדי להפסיק את פעילותה.

מזון מן החי כולל בשר בקר, בשר צאן, בשר חזיר, בשר עוף, דגי מאכל, חלב, ביצים ודבש, ואת הפיקוח עליו מבצעים משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, וכן הרשויות המקומיות באמצעות וטרינרים שהן מעסיקות לשם כך. הפיקוח על המזון נועד להבטיח שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח מפני גורמי סיכון מיקרוביולוגיים וכימיים.

השירותים הווטרינריים אינם עוקבים אחר שחיטה של צאן ושל חזירים

בדגימות ביצים שנלקחו ממספר קטן של לולים, בשלהי שנת 2012 - ראשית שנת 2013, נמצאו שאריות של דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, ברמות הגבוהות מן המותר. צריכה של ביצים המכילות חומר רעיל כזה במשך זמן, מסכנת את הבריאות, ובייחוד את בריאותם של פעוטות וילדים.

בשנת 2011 נשחטו בישראל 104,000 ראשי בקר, 115,000 ראשי צאן ו-195,000 חזירים. באותה שנה יובאו לישראל כ-69 מיליון ק"ג בשר בקר קפוא, כ-1.7 מיליון ק"ג בשר צאן קפוא וכ-1.3 מיליון ק"ג בשר עגל חלב קפוא.

קיראו עוד ב"בארץ"

השירותים הווטרינריים אינם עוקבים אחר שחיטה של צאן ושל חזירים, ולכן אין להם אפשרות לדעת אם בעלי חיים אלה נשחטו על פי היתרי ההעברה לבתי המטבחיים.

"יש מקום לחשש שמזון שאינו ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך אל הצרכן לא יאותר ולא יושמד כנדרש, אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור".

קונים בשר בטירה, סח'נין, או דבורייה - זהירות!

בפברואר 2013 כתב וטרינר רשותי המועסק במועצה המקומית מזכרת בתיה ובמועצה המקומית קריית עקרון, למנהל הלשכה הווטרינרית האזורית כי הוא אינו מבצע בדיקות משנה ברשויות מקומיות אלה, מכיוון שהוא מועסק בכל אחת מהן רק יום אחד בשבוע.

בטירה לא מבוצעות בדיקות משנה, ואין בה תחנה לביצוען של בדיקות כאלה. הווטרינר הרשותי בעיר כתב בשנים האחרונות כמה פעמים להנהלת השירותים הווטרינריים כי הוא מועסק ב-25% משרה בלבד, והיקף משרה זה אינו מאפשר לו לבצע את כל המשימות הכרוכות בתפקידו. עוד נמצא כי לווטרינר לא הוקצה משרד, וכי לא ניתנים לו שירותי מזכירות.

עיריית טירה אישרה, במכתב מינואר 2014 למשרד מבקר המדינה, כי "הווטרינר אינו מספיק, באחוז המשרה הקיים, לבצע את כל העבודות כולל עבודות בעניין הטיפול בבשר מן החי". עוד ציינה העירייה במכתב: "בכוונתנו להפעיל את כל האמצעים שברשותנו על מנת לתקן את הליקוי".

נמצא כי גם בסח'נין לא מבוצעות בדיקות משנה, וכי אין בה תחנה לביצוען של בדיקות כאלה.

בנתניה, עפולה וקצרין מפקחים הווטרינרים רק על בתי עסק גדולים

לגבי התחנה לבדיקות משנה שנמצאת בהר טוב, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מטה יהודה, נמצא כי בשעות שבהן הווטרינר הרשותי אינו נוכח בה מבצעת את בדיקות המשנה פקידה בתחנה.

לדברי מנהל אחת הלשכות הווטרינריות האזוריות, לא מועסק וטרינר רשותי בדבורייה כבר כארבע שנים. לדבריו, אף שהתריע עוד משנת 2009 בכתב לפני המועצה המקומית על שאינה ממנה וטרינר כזה, ואף ששלח העתקים של מכתביו אלה להנהלת השירותים הווטרינריים, הליקוי לא תוקן.

בעיריות נתניה ועפולה, במועצה המקומית קצרין ובמועצה האזורית גולן מפקחים הווטרינרים הרשותיים על מזון מן החי בבתי עסק גדולים, כגון מפעלים ורשתות שיווק, אך אינם מבצעים פיקוח כזה במסעדות ובאולמות שמחה, אלא במקרים נדירים או כאשר מתקבלת תלונה על מסעדה או אולם מסוימים.

שאריות ביולוגיות במוצרי מזון

בשיעור ניכר מביצי המאכל שנבדקו נמצאו שאריות ביולוגיות. בשנת 2011 נמצאו שאריות של תרופה בשם קלופידול (תרופה המשמשת לטיפול בטפילים חד-תאיים המצויים במערכת העיכול) ב-20% מבין 50 הביצים שנבדקו; בשנת 2012 נמצאו שאריות של קלופידול ב-18% מבין 250 ביצים שנבדקו, וכן נמצאו שאריות של תרופה בשם יונופורים (תרופה המשמשת גם היא לטיפול בטפילים חד-תאיים המצויים במערכת העיכול) ב-22% מבין 240 ביצים שנבדקו.

ביצי מאכל אינן אמורות להכיל שאריות של תרופות אלה, מכיוון שנאסר לתת אותן לתרנגולות מטילות.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי כאשר ממצאים חריגים דוגמת שאריות של תרופות מתגלים בשיעורים ניכרים של ביצים שנה אחר שנה, עליו לפעול כדי לאתר את מקורו של הליקוי ולאכוף על האחראים לו למלא אחר הדרישות המקצועיות, כדי שהליקוי יתוקן במידת האפשר.

עמותות אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ותנו לחיות לחיות מסרו בתגובה:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מרעילים אותנו ואף אחד לא נותן את הדין (ל"ת)
    אחד 14/05/2014 16:20
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.