הציבור ברח: פדיונות עתק בסך 34 מיליארד ש' ב-2011, "אחת השנים הקשות ביותר"

נפילה של 18% במעו"ף שלחה את הציבור למכור עוד ועוד, כמעט בהיקפים של 2008. בראש הפודות: הקרנות הקונצרניות עם פדיונות של 16.5 מיליארד ש'
רקפת גלילי | (7)

2011 הייתה שנה קשה בשוק ההון המקומי, בהתאם היא הייתה שנה קשה מאוד גם לתעשיית קרנות הנאמנות. המעו"ף איבד 18%, מדד הבנקים צלל 35% והדבר דחף את הציבור למכור אפיקי סיכון, כמעט בהיקפים שנראו ב-2008.

הציבור משך סכום חריג של כ-27 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המסורתיות ובכך מחקו הקרנות גיוסים של כשנה וחצי, כך על פי אומדנים והערכות של כלכלני מיטב שנמסרו על ידי מנהל מחלקת הריטייל, רוני אפטר.

נציין כי בנטרול הגיוסים לקרנות המק"מ, הפדיונות בקרנות המסורתיות, אג"ח ומניות, אף חצו את רף ה-34 מיליארד שקל, כ-25% מסך נכסי הקרנות בראשית השנה. זאת, לעומת כ-38 מיליארד שקל ב-2008 המהווים כ-33% מסך נכסי הקרנות באותה השנה.

בראש הפודות קרנות אג"ח חברות וכללי עם 16.5 מיליארד שקל כאשר מתחילת חודש מרץ, ראשית גל הפדיונות של 2011, נפדו מקרנות אלו כ-21 מיליארד שקל. ברקע, הציבור ניסה להימנע מכל חשיפה מנייתית והפודות הגדולות הן קרנות 10/90 ו-20/80. קרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד סבלו לאורך כל השנה, פרט לדצמבר, מפדיונות מתמשכים וגבוהים שהסתכמו בכ-9 מיליארד שקל, על אף המגמה החיובית באפיק הממשלתי.

מנגד נציין כי הקרנות הכספיות הכפילו את נתח השוק שלהן כאשר רשמו גיוסי של 15.8 מיליארד שקל וקרנות מק"מ יחיד היו "הטרנד החדש של 2011" וגייסו 7 מיליארד שקלים.

הקרנות המנייתיות סבלו מפדיונות גבוהים השנה ובסיכום שנתי משכו המשקיעים מהן כ-2.8 מיליארד שקל כאשר כ-72% מהפדיונות הגיעו מהקרנות המתמחות במניות בישראל. יחד עם זאת, בהשוואה ל-2008 מדובר על פדיונות נמוכים בכ-60% לאחר שאז נפדו מהן למעלה מ-7 מיליארד שקל.

בשיחה עם Bizportal אמר הבוקר רוני אפטר ממיטב, כי "זו הייתה שנה קשה לתעשיית הקרנות. למעשה, אחרי 2008 זה השנה הקשה ביותר. ציבור המשקיעים הסיט כספים מאפיקי סיכון ועשה זאת בצורה הדרגתית אך עקבית. כרגע אפשר להגיד שהכסף יושב על הגדר".

הקרנות המסורתיות מנהלות נכון להיום סך נכסים של כ-108.2 מיליארד שקל לעומת כ-138.6 מיליארד שקל לפני שנה. בנטרול קרנות מק"מ יחיד סך הכנסים יורד אל מתחת ל-100 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הפעם הציבור ברח בזמן והמומחים נתקעו (ל"ת)
    עם סחורה מפוקפקת 01/01/2012 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    davidy 01/01/2012 12:09
    הגב לתגובה זו
    ממשלה שחרטה על דיגלה למסות כל טיפת חמצן שנושמים בלי שום רגש, מצפון ומוסר. מי ייתן וממשלתך מר ביבי תיפול איך שלא תפנה הכל ממוסה ברמות לא הגיוניות אתה אוייב המשפחה הישראלית, נמאסת.....סוף ממשלתך ליפול.... מי ייתן ויקום מועמד ראוי תחתך וששילטונך לא ייפול על עוד דביל מושלם שפגע כל כך בבוחריו.....בוש לך . ציבורים גדולים מוקיעים אותך,,,,, המגזר היחיד שמרויח הוא הערבים, הדתיים והבטלנים..... העובדים כבר משלמים מיסים על כולם.....
  • 5.
    ישר 01/01/2012 12:02
    הגב לתגובה זו
    אין פיקוח השוק מווסת לא יתכן שתעודות סל בשורט לא ילו בהתאם השוק ירד 18% איפה הרווח נעלם לעובדים או למנהלים חשוב לדעת....
  • 4.
    דוד 01/01/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
    לצבור יש 78 מילירד שקל בהמתנה .2012 תהיה שנה טובה למשקיעים במניות עליה של 60 אחוז במצב הגרוע .שימו לב לגרפים .ואל תתיחסו לכל הפרשנים למניהם .
  • 3.
    בבון 01/01/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    קצת הפכתם את סדר הדברים. הייתם צריכים לכתוב - " מכירות של הציבור שלחו את המעוף לנפילה של 18%" , ולא להיפך כמו שכתבתם.
  • 2.
    שביבי לא יקבל שקל (ל"ת)
    לברוח עוד ועוד 01/01/2012 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גל 01/01/2012 11:15
    הגב לתגובה זו
    ברור שהציבור ברח יש ילדים שחקני מעו" ף שמשחקים בכסף של האנשים ומוחקים להם את החסכונות אבל הם בעצמם מרוויחים ומעשירים את קופת המדינה וקופת רשות לניירות ערך אף אחד לא מאמין להם שישחקו בינם לבין עצמם גנבים
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.