סגירת אחת מנותנות שירות הקרקע בנתב"ג בוטלה, 250 עובדים ניצלו
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ביטל היום (ד') את מכרז רשות שדות התעופה הנוגע לסגירת אחת משלושת החברות שאחראיות על שירותי הקרקע בשדה התעופה בן גוריון. על פי בית המשפט, הסיבה לביטול היא אי תקינות בתנאי המכרז.
משמעות הדבר היא כי פעילותה של חברת איירוהנדלינג תמשיך כרגיל ו-250 מעובדי החברה ניצלו. בפסק הדין כתב השופט עודד מודריק כי "וועדת המכרזים לקתה בעיצוב תנאי המכרז בדרך שאינה הולמת את כללי המשפט המנהלי ומשמצטרפת לכך הכללת תנאי שסבירותו מוטלת בספק. אין זו רשות אלא חובה של בית המשפט לבטל את המכרז".
החלטת בית המשפט מגיעה לאחר שבתחילת פברואר החליטו ברשות שדות התעופה לסגור אחת מתוך שלושת החברות שאחראיות על שירותי הקרקע בשדה התעופה בן גוריון תוך טענה שהדבר יוזיל את מחירי הטיסות.
במכרז נקבע כי חברת איירוהנדלינג, הנותנת שירותי קרקע לחברות רבות כגון איברייה, היא זאת שתסגר. ההחלטה הובילה למאבק של העובדים נגד סגירת החברה, כמו גם פניה לבית משפט אשר את החלטתו בנושא נתן כאמור היום.
- 2.פסיקה מצויינת (ל"ת)טוב מאוד 27/03/2013 16:32הגב לתגובה זו
- 1.חי במינוס 27/03/2013 16:01הגב לתגובה זוטייקונים,מנכלי'ם וקרוביהם. היתר שישארו בארץ.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
